הגיליון הראשון של "כלכליסט", 18.2.08 (צילום ארכיון)
בעיתון הכלכלי "כלכליסט" בחרו דרך מקורית להתמודד עם אחת הרעות החולות של מקצוע העיתונאות: התלות הגוברת והולכת של העיתונאים ביחצנים ודוברים. לפי הוראה של עורכת "כלכליסט", גלית חמי, החל מהיום, ימי רביעי יהיו "יום ללא יחצנים", שבהם כתבי "כלכליסט" יסרבו לקבל ולפרסם כתבות ותגובות שנשלחו ממשרדי יחסי-הציבור, ויבקשו לדבר ישירות עם מושאי הסיקור.
בתחילת השבוע כינסה חמי את כלל הכתבים והעורכים בעיתון ובאתר, והודיעה להם על ניסוי שנועד לתת מענה לטענה שהעיתונות מסתמכת יותר מדי על חומרים של דוברים ואנשי יחסי-ציבור ופחות מדי על עבודה עיתונאית עצמאית.
במכתב ששלחה היום לפנות בוקר בדואר אלקטרוני לכל אנשי המערכת כתבה חמי: "זה הגיע. יום רביעי ראשון בו אנו חוזרים למקורות - יום ללא יחצנים. מזכירה לכולנו שהמטרה היא להדק את הקשר הישיר עם האנשים אותם אנו מסקרים. כל פנייה ליחצן/דובר תיעשה אך ורק כדי לחבר אותנו ישירות לגורם הרלבנטי. כל הודעה לעיתונות תועבר לאתר/עיתון רק לאחר שקיבלנו את הפרטים עליה ישירות מהגורם הרלבנטי. ופניות של יחצנים - אם להעברת תגובה או להעברת מידע אחר - תידחה בנימוס, תוך הסבר שאנו ביום ללא יחצנים - חוזרים למקורות, ובבקשה לקשר אותנו ישירות לגורם הרלבנטי".
להסתמכות הנרחבת של העיתונות על חומר המגיע מיחצנים כמה סיבות הקשורות זו בזו: העומס הגובר והולך על העוסקים במקצוע, כחלק מההתערערות הכלכלית של הענף כולו; כוחם הגובר והולך של היחצנים עצמם וגם עצלות ורשלנות של העיתונאים: מדוע לטרוח לראיין מנכ"ל של חברה על מוצר חדש כשהיחצן שולח קומוניקט מוכן עם ציטוטים והצעה לכותרת? "עיתונאים בכירים מבקשים ממני לפעמים, 'תכתוב לי את האייטם עם הרבה צבע, שירגישו שהייתי שם'", מתאר זאת יחצן ותיק.
מובן שלא כל העיתונאים עצלנים, רבים מהם פשוט עמוסים מדי. בשל הקיצוצים החוזרים ונשנים במערכות, רבים מהם נאלצים לסקר כמה תחומים, ובשל ריבוי הפלטפורמות הם נדרשים לייצר מספר רב יותר של ידיעות, במגוון אמצעי תקשורת ובמשך כל שעות היממה, תוך שהם מקדימים את המתחרים. האם צעד כמו זה של "כלכליסט" לא יפגע כבומרנג בעיתונאים עצמם, שייאלצו כעת לעבוד יותר כדי לספק אותה תפוקה כמותית, או שהמערכת תקבל בהבנה את הירידה במספר הפרסומים כמחירה של העלייה באיכות העבודה העיתונאית?
ועוד: האם היחצנים יחששו למקצועם וישיבו בהערמת קשיים בגישה הישירה ללקוחותיהם ובחרם סקופים וראיונות בלעדיים על העיתון? בינתיים נשמעו ב"כלכליסט" כמה כתבים שביקשו לוודא כי המערכת תגבה אותם במגעיהם עם יחצנים, ותלונות אחדות מיחצנים שחשו נפגעים, אפילו נעלבים, מהמהלך.
"בעולם של התפוצצות מידע יש צורך אמיתי באיסוף, ייעוץ ותיווך מידע", טוענת פופי אריאלי, יו"ר איגוד יועצי התקשורת ויחסי-הציבור בישראל ומבעלי המשרד שטרן-אריאלי. "אחד העקרונות החשובים של מקצוע העיתונאות היה מאז ומתמיד השיח הישיר של העיתונאי אל מול מקורותיו, באשר הם. כיועצי תקשורת וכמי שמכירים בחשיבותה של העיתונות, אנו חד-משמעית מעודדים גישה זו. יחד עם זאת, כשם שלא יעלה על הדעת לוותר על שירותיו של עורך-דין בבית-המשפט ולדרוש מלקוח לייצג עצמו, כך לא יעלה על הדעת לוותר על שירותיו המקצועיים של יועץ תקשורת ולבקש מלקוח לעמוד אל מול המדיה, בלי להיעזר באיש מקצוע המסייע לו להציג את עמדתו בצורה הטובה ביותר".
לכתבים ולעורכים הובהר כי המערכת מוכנה לשלם את המחיר של ויתור על אייטמים שבהם לא הצליחו ליצור קשר עם המקורות. "אל תהססו לוותר על אייטמים אם לא הצלחתם להגיע למקור (אחרי הכל מדובר בקומוניקט - לא הפסד כזה גדול לקורא שלנו)", כתבה חמי לאנשי המערכת. "חשוב לנו לחולל את השינוי אותו אנו מבקשים לעשות בשגרת העבודה שלנו - אז לא לוותר גם אם זה לא יהיה כל-כך קל בהתחלה".
"הסיבה לניסוי הזה היא שהיחצנים הפכו מוצלחים מדי, הם הרפו את השרירים של העיתונאים, של כולנו", מסבירה חמי בראיון ל"העין השביעית". "אנחנו לא רוצים לחסל את תעשיית היחצנות, אלא להחזיר את שיווי המשקל במשולש מסוקר-עיתונאי-יחצן. המסוקרים גם יקבלו, אני מקווה, עיתונות טובה יותר".
אז למה רק יום בשבוע?
"זה נועד לשרש הרגלי עבודה ותיקים, וצריך לעשות את זה לאט. אבל כשאתה משנה את ההרגלים שלך, זה לא מוגבל רק ליום הזה. היום הזה הוא מסר, בתקווה שהוא ישנה את נורמות העבודה באופן קבוע ובכל ימות השבוע".