הפגנת עיתונאים מול משרד המשפטים בירושלים, נגד ההחלטה להעמיד לדין את אורי בלאו (צילום: ליאור מזרחי)

הפגנת עיתונאים מול משרד המשפטים בירושלים, נגד ההחלטה להעמיד לדין את אורי בלאו (צילום: ליאור מזרחי)

ועדת חוקה, חוק ומשפט תדון בהחלטת היועץ המשפטי להעמיד לדין את עיתונאי "הארץ", כך קבעה היום מליאת הכנסת.

טרם ההחלטה דנו חברי-הכנסת בהחלטת היועץ המשפטי. ח"כ דב חנין (חד"ש) טען כי "העמדת עיתונאי לדין בגין החזקת מסמכים סודיים היא פגיעה מהותית בעצמאות של כלי התקשורת. המשמעות המיידית של ההחלטה הזו היא הצרת הצעדים של העיתונאים והיכולת שלהם לחשוף עוולות, שחיתויות, שאין להן מקום בחברה". לדברי חנין, החלטת היועץ המשפטי היא "תקדים שיפגע אנושות בעיתונות החוקרת, שהיא נשמת אפה של העיתונות החופשית".

ח"כ זהבה גלאון (מרצ) טענה כי החלטת היועץ היא "אחת ההחלטות המקוממות, התמוהות. [...] יש כאן יועץ משפטי לממשלה וממשלה שבאופן שיטתי מבקשים להתנקש בעיתונות החוקרת, בחופש הביטוי; ראינו שורה של הצעות חוק שמבקשות לסתום את הפה לעיתונות, ועכשיו מבקשים להעמיד לדין את אורי בלאו? איפה נשמע כדבר הזה? על מה? בהחלט כן, מדובר בסוגיה רגישה, מדובר בידיעות ומסמכים שאינם לפרסום – אי-אפשר לזלזל בזה. מדובר בדברים שהם מסמכים סודיים, זה נכון. אבל יעלה על הדעת שיש עיתונאי במדינת ישראל שרוצה לעשות את עבודתו נאמנה ולחשוף קלקולים של השלטון, לבקר את מוסדות השלטון, בלי שיהיה לו מידע חסוי? איך הוא יעשה את עבודתו נאמנה?".

בהמשך דבריה אמרה גלאון: "אני מאמינה שזו היתה חובתו המקצועית של העיתונאי אורי בלאו כשהגיעו אליו המסמכים האלו. זו היתה חובתו המקצועית לפרסם אותם. לו אני הייתי עורכת מוסף 'הארץ', והייתי יודעת שיש בידי העיתונאי שעובד אצלי מסמכים כאלה ואני לא חושפת אותם, הוא היה צריך לנזוף בי על עבודתי העיתונאית הלא רצינית. מה עשה עיתונאי רציני? פירסם את העובדות, ועכשיו הוא נאלץ להתמודד עם אשמה פלילית?".

ח"כ נחמן שי (קדימה) הצטרף גם הוא למוחים נגד החלטת היועץ ואמר כי היועץ "מבקש לסתום את פיה של התקשורת. [...] בהחלטה שלו להעמיד את אורי בלאו למשפט על החזקת מסמכים הוא אומר לתקשורת הישראלית ולכתבים שבה, בין הבכירים ביותר, המדיניים, הבטחוניים, כתבים לענייני מודיעין ואחרים: אל תתקרבו לחומרים מסווגים". שי אמר כי בעבר, בהיותו כתב צבאי וכתב לענייני ביטחון, החזיק גם הוא מסמכים מסווגים. "זה חלק מהעניין", הסביר, "ואי-אפשר לעשות את העבודה העיתונאית באופן שונה".

בהמשך ציין שי כי לדעתו, "אורי בלאו טעה". לדבריו, "הוא טעה כמה וכמה טעויות בפרשה הזו, ואני לא מגן עליו. אני לא מגן עליו. אני רוצה להגן על העיקרון הבסיסי, שעיתונות, בתוקף תפקידה, כדי לשרת את כולנו, גם בבית הזה וגם מחוצה לו, חייבת לעסוק בחומרים מסווגים".

לעומת זאת, ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס) הביע תמיכה בהחלטת היועץ. "לא מדובר פה באיזה שני אנשים תמימים שהיו מעורבים בפרשה הזו", אמר ביחס לבלאו ולמדליפה ענת קם, "צדיקי הדור שלקחו מסמכים תמימים שאין להם שום חשש או פגיעה בבטחון המדינה [...] הפרקליטות מדברת על החזקת מסמכים ביודעין ובאופן בלתי מבוקר, מאות ואלפי מסמכים מבצעיים, לרבות כאלה שמסווגים 'סודיים' ו'סודיים ביותר' שנגנבו מפיקוד המרכז וצה"ל בידי החיילת ענת קם".

בהמשך התייחס מיכאלי לתגובת עיתונאים להחלטה ושאל: "ממה נבהלים? שפתאום היועץ המשפטי החליט להעמיד אותו לדין. מה קרה? אם זה היה עיתונאי ימני מעיתון ימני, כולם היו מזדעקים אותו הדבר? מבטיחכם שלא. רבותי, יש פה צביעות, והצביעות הזו, הגיע הזמן שנסיר אותה מעל פנינו. שנגיד שבדברים שנוח פתאום לאג'נדה מסוימת, פתאום כולם מזדעקים, יוצאים להפגנות, ואז, אין יועץ משפטי שצריך לכבד אותו, אין בית-משפט שצריך לכבד אותו, כולם בסוף תוקפים אותו".

אל מיכאלי הצטרף ח"כ מיכאל בן-ארי (האיחוד-הלאומי), שתהה מדוע משטרת ישראל אינה מגישה כתב אישום נגד אורי בלאו בשל כניסתו בלא רשות לבית השייך לארגון חמל"ה. "הכול כנראה מותר", אמר בן-ארי.

בן-ארי התייחס בדבריו גם למדליפה, קם. "מבחינתי היא קורבן", אמר. "היא קורבן של אלה שדיברו כאן קודם, של הצדקנים האלה שדיברו כאן קודם שבטוחים, שמשוכנעים שמה שבלאו עשה זה הצדק. [...] לוקח ליועץ המשפטי למעלה משנה כדי להגיש כתב אישום? הכתב האישום הראשי הוא נגד היועץ המשפטי, למה אתה מתמהמה? למה לא תעשה פה סדר להגן על בטחון המדינה מפני שאלה שנותנים לגיטימציה? [...] וזה שהגילדה שלו מגנה עליו, זה לא אומר שום דבר".

בסיום דבריו ביקש בן-ארי לומר מלה על עיתון "הארץ". "'אל-ארד'", אמר בן-ארי, "העיתון הזה של האויב, אני קורא לעיתון הזה – עיתון לאנשים בוגדים. [...] זה העיתון, זה מי שמגן. במקום להעמיד אותו על עמוד הקלון [...] מחזירים אותו. [...] אני מקווה שהוא יעמוד לדין. ענת קם, לטעמי, צריכה ללכת הביתה, היא לא אשמה, הוא צריך להיכנס לכלא".

בשם הממשלה השיב השר לנושאים אסטרטגיים משה יעלון. כל שאמר היה ציטוט, מלה במלה, של ההודעה לעיתונות שהפיץ משרד המשפטים בשבוע שעבר ביחס להחלטת היועץ המשפטי לממשלה.

"הגנה טובה לעיתונאי"

מוקדם יותר הבוקר הודיעה ח"כ גלאון על הנחת "הצעת חוק להגנה על עיתונאים במילוי תפקידם" מטעמה ומטעם חברי-הכנסת ניצן הורוביץ ואילן גילאון. לפי הצעתה, לסעיף 113 בחוק העונשין, שבגין הפרתו יועמד לדין בלאו, יתווסף תת-סעיף שייקבע כך: "תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על-פי סעיף קטן (ג) שהוא עיתונאי שבית-המשפט קבע שהוא עשה את המעשה בשם מילוי חובתו המקצועית ובהתאם לכללי האתיקה המקצועית. לעניין זה, חוות דעת של מועצת העיתונות בישראל תהיה ראיה לכך שהעיתונאי פעל בהתאם לאחריותו המקצועית".

במקביל, לסעיף 11 בחוק איסור לשון הרע תתווסף הקביעה כי "באישום פלילי לפי סעיף זה תהא זו הגנה טובה לעיתונאי שבית-המשפט קבע שהוא עשה את המעשה בשם מילוי חובתו המקצועית ובהתאם לכללי האתיקה המקצועית. לעניין זה, חוות דעת של מועצת העיתונות בישראל תהיה ראיה לכך שהעיתונאי פעל בהתאם לאחריותו המקצועית".

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "מקצוע העיתונות בישראל סובל מאנומליה רבת שנים בה פרקטיקות יסוד של העוסקים במקצוע העיתונאות, המעוגנות בכללי האתיקה העיתונאית, נחשבות על-פי חוק לעבירות פליליות. כך, קבלה והחזקה של מסמכים סודיים על-ידי עובדים בהווה ולשעבר בגופים רשמיים של המדינה נחשבת בחוק העונשין הישראלי לאחת מעבירות הריגול וכרוכה בעונש מאסר ממושך.

"[...] כתוצאה מכך, עיתונאים בישראל עומדים בפני ברירה בלתי אפשרית בעת מילוי תפקידם, בין עבירה על האתיקה המקצועית לבין עבירה על החוק. מצב זה אינו בריא, לא לאתיקה העיתונאית ולא לחוק בישראל".