הטלוויזיה החינוכית היא עבריינית סדרתית בכל הנוגע לחובתה לשדר תוכניות בשפה הערבית. על-פי כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, על הטלוויזיה החינוכית לשדר בכל שבוע תוכנית בת חצי שעה בהפקה מקומית בשפה הערבית, ובסך-הכל לשדר 26 שעות בשנה בשפה הערבית, אולם בשנים האחרונות לא עמדה הטלוויזיה החינוכית ביעד זה. רחוק מכך.

הטלוויזיה החינוכית: "אכן בשנים הקודמות החינוכית התקשתה בהפקת תוכניות בשפה הערבית ושידורן בהיקף הנדרש בכללי הרשות השנייה. [...] יחד עם זאת, בשנה הנוכחית החינוכית תעמוד במכסה הנדרשת ממנה על-פי הכללים לשידור תוכניות בשפה הערבית"

בשנת 2009 שידרה הטלוויזיה החינוכית 13 שעות בלבד בשפה הערבית, ומאז המצב רק הידרדר. בשנים 2010 ו-2011 שידרה הטלוויזיה החינוכית כשלוש שעות בלבד בכל שנה, ובשנת 2012 לא שידרה הטלוויזיה החינוכית כלל בשפה הערבית.

בקיץ האחרון פנה מרכז אעלאם, ארגון ערבי-פלסטיני העוסק בתקשורת בישראל, אל יו"ר מועצת הרשות השנייה דאז, ד"ר אילן אבישר, בדרישה לדעת כיצד פעלה הרשות כדי לשים סוף להפרות החוזרות ונשנות. עו"ד עלאא עבדאללה, היועץ המשפטי של אעלאם, ופרופ' אמל ג'מאל, מנכ"ל הארגון, הזכירו לרשות כי "הטלוויזיה החינוכית נהגה במשך שנים, באופן שיטתי, להתעלם מחובתה החוקית לשדר תוכניות בשפה הערבית". לפנייה כוּתב, בין היתר, מנכ"ל הטלוויזיה החינוכית מאז 2011, אלדד קובלנץ. לפניו כיהנה בתפקיד יפה ויגודסקי במשך שמונה שנים.

בתשובה שהתקבלה לאחרונה מטעם הרשות השנייה מבהירה עו"ד יונה זהבי, נציגת הלשכה המשפטית, כי הרשות הפעילה סנקציות כלפי הטלוויזיה החינוכית בגין כל הפרה של מחויבותה לשדר תוכנית בשפה הערבית. לפי הנתונים שהעבירה הרשות השנייה למרכז אעלאם, בשנת 2009 נטלה הרשות מהטלוויזיה החינוכית שש דקות פרסום, וכך גם בשנים 2010 ו-2011. בשנת 2012 קנסה הרשות את הטלוויזיה החינוכית ב-15 אלף שקל.

"אנו רואים בחומרה הפרה חוזרת זו מצד טח"י, ופי שניתן לראות, הרשות נקטה כלפיה סנקציות לאורך השנים", כתבה עו"ד זהבי לאעלאם. "בכוונתנו להמשיך ולבחון את עמידת טח"י במלוא המחויבות האמורה".

מימין: יו"ר מועצת הרשות השנייה אילן אבישר, יו"ר ועדת הטלוויזיה יעקב שחם, המנכ"ל לשעבר מנשה סמירה (צילומים: "העין השביעית", פלאש 90 ויחסי-ציבור)

מימין: יו"ר מועצת הרשות השנייה אילן אבישר, יו"ר ועדת הטלוויזיה יעקב שחם, המנכ"ל לשעבר מנשה סמירה (צילומים: "העין השביעית", פלאש 90 ויחסי-ציבור)

הרשות אמנם טוענת כי היא רואה את ההפרות "בחומרה" ומתהדרת בסנקציות שהטילה, אולם כפי שניתן להיווכח, העונשים של הרשות לא השיגו את מטרתם. ההפך הוא הנכון. מאז 2009 סך דקות השידורים בשפה הערבית רק הלך וירד. בכל זאת, בשנים 2009–2011 לא החמירה הרשות את העונש על התחנה, וב-2012 הסתפקה, אחרי ארבע שנים רצופות של הפרות חוזרות ונשנות שרק הלכו והחמירו, בקנס של 15 אלף שקל בלבד.

עם זאת, הרשות השנייה צירפה למכתבה אל ארגון אעלאם מסר מצד הטלוויזיה החינוכית עצמה, המתחייבת לשנות את דרכה. "לצערנו", כתב עו"ד אביגדור דנן, היועץ המשפטי של הטלוויזיה החינוכית, "אכן בשנים הקודמות החינוכית התקשתה בהפקת תוכניות בשפה הערבית ושידורן בהיקף הנדרש בכללי הרשות השנייה. [...] יחד עם זאת, בשנה הנוכחית החינוכית תעמוד במכסה הנדרשת ממנה על-פי הכללים לשידור תוכניות בשפה הערבית. החינוכית רואה חשיבות מרובה בשידור תוכניות חינוכיות עבור הצופים דוברי השפה הערבית, ובהחלט תמשיך לפעול על מנת לעמוד בכל מחויבויותיה בנושא, עד למועד הפסקת שידוריה בהתאם לחוק השידור הציבורי".

כעת, לנוכח ה"חומרה" שבה רואה הרשות את המצב ו"החשיבות המרובה" שבה רואה הטלוויזיה החינוכית את מחויבותה כלפי החברה הערבית בישראל, יש לקוות שבשנה הנוכחית אכן תעמוד במלתה, ובדרישות החוק.