גוט שאבאס

שני הטבלואידים הנפוצים בישראל מציגים הבוקר במרכז שעריהם שתיים מדמויות המפתח בסיפור המלחמה האחרונה בעזה.

ב"ידיעות אחרונות" מודפס תצלום של הגיבור הטוב, מח"ט גבעתי אל"מ עופר וינטר, לצד ציטוט מפיו המשמש כותרת ראשית: "חשבתי שגמרנו להילחם ואני רואה שהאש בתוכנו נמשכת". התצלום של וינטר מודפס כך שלמעט הכותרת הראשית, כל יתר האלמנטים הגראפיים בעמוד השער משמשים לו רקע. ראשו מבצבץ אל תוך תיבת הכותרת שבראש השער, מרפקו פולש אל מעבר לקו הגבול השמאלי של העמוד, אפילו הסטמפה "בלעדי – מח"ט גבעתי מדבר" אינה מוטבעת מעל דמותו אלא מאחוריה, כך שהכומתה שלו מסתירה חלק ממנה ולא להפך. אלו אינן בחירות מקריות, בוודאי לא ב"ידיעות אחרונות", שמקפיד על עיצוב שעריו יותר מכל טבלואיד ישראלי אחר (ואכן מגיע כמעט תמיד לתוצאות מרשימות ממתחריו). הן נועדו לחזק את דמותו של וינטר ולתת משקל לדבריו.

"ידיעות אחרונות", 13.8.14

הציטוט מפי וינטר שנבחר לכותרת הראשית ("חשבתי שגמרנו להילחם ואני רואה שהאש בתוכנו נמשכת") נועד לנטרל ביקורת, כצפוי מקצין בכיר בצה"ל לאחר מבצע צבאי. וינטר משווה את מי שמעלה תמיהות בנוגע לפעולות הצבא לכוחות חמאס שלחמו בחייליו, ובעצם מציב את המבקרים כמשתפי פעולה עם האויב, בוגדים.

ב"ישראל היום" מודפס תצלום של הגיבור הרע, פרופ' ויליאם שאבאס, יו"ר ועדת החקירה מטעם המועצה לזכויות אדם באו"ם. דמותו של שאבאס כלואה בתיבה סגורה המוקפת מכל צדדיה בידיעות וכותרות. אלה שמתייחסות אליו מנוסחות כך: "זה השופט שלנו? פני הצביעות. חמאס ארגון טרור? 'לא מתאים לי לענות'. מוסר כפול באו"ם? 'ישראל זוכה ליחס מקל'. 'לא כל מי שמותח ביקורת הוא אנטי-ישראלי'". את שמו של שאבאס קשה לאתר בשער העיתון, הוא מודפס בגופן קטן במיוחד.

"ישראל היום", 13.8.14

הציטוטים מפיו של שאבאס נלקחו מראיון שהעניק לחדשות ערוץ 2 ("ידיעות אחרונות" השיג גם הוא ראיון איתו, כך שאינו נדרש לצטט תשובות מכלי תקשורת אחר). בראיון לערוץ 2, אגב, כשנשאל מדוע אין חקירות דומות למעשי ארה"ב בעיראק או רוסיה בצ'צ'ניה, השיב כי אכן "יש הרבה גילויי מוסר כפול באו"ם", ובהמשך ציין כי "לדעת רבים" ישראל נהנית מיחס מקל במועצת הביטחון של האו"ם. בכל זאת בחרו עורכי העיתון להציב ליד דמותו את הכותרת "מוסר כפול באו"ם? 'ישראל זוכה ליחס מקל'". הציטוט השלישי מפיו ("לא כל מי שמותח ביקורת הוא אנטי-ישראלי") הוא כנראה עדות לאנטי-ישראליות של שאבאס רק בעולם שבו כל מי שמותח ביקורת הוא אכן אנטי-ישראלי. סוג של טאוטולוגיה. דומה כי אפשר היה לגרום לקוראי העיתון להבין כי שאבאס אינו נוטה לטובת ישראל, גם בלי הגוזמאות הללו.

שני הגיבורים, וינטר ושאבאס, ייפגשו בהמשך הדרך. אם לא באופן אישי, אזי בעקיפין, כששאבאס וועדת החקירה שבראשותו יגיעו לבחון את אירועי רפיח ביום שבו חשבו חיילי צה"ל כי הדר גולדין נלקח בשבי, פתחו באש חזקה וגרמו למותם של למעלה מ-100 איש, ככל הנראה רובם תושבים תמימים.

הראיון המלא שערך יוסי יהושוע עם מח"ט גבעתי יפורסם ביום שישי הקרוב, במוסף "7 ימים" של העיתון, אולם כבר הבוקר מתפרסמים ציטוטים נבחרים ממנו. בין היתר מתפרסם ציטוט מפיו המתייחס לאירוע ברפיח. למעשה מדובר בגרסה ראשונה מטעם האחראי על הירי: "התחלתי לתכנן התקפה לכיוון רפיח. הוריתי לכל הכוחות לנוע קדימה, לתפוס שטח, כדי שהחוטפים לא יוכלו לזוז [...] כל מה שעשינו היה מתוך הבנה שאנחנו מסוגלים להחזיר את הדר חי. להגיע מלמעלה למקומות שמהם הוא יכול לצאת. זו לא היתה נקמה".

יש לקוות שבידי צה"ל ראיות המאששות את הגרסה הזו, אחרת צפויה ישראל לספוג ביקורת חריפה על פעולות צבאה באותו היום.

במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מתפרסמות הבוקר תוצאות המשאל היומי מאתמול, שהפנה לקוראים את השאלה: "האם צריך להקים ועדת חקירה להתנהלות של ישראל ב'צוק איתן'?". 68% השיבו בשלילה. כעת נותר לנחש: האם לדעת משיבי השאלון אין לחקור מפני שברור שהתנהלות ישראל היתה תקינה (ואף למעלה מכך), או משום שלדעתם דווקא יש חשש סביר כי ההתנהלות לא היתה תמיד תקינה.

שר הביטחון מבקר פצוע ממבצע "צוק איתן", 11.8.14 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)

כך או אחרת, ועדת חקירה של האו"ם בכל זאת הוקמה, וכעת השאלה הנידונה בעיתונים נוגעת למידת שיתוף הפעולה של ישראל עם הוועדה. בן-דרור ימיני, פרשן "ידיעות אחרונות", גורס כי אין לשתף עימה פעולה. "שיתוף פעולה מצד ישראל יעניק לגיטימציה הן למועצת זכויות האדם של האו"ם והן לוועדה עצמה", הוא כותב. "ככל שאין למקבלי ההחלטות מידע שמצדיק שיתוף פעולה – אין שום צורך ואין שום סיבה שזה יקרה". דומה שגם פרופ' אביעד הכהן, הפרשן המשפטי של "ישראל היום", מחזיק בדעה דומה, אם כי קשה לקבוע בוודאות. הנה כך הוא כותב הבוקר: "לנוכח המינוי האומלל של יו"ר הוועדה, אפשר רק להפטיר 'גוט שאבאס', שאבאס שלום. שלום אולי לא יהיה כאן בחודשים הקרובים, אבל שאבאס נקבל הרבה. או בקיצור: שאבאס, חלאס, זבנג – וגמרנו".

לבן כספית, פרשן "מעריב", יש גם הצעה אופרטיבית. "נדמה לי שאין סיבה שנשחק במשחק הזה", הוא כותב. "יש דרכים להעביר את הראיות, הצילומים, החומרים והתמונות שצה"ל אסף (כחלק מלקחי גולדסטון) לוועדה, בלי לשתף איתה פעולה". כתבת "ידיעות אחרונות" טובה צימוקי מדווחת כי זו אכן כוונתה של ממשלת ישראל. "גם אם באופן רשמי ישראל לא תשתף פעולה עם הוועדה החדשה", מדווחת צימוקי, "[...] הרי שהיא תעביר לה בכל זאת ממצאים המוכיחים כי צה"ל פעל באופן מידתי ברצועת עזה ונקט בכל הצעדים המתבקשים על-פי המשפט הבינלאומי כדי להזהיר את האוכלוסייה הפלסטינית לפני התקיפות". אפשר, אם כן, להירגע. יש ממצאים המוכיחים כי צה"ל פעל באופן מידתי.

השופט בדימוס יעקב טירקל, שעמד בראש הוועדה לבחינת אירועי המרמרה, מביע אמון מלא בטיב הממצאים שבידי צה"ל. במסגרת סקירה משפטית שערכו חן מענית ואלה לוי-וינרב עבור "גלובס", הוא אומר: "התקשורת מבהילה את הציבור עם אמירות על דו"ח גולדסטון 2, אבל אין ממה להיבהל. אני אומר לאזרחי ישראל שאנחנו נבהלים לחינם בנושא הזה. הצבא הישראלי פעל ופועל בצורה ראויה במהלכי הלחימה שאני נחשפתי אליהם, ואני מניח שגם ב'צוק איתן' הפעולות היו ראויות ותואמות את הדין הבינלאומי. צה"ל יכול להוכיח בקלות, באמצעות התיעוד שיש לו לכל האירועים הנטענים נגדו, כי המטרות שלו היו רק צבאיות ובטחוניות".

בטורו "איפכא מסתברא" המתפרסם ב"המודיע" מתייחס מנחם קלוגמן לסוגיית המידתיות במבצע "צוק איתן" מזווית שונה מהמקובל. "חוסר המידתיות היא בקרבם של אנשי החמאס ושותפיהם לרצח", טוען קלוגמן. "העובדה שאצלנו מספר הקצינים שנהרגו בקרבות עם החמאס הוא כה גבוה, בעוד שבקרב הפלשתינים כמעט ואין קצינים בין ההרוגים, וההרוגים הם בדרך כלל מפשוטי הטרוריסטים ומקרב ילדים וצעירים המשמשים מגן-חי למבוגרים – יש בה כדי ללמד מה היא מידת ה'מידתיות' אצל הפלסטינים, וכיצד בכיריהם ומנהיגיהם מקריבים את האחרים ליפול בקרבות, בעוד שהם, משלחיהם, נחבאים עמוק עמוק במנהרות ובמרתפי הבתים.

"[...] ייתכן מאוד שאם מפקדיהם הבכירים היו צועדים בראש חייליהם, מספר ההרוגים בקרבם היה קטן בהרבה, ועל כן המספר הגדול של הרוגים בתוכם, יחסית, הוא מפאת הזלזול שהם נוהגים בחיי אדם – מקרב בני עמם. ואל נא יטיפו לנו מוסר על חוסר 'מידתיות' כאשר מושג זה כלל אינו מוכר לאויבינו, מבקשי נפשנו, ובכלל – חיי אדם אינם חשובים בעיניהם".

עוד כותרות ראשיות

הכותרות הראשיות של "הארץ", "מעריב" ו"מקור ראשון" מוקדשות לצפוי להתרחש הלילה בחצות, עם פקיעת הפסקת האש הנוכחית בין ישראל לחמאס. ברק רביד וצבי בראל מדווחים ב"הארץ" כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה לשכנע את שריו לתמוך במתווה להסכם עם חמאס. עם זאת, עדיין שוררות אי-הסכמות ביחס להיקף הסרת הסגר מעזה. "מחכים למוחמד דף" היא הכותרת הראשית של "מעריב". לפי הדיווח של כתביו, גורם מדיני בישראל אמר כך: "ההסכם עם חמאס סגור. הנציגים שלהם במשלחת הפלסטינית רוצים לחתום, אבל צריכים לקבל את הסכמת הזרוע הצבאית בעזה". לפי הכותרת הראשית של "מעריב", שר הביטחון משה יעלון הזהיר אתמול כי אפשר שהאש תחודש כבר הלילה.

משל ונמשל

פרשן "ישראל היום" דן מרגלית מדמה את המצב הנוכחי בין ישראל לחמאס למקרה שאירע בשנות ה-50, אז עצרו המשטרה והשב"כ את העיתונאי ברוך נאדל בחשד כי הטמין מטען נפץ בשגרירות הרוסית. כשנשאל בחקירתו אם ביצע את המעשה ומי שלח אותו, השיב בלעג: "דוד בן-גוריון שלח אותי לטמון את הפצצה". מרגלית כותב כי נזכר באירוע זה לאור דרישת חמאס לקבל מישראל את רשימת משתפי-הפעולה של השב"כ ביהודה ושומרון. "אפשר להיענות להם, ולמסור בחיוך לועג את רשימת כל 60 משוחררי עסקת גלעד שליט, שנעצרו מחדש במהלך מבצע 'שובו אחים'. הם משתפי-הפעולה של ישראל", כותב מרגלית.

יחסי המשל-נמשל לפי מרגלית מציבים את חמאס בתפקיד משטרת ישראל והשב"כ, ואילו את מדינת ישראל בתפקיד העיתונאי הקטן, שמואשם על לא עוול בכפו במעשה שלא ביצע, ומרהיב עוז לענות בלעג לחוקריו.

סחר מכר

הכותרת הראשית של "גלובס" מוקדשת ל"סערה בוועדת הכספים", שאישרה אתמול העברה של 3.3 מיליארד שקל למשרד הביטחון, "על חשבון תקציבים לתחבורה הציבורית, פיתוח משק המים והיערכות לרעידות אדמה". במרכז השער נראה תצלום של ח"כ סתיו שפיר כשהיא מוצאת בכוח מהדיון.

ח"כ סתיו שפיר מוצאת בכוח מהדיון בוועדת הכספים של הכנסת, 12.8.14 (צילום: פלאש 90)

"ח"כים מהאופוזיציה זעמו על מעטה החשאיות שתחתיו הועברו מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון על חשבון תקציבי רווחה אזרחיים", מדווחת לילך ויסמן בכפולה הפותחת של העיתון. "[...] שפיר טוענת כי נציגי האוצר סירבו לענות לשאלותיה ולפרט את מטרת הקיצוץ והשלכותיו". "סלומיאנסקי [יו"ר ועדת הכספים ח"כ ניסן סלומיאנסקי] התעצבן שאני שואלת שאלות, ניסה למנוע מנציג האוצר להשיב לי תשובות", טוענת ח"כ שפיר בראיון שהעניקה לעדי בן-ישראל, ומתפרסם אף הוא בכפולה הפותחת של "גלובס". שפיר הוסיפה: "בכל שבוע אנחנו רואים פה דוגמאות לעוד קומבינות ואיך מקורבי השלטון מקבלים כסף של משלמי המסים ללא פיקוח, לעתים בלי מכרז".

"בכל מה שקשור להעברת 3.3 מיליארד שקל לתקציב הביטחון, צדקה לחלוטין ח"כ סתיו שפיר בביקורת שהשמיעה בנוגע לאופן שבו מועברים כספים", כותב אבי טמקין בטור פרשנות נלווה. "[...] אלא שאדם סביר צריך לשאול את עצמו אם היה 'דיל' כלשהו בין מפלגת הבית-היהודי, מפלגתו של יו"ר הוועדה ניסן סלומיאנסקי, לבין משרד הביטחון, תמורת הטיפול המזורז והסודי בהעברת הכספים".

"הדיל של לפיד: מע"מ אפס תמורת כסף להתנחלויות", נכתב בכותרת הראשית של "דה-מרקר". צבי זרחיה מדווח כי אישור ועדת הכספים להעברת 20 מיליון שקל לצרכים בטחוניים לרשויות מקומיות בשטחים בא בעקבות "דיל בין יש-עתיד למפלגת הבית-היהודי". על סמך "גורמים בכנסת" מדווח זרחיה כי "העיתוי להעברת 20 מיליון שקל לרשויות בשטחים – לפני ההצבעות על חוק מע"מ אפס – אינו מקרי, ויתרת הסכום תועבר לאחר אישור חוק מע"מ אפס".

כבר אתמול בבוקר, אגב, דיווחה כתבת "כלכליסט" רוני זינגר על "סחר מכר פוליטי" שבמסגרתו הסכים יו"ר הוועדה לקדם בזמן הפגרה את יוזמת לפיד ל-0% מע"מ על דירות לזכאים. הבוקר הכותרת הראשית של "כלכליסט" מוקדשת לדו"ח מבקר המדינה, שבחן את הכנת תקציב המדינה לשנים 2011–2012. למתעניינים מומלץ לקרוא את הסקירה הנרחבת שפירסם כתב "כלכליסט" שאול אמסטרדמסקי בבלוג שלו.

בשולי החדשות

א. אור קשתי מדווח ב"הארץ" כי משרד החינוך מקדם תוכנית בעלות של 47 מיליון שקל לקירוב התנ"ך לציבור הרחב. "במסגרת התוכנית, הנקראת 'הסיפור של כולנו – פרק תנ"ך יומי', מתוכננות שורה של פעילויות, שמטרתן להביא ל'שינוי תודעתי במעמדו של ספר הספרים'". יהיה מעניין לראות אם הפעילות התקשורתית של התוכנית תבוא לידי ביטוי מעל עמודי "ידיעות אחרונות".

ב. בכל העיתונים מדווח על תוצאות מדד "המשמר החברתי", המדרג את חברי-הכנסת לפי מידת הפעילות החברתית שלהם. ב"הארץ" מדגישה כותרת הגג לידיעה כי "גלאון דורגה רק במקום ה-37 במדד החברתי", וזאת על אף שח"כ זהבה גלאון עומדת בראש המפלגה המזוהה ביותר עם הקו המערכתי של העיתון. ב"ישראל היום" מבליטים את הישגו של ח"כ יריב לוין מהליכוד, שהפגין את הנוכחות הרבה ביותר בהצבעות בנושאים חברתיים-כלכליים. ב"ידיעות אחרונות" בוחרים להיטיב ככל הניתן עם חביב העיתון, ח"כ איציק שמולי, שהגיע למקום הראשון בדירוג. "שמולי הדיח את חנין מתואר 'הח"כ החברתי'", נכתב בכותרת הידיעה, שממנה יכולים הקוראים להבין כי שמולי השיג הישג כפול.

ג. בכפולה הפותחת של "הארץ" מדווח כי הארגון Human Rights Watch פירסם אתמול דו"ח חריף ולפיו נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי אחראי לפשעים נגד האנושות. לפי הדו"ח, א-סיסי היה "ארכיטקט מרכזי" בהריגתם של מאות מפגינים תומכי האחים-המוסלמים במצרים בשנה שעברה. לפי הדו"ח, כוחות הביטחון הרגו 817 מפגינים כדי לדכא את המהומות, "אחד ממקרי הרצח הגדולים ביותר של מפגינים ביום יחיד בהיסטוריה העכשווית", לפי ראש הארגון קנת רות.

ענייני תקשורת

לילך ויסמן דיווחה אמש ב"גלובס" כי משרד ראש הממשלה העסיק את משרד יחסי -הציבור גלאי-תקשורת בעלות של כ-2.7 מיליון שקל בתמורה ל"שירותי הסברה למגזר הבדואי".

דני אדינו אבבה מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי עיריית ירושלים תקים עשרות לוחות מודעות ייעודים לפשקווילים. לפי הדיווח, חברות במגזר החרדי העוסקות בהדבקת הפשקווילים הסכימו להדביקם מעתה רק על הלוחות הייעודיים.

עידו באום מדווח ב"דה-מרקר" על מצבו העגום של חוק חופש המידע בישראל. "שליש מהגופים הכפופים לחוק חופש המידע – מתעלמים", נכתב בכותרת הידיעה שלו.

לפי מדור הרכילות של "גלובס", יו"ר מועצת הרשות השנייה לשעבר נורית דאבוש מונתה לתפקיד יו"ר דירקטוריון תיאטרון הבימה.