"השערורייה שהתעוררה סביב התמונות המזויפות והמבוימות שהפיצה 'רויטרס' לא התקרבה בכלל לשערורייה שהיתה צריכה לפרוץ", נכתב ב"לוס־אנג'לס טיימס" ב־12 באוגוסט. פרשת זיופי התמונות של סוכנות הידיעות הבריטית הגדולה נחשפה לראשונה באותו שבוע על־ידי הבלוגר צ'רלס ג'ונסון, מוסיקאי תושב לוס־אנג'לס, שבעבר חשף בבלוג שלו, "Little Green footballs", מסמכים מזויפים שהובילו להתפטרותו של הכתב דן ראתר.

ראשון נחשד תצלום של ביירות המופגזת [1], שעבר "טיפול" בתוכנה גראפית – שכפול סלילי עשן ובניינים. מאוחר יותר נמצאה גם התמונה המקורית [2]. מיד אחר־כך נמצאה תמונה מזויפת נוספת של אותו צלם, עדנאן חאג', צלם פרילאנס לבנוני. הפעם מטוס קרב ישראלי הוא ש"טופל" ושוכפל כך שייראה כאילו הוא יורה טילים. "רויטרס" הודיעה כי תפטר את הצלם, שמאז 1993 סיפק באמצעותה תמונות לכל העיתונים החשובים בארה"ב. חאג' צילם גם בכפר־קאנא 2006 ו־1996. החשיפה עוררה בלוגרים אחרים, ותמונות מזויפות מלבנון החלו לצוף בזו אחר זו. הבלוג הבריטי EU Referendum חשף סדרת תמונות שבהן "מככב" סאלם דאהר [3], איש שירותי ההצלה בצור. דאהר הודה כי "ביים" את עצמו עם גופות בתנוחות שונות בכפר־קאנא, לצורך צילומי עיתונות, השנה ולפני עשור. ערוץ טלוויזיה גרמני הנציח אותו בווידיאו כשהוא מוריד גופות ילדים מהאמבולנס ו"מכין" אותן לצילום. ה"ניו־יורק טיימס" פרסם סדרת תמונות [4] שבהן אותו אדם מצולם פעם כצופה מן הצד, פעם כמפנה הריסות ופעם כגופה לכודה.

שיטת זיוף אחרת היא פרסום צילומים שצולמו באותה זירה ובאותה שעה, אולם הכיתוב מספר כי צולמו בהפרשי זמנים ובמקומות שונים. כך, למשל, צילומים שבהם מופיעה אשה לבנונית מקוננת על ביתה שנהרס בהפצצה: בשתי התמונות מופיעה אותה אשה, פעם ב־22 ביולי [5] ופעם ב־5 באוגוסט [6]. בלוגרים מצאו תמונות נוספות, מתאריכים שונים [7], ובהן מופיעה אותה אשה, שזכתה לכינוי: "בעלת הנכסים חסרת המזל ביותר בלבנון". או תמונה שבה מצולמת מיפקדה של החזבאללה בדרום ביירות מיד לאחר שהופצצה, ב־24 ביולי [8], ותמונה מן ה־5 באוגוסט, שבה מצולם בניין מחוץ לביירות מיד אחרי הפצצה [9]. הבניין הבולט שבמרכז התמונה מאשר כי מדובר באותו אזור בדיוק. שם הצלם: עדנאן חאג'.

הבלוגרים גילו גם כי צילומים רבים מלבנון המופצצת לוקים במה שנקרא בימי שלום "פרודקט פלייסמנט"; צלמים מניחים חפצים שונים בזירת הצילום כדי להעצים את האפקט הרגשי והסימבולי של התמונה, אולם מציגים אותה כצילום עיתונות לכל דבר [10]. במקרי זיוף כאלה ניתן להבחין כשהפריט היוצא דופן, הניצב בתוך אתר ההפצצה, נקי מאבק או מלכלוך. ה"ניו־יורק טיימס", שפרסם תמונה מזויפת של חאג' על השער, התייחס לנושא באופן מינימלי: פרסום מאמר הבוחן כיצד עיתונים אחרים מתמודדים עם זיופי תמונות. תמונות מזויפות ומבוימות מלבנון הופצו על־ידי סוכנויות הצילומים הגדולות והתפרסמו בכל כלי התקשורת החשובים, בדפוס ובאינטרנט. "אף עיתון", כותב ה"לוס־אנגלס טיימס", "לא טרח לעסוק בנושא ברצינות". אחת הסיבות שמציע העיתון לגל הזיופים היא זו: בתקשורת העולמית יש ביקוש רב לצילומים של תינוקות לבנונים מתים, גם אם הם מזויפים.

גיליון 64, ספטמבר 2006

[1]                                             [2]

[3]

[4]

[7]

[10]