חיילי צה"ל אוטמים אוזניים בעת ירי לעבר דרום לבנון, לפני ארבע שנים (צילום ארכיון: ליאור מזרחי)
שוב לא תפרוץ מלחמה בקיץ
כל אחד מעיתוני הבוקר בוחר היום אירוע אחר לכותרתו הראשית. "ישראל היום" בוחר להיענות ליוזמת מערכת הביטחון ומקדיש את הכותרת הראשית והכפולה הפותחת בעיתון למידע שהפיץ אתמול צה"ל במלאת ארבע שנים לפרוץ מלחמת לבנון השנייה – מפת האיומים בלבנון, המכונה גם "בנק המטרות". בין היתר שוחרר לפרסום מידע מודיעיני מפורט על עיירה אחת בדרום לבנון, אל-ח'יאם. לילך שובל מדווחת כי "חיזבאללה מצויד היום ביותר מ-40 אלף רקטות, בהן רקטות לטווח ארוך כמו סקאדים וטילי M-600".
ב"הארץ" מסביר עמוס הראל את המניע של צה"ל לחשוף מידע מודיעיני יקר ערך. המידע "הוקרב לטובת מטרה גדולה יותר", כותב הראל. "זהו קרב על לגיטימציה מדינית. ישראל מתכוננת לסיבוב נוסף של לחימה בצפון", מוסיף הראל, ובהמשך כותב כי "הפצת מידע מפורט על כוונות חיזבאללה, מבעוד מועד, מזהירה אותו מפני התגובה החריפה הצפויה לו אם יפתח במלחמה, ומכינה את הקהילה הבינלאומית לצעדים שינקוט צה"ל".
ב"ישראל היום" מזהה חזי שטרנליכט מטרה גדולה אחרת שעמדה, אולי, מאחורי הפרסום החריג. "לכתבים כלכליים קשה שלא לחוש תחושה מוזרה ולא נעימה בבטן", הוא כותב. "לא רק ארבע שנים חלפו מאז פרוץ מלחמת לבנון השנייה, חלפו גם יומיים מאז פרוץ מלחמת התקציב הדו-שנתי. האם יכול להיות שביומיים שבהם פרצה המלחמה החדשה על התקציב, גבר הפיתוי להיזכר בארסנל של מר נסראללה?".
ב"מעריב" וב"ידיעות אחרונות" סיקור מצומצם של המידע שפירסם צה"ל. ב"ידיעות אחרונות" הידיעה [יוסי יהושוע] מופיעה תחת הכותרת המלחיצה "צה"ל מרגיע: סיכויים נמוכים למלחמה בקיץ". זו הפעם השנייה השבוע שהערכה כזו מודפסת בעיתון.
להתמודד עם טרור
לאחר הפסקה בת יום, שבה צעדת שליט לשער "מעריב", היישר לכותרת הראשית ("עולים לירושלים"), כולל שיבוץ עי"ן צהובה המדמה סרט תמיכה בחייל השבוי. הצעדה תגיע היום לירושלים, ובני משפחת שליט יתמקמו במאהל מול בית ראש הממשלה. "עבור בני המשפחה לא מדובר בסוף אלא בתחילתו של עוד שלב במאבק האינסופי לשחרור בנם", נכתב בכותרת המשנה לידיעה בכפולה הפותחת של העיתון.
כל עמ' 5 ב"מעריב" מוקדש לידיעה מאת אפרת זמר-ברונפמן ויונתן הללי, המופיעה תחת הכותרת "זעקת השמיניסטים", ומקבלת את החותמת "פרויקט מיוחד". שני נוסחים בומבסטיים יחסית לתוכן הידיעה, שבה מצוטטים מיועדים לשירות ביטחון (מלש"בים) החרדים לגורלו של גלעד שליט, ויחד עם זאת נחושים לתרום את מיטב שנותיהם לשירות בצבא ההגנה לישראל. "לא רק שצריך להתגייס, אלא כמה שיותר", מצוטט המלש"ב דורון שפיר, "כי המדינה צריכה צבא חזק, חכם ומתקדם, כדי שיידע להתמודד עם הטרור".
בין מעש לדיבור
יממה וחצי לאחר פגישת בנימין נתניהו וברק אובמה, הפרטים על תוכנה מתחילים לצוץ, אם כי הם עדיין עמומים למדי. אורלי אזולאי ואיתמר אייכנר מדווחים ב"ידיעות אחרונות" על סיכום שהושג בין ראש ממשלת ישראל לנשיא ארה"ב: "בסוף תקופת ההקפאה בנימין נתניהו לא יכריז בפומבי על חידוש הבנייה בגדה המערבית ובמזרח ירושלים". נוסף על כך מדווח כי ארה"ב דורשת מהפלסטינים להתחיל בשיחות ישירות עם ישראל עוד לפני ספטמבר, מועד תום ההקפאה. כלומר, באישור ארה"ב הבנייה צפויה להתחדש רק במישור המעשי, על הקרקע המוצקה של השטחים, אך לא יהיה לה זכר במחוזות הרטוריקה הפומבית. אכן, הישג משמעותי לראש הממשלה, הישג שצפוי להקשות על הפלסטינים לקיים שיחות ישירות עם ישראל.
ב"מעריב" מדווחים בן כספית ומיה בנגל שממשלת ישראל כבר החלה במגעים ישירים עם יריבה אחרת שלה. ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, נתן אשל, נפגש עם "אישיות בכירה" במפלגת קדימה, לקראת אפשרות צירופה לממשלה. "בשלב הזה מדובר אולי בעליית מדרגה במגעים, אך לא בפריצת דרך של ממש", נכתב בדיווח. באשר לפלסטינים, "מעריב" מדווח כי בתמורה לוויתור על הפסקתה של הקפאת הבנייה, דורשת ארה"ב מישראל "מחוות", למשל "העברת יותר אחריות בטחונית לרשות".
"הארץ" ו"ישראל היום" מדגישים בדיווחיהם מארה"ב את מה שבעיתונים אחרים מתואר כמקור גאוותה של פמליית ראש הממשלה – מכתב אמריקאי שמצהיר על נכונות לשיתוף פעולה עם ישראל בתחום הגרעין האזרחי. "הישג גדול", מתארים אנשי ראש הממשלה את המכתב ב"ידיעות אחרונות". "הישג משמעותי" מתארים מקורבי נתניהו ב"מעריב". ב"הארץ" וב"ישראל היום" לא מדווח כי אנשי נתניהו ראו במכתב הישג. תחת זאת מוקדש מרבית הדיווח ב"הארץ" [ברק רביד] וחלק מרכזי בדיווח של "ישראל היום" [שלמה צזנה] לתיאור המכתב. "ארה"ב תפעל כדי לוודא שיוזמות בינלאומיות לבקרת נשק, דוגמת האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני, לא יפגעו בבטחון ישראל", מדווח רביד. "ארה"ב תפעל לסירוס התקפה ממוקדת על ישראל", מנסח זאת צזנה.
ריקוד התרנגולת
בכפולה המרכזית של "ידיעות אחרונות" מתפרסם ראיון שקיימה אדוה כהן עם כמה מהחיילים שהכינו סרטון שבו הם נראים מבצעים ריקוד באחד מרחובות חברון לצלילי פזמון פופולרי של הזמרת קאשה. "עשינו את זה בטייק אחד", מצטטת הכותרת את אחד המשתתפים.
מסגור הדיווח בוחר לתאר את האירוע כפעולה צבאית (מוצלחת). "אחד מהם העלה את הרעיון, ההכנות נעשו בסתר, הם למדו צ'יק-צ'ק את התנועות והצמידו אליהן מלות קוד כדי לדעת מתי בדיוק צריך לבצע כל תנועה. ואז הם יצאו לפטרול", מדווחת כהן. הידיעה מלווה בשלושה איורים [ניר פלקס], כל אחד של תנועת ריקוד אחרת שביצעו החיילים, ולצדה "שם הקוד" שניתן לה – "התרנגולת", "פנים" ו"דילוגים". המסגור ההירואי מלמד על העמדה הישראלית הרשמית כלפי הסרטון יותר מאשר על תוכן הידיעה.
"הריקוד בחברון הוא קצה הקרחון", קוראת כותרת לקטע קצרצר שמפרסם הבוקר יואל אסתרון, מו"ל "כלכליסט", במוסף סוף-השבוע של העיתון. "בתוך דקותיים היה מי שהזדעזע וכתב משהו נגד הכיבוש, והיה מי שדרש להעמיד את החיילים לדין אבל לא מצא את הסעיף, והיה מישהו שכתב משהו על הפוסט-מודרניזם המזרח-תיכוני, וכו' וכו' וכו'", כותב אסתרון ושואל: "איך הם לא עלו על זה שהריקוד התמים לכאורה, כמו כל דבר שזז, קשור לשאלת הריכוזיות במשק הישראלי? נחלאים רוקדים בחברון סתם כך? אל תצחיקו אותם! הכל ריכוזיות. אפילו קאשה". דברי הסבר: אסתרון לועג לעיתון המתחרה, "דה-מרקר", לאור המקום הנרחב שהוא מקדיש לאחרונה לגנות הריכוזיות במשק הישראלי והסכנה שהיא מציבה לדמוקרטיה.
ואכן, גם הבוקר ניתן למצוא בכפולה הפותחת של "דה-מרקר" ידיעה [צבי זרחיה] תחת הכותרת "חברי-הכנסת מפחדים מהמשפחות השולטות במשק". הכותרת היא ציטוט מפי ח"כ אמנון כהן מש"ס, בדיון שקיימה ועדת הכלכלה. כהן הגיש לאחרונה הצעת חוק לצמצום כוחן של קבוצות הריכוז ולהגברת סמכויותיה של רשות ההגבלים העסקיים.
זרחיה מדווח כי "ועדת הכלכלה קיבלה את הצעתו של כהן, שלפיה אם הממשלה לא תאשר את הצעת החוק הממשלתית בעניין קבוצות הריכוז עד אוקטובר 2010, תאשר ועדת הכלכלה את הצעת החוק הפרטית להצבעה בקריאה הראשונה – חרף התנגדות הממשלה. כהן מעריך כי במליאת הכנסת יש רוב מוחץ בעד הצעת החוק הפרטית".
בעוד "כלכליסט" עוקץ את האג'נדה של המתחרה בשולי המוסף השבועי, "גלובס" מוציא את התותחים הכבדים. שלשום פנה העיתון אל כמה חברי-כנסת "שמקבלים כותרות מאירות עיניים על מאבקם בריכוזיות", וביקש את התייחסותם "לשאלת סכנת הדמוקרטיה של אוליגרך ההימורים". כלומר, השפעתו של שלדון אדלסון על החינמון שהוא מוציא לאור, "ישראל היום", ועל העיתון המרוויח סכומים נכבדים מהדפסת החינמון, "הארץ – דה-מרקר".
דיוקנאות מאוירים של שלושה חברי-כנסת – משה גפני, חיים אורון ושלי יחימוביץ' – עיטרו את הכתבה שהופיעה שלשום על פני עמוד שלם. מתחת לכל אחד מהם נכתב "לא מגיב". אתמול הגיבו שניים מהם וחוללו את הכותרת הראשית של "גלובס": "ח"כים ידרשו מנתניהו לבדוק השפעת אדלסון על התקשורת".
הדיווח המלא מתפרסם בכפולה הפותחת של העיתון. "אחד המרכיבים [בוועדה הציבורית לבחינת הריכוזיות במשק] יהיה מעורבותו של אדלסון בשוק התקשורת", מבטיח לכתבת "גלובס" לילך ויסמן ח"כ אורון, חבר ועדת הכספים ומי שהגיש הצעת חוק הקוראת לבחון את הריכוזיות במשק.
"אבל לא רק סוגיית 'ישראל היום' תיבחן – אלא גם בעלויות צולבות אחרות בתחום", מוסיף אורון. מה עוד? ויסמן מפרשת: "אורון התכוון כנראה גם לבעלויות הצולבות של נוני מוזס (בעל השליטה בקבוצת "ידיעות אחרונות" ובעל מניות מיעוט ב-HOT), אליעזר פישמן (בעל השליטה ב'גלובס', בעל מניות מיעוט ב"ידיעות אחרונות" וב-HOT)". לדעתה, "השאלה הגדולה היא אם ראש הממשלה בנימין נתניהו אכן ייתן מנדט לוועדה שעלולה לפגוע באינטרסים של מקורבו אדלסון". גם ח"כ גפני מדבר עם ויסמן, אך אינו מתייחס ישירות לאדלסון, אלא משחרר הצהרות כלליות בעד בחינת הריכוזיות.
מתחת לידיעה זו, ידיעה נוספת העוסקת ב"ישראל היום" [טלי ציפורי], ונושאת את הכותרת "הערכות: הפסדי 'ישראל היום' ב-3 שנים – 250 מיליון שקל". הסכום הזה, ייאמר מיד, ננקב בידיעה כהערכה של "גורמים בשוק התקשורת". לפי ציפורי, "המרוויחה הבולטת והעיקרית מהתמיכה בנתניהו ומההפסדים הכבדים היא קבוצת 'הארץ – דה-מרקר', המדפיסה ומפיצה גליונות של 'ישראל היום'". לפי דיווחה, היקף העסקים בין אדלסון לקבוצת "הארץ" עומד על כ-100 מיליון שקל בשנה. "אדלסון מהווה כ-15%–20% ממחזור העסקים השנתי של הקבוצה", היא מוסיפה, "מה שהופך אותו ללקוח מס' 1 של שוקן ורולניק ובעל ההשפעה הכי גדולה על הכנסות הקבוצה".
הדיווח מעוצב באופן בלתי מעודן. כותרת הגג "פופוליזם הריכוזיות", שליוותה את הכתבה שלשום, הוחלפה בכותרת הגג "סכנה לדמוקרטיה?". הן לרוחב השער והן לרוחב הכפולה הפותחת מודפסים תצלומים גדולי ממדים [ישראל הדרי] שבהם נראים נתניהו ואדלסון. בכפולה הפותחת נראה אדלסון מניח ידו על כתפו של נתניהו. על השער נראה נתניהו לוחש דבר מה על אוזנו של אדלסון ("תעביר עוד כסף לרולניק", יעידו קוראי שפתיים מטעם "גלובס").
סיכום ביניים: ועדת הכלכלה וועדת הכספים בכנסת נראות נחושות לקדם בדיקה של הריכוזיות במשק ולפעול לצמצומה. בין הנפגעים האפשריים ארנון (נוני) מוזס ואליעזר פישמן, בעל השליטה ב"גלובס" (וכמובן בעלי הון אחרים שעושים עימם עסקים). מו"ל "כלכליסט" עוקץ את העיתון המדווח בהרחבה על סכנות הריכוזיות. "גלובס" מקדיש יום אחד עמוד שלם לשאלת השפעתו של אדלסון על שוק התקשורת, ולמחרת כותרת ראשית וכפולה פותחת, ומאפשר לנתניהו הצצה אל מציאות שבה עוד עיתון אחד במדינה מחליט להתנהל באופן "אופוזיציוני".
נראה שמבחינת "גלובס", ובעליו, החלטתם להיכנס למגרש של "דה-מרקר" ולתהות על הסכנה לדמוקרטיה שמציב בעל הון שלרשותו עוצמה רבה מדי היא החלטה מנצחת. אם הפרסומים יעשו את שלהם, הוועדות יסונדלו על-ידי נתניהו ותימנע הדרישה לבחון ולטפל בבעיית הריכוזיות. אם הוועדות יממשו את איומיהן, ובעלי השליטה ב"גלובס" ו"ידיעות אחרונות" יידרשו לוותר על מניותיהם בחברת הכבלים, תיווצר מאליה הדרישה מ"הארץ – דה-מרקר" לוותר על ההכנסות מאדלסון. אגב, מי שבוודאי נחשף לכותרת הראשית של "גלובס" אתמול הוא שלדון אדלסון בעצמו, השוהה בימים אלה בישראל.
פיראטיות בשם הדו-קיום
אמיר בוחבוט מדווח ב"מעריב" כי ראש עיריית חיפה יונה יהב שלח הצעה למשרד הביטחון – להפוך את הספינה מאבי-מרמרה למלון צף. "יהב הפגין יצירתיות", מדווח בוחבוט, ומצטט ממכתב שהעביר למשרד הביטחון: "היה ומדינת ישראל תחליט לחלט את האונייה הטורקית, אבקש כי זו תעבור לרשות העיר חיפה כדי להפוך אותה למלון שט מול חופי העיר [...] אני מוצא כי דווקא חיפה, עיר שהיא מופת לדו-קיום וחיים משותפים לכל הדתות, תהיה האכסניה ההולמת לאונייה זו, שתהפוך לסמל בינלאומי לפיוס ולתקווה".
ענייני תקשורת
במוסף "סופשבוע" של "מעריב", שחולק כבר הבוקר למנויים, מתפרסם ראיון שערך רפי רוזנפלד עם איל התקשורת רופרט מרדוק. מרדוק נשמע אופטימי מאוד ביחס לנכונות הציבור הרחב לשלם עבור תוכן חדשותי כתוב, ותולה תקוות במכשיר האייפאד ודומיו. "אנשים מוכנים לשלם כדי לקרוא את התוכן שלנו על מכשירים ניידים", הוא אומר. עוד מוסיף מרדוק כי הוא "מאוד אופטימי בקשר למייספייס", הרשת החברתית הצולעת שקנה לפני כמה שנים, כשהיתה מצליחה בהרבה. "עכשיו אנחנו בדרך הנכונה", הוא אומר באשר לאתר ("רופרט מרדוק שוקל למכור את מייספייס", קוראת כותרת הבוקר ב"דה-מרקר").
בתשובה לבקשת עצה כיצד יכולים עיתונים בישראל להתמודד עם החינמון "ישראל היום", אומר מרדוק (שבעבר אישר אישית לאלדסון את השימוש שעושה העיתון בסיסמה "הוגן ומאוזן") כי על יתר העיתונים במדינה להיות "טובים יותר". לגבי נכונותו של אדלסון להשקיע מממונו בעיתון אומר מרדוק: "זה בטח עולה לו המון כסף. נו טוב, אם הוא רוצה לבזבז את כספו, שיעשה זאת".
בכל העיתונים מדווח כי אמיר גילת, לשעבר עיתונאי "מעריב" וכיום דובר אוניברסיטת חיפה, יתמנה ליושב-ראש רשות השידור.
במוסף "גלריה" של "הארץ" ראיון מאת שחר אטואן עם ליסה ארמסטרונג, עורכת האופנה ב"טיימס" הלונדוני.
במדור הרכילות של "מעריב" מדווחת ליאורה גולדנברג-שטרן כי הזמר מוקי, אחד המשתתפים בתוכנית "בואו נדבר על זה בבית", אינו נמצא בביתו בעת הקלטת התוכנית, אלא באולפן שממנו משדר המנחה עמנואל רוזן. "זה נכון לגבי מוקי", אומר רוזן ומבהיר: "הוא לא בדיוק באולפן, אבל אני רואה אותו".