סערת הרשת האחרונה במצרים מלמדת אותנו על מתחים בין תומכי השלטון הנוכחי במדינה לבין המתגעגעים לשלטונו הארוך של חוסני מובארכ; על הצורך האוניברסלי להתרפק על עבר שאינו בהכרח כל כך מפואר כאשר ההווה אינו מבטיח; על האופן שבו האלגוריתמים של הרשתות החברתיות משמשים להדהוד מסרים כוזבים, ועל כך שהתקשורת הממוסדת אינה שונה בהרבה בהקשר זה.
ההיבטים הללו ואחרים נידונו בהרחבה במאמר שפורסם במגזין האינטרנטי הלבנוני דרג' על קמפיין רשת בעל מקורות מפוקפקים. הקמפיין, התומך בנשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי, בא בתגובה להתבטאויות של עמר עלאא' מובארכ, נכדו של חוסני מובארכ. המאמר בדרג' מבוסס על דו"ח שפירסם ארגון ללא כוונות רווח בשם "Arabi facts hub", המצהיר כי שם לו למטרה לחקור ולהילחם בדיסאינפורמציה מקוונת בשפה הערבית.
בסוף ינואר החל עמר עלאא' מובארכ לפרסם בחשבון הטוויטר שלו ציוצים ביקורתיים על ממשלת א-סיסי. כך לדוגמה באחד הציוצים הציג גרף עמודות המראה את החוב הלאומי המצרי ולפיו ב-2010, אז עוד היה סבו של מובארכ בשלטון, עמד החוב על 35 מיליארד דולר, ומאז גדל בהתמדה עד לסך של 164.7 מיליארד דולר בסוף שנת 2023. את הגרף מלווה כיתוב ציני בנוסח "ואומרים שמובארכ הוא הסיבה".
הביקורת של מובארכ הנכד מגיעה על רקע המצב הכלכלי הקשה במצרים: ירידת כוח הקנייה לאור עליית שיעור האינפלציה, מחסור ביתרות המט"ח של המדינה וחוב הולך וגדל. משבר כלכלי זה גם הוא כמובן אינו מתקיים בריק, ומגיע על רקע שנים ארוכות בהן מצרים – שהייתה לאורך שנים מוקד תרבותי חשוב של העולם הערבי – נמצאת בנסיגה מתמדת בתחומים רבים.
"ואומרים שמובארכ היה הסיבה", ציוץ של עמר עלאא' מובארכ
כמה שעות לאחר פרסום הציוץ של מובארכ הנכד החלו להופיע בטוויטר ובפייסבוק פרסומים לעומתיים שעשו שימוש בהאשטאג #כדי_שלא_נשכח_את_תקופת_מובארכ, בו השתמשו בעבר מתנגדי מובארכ. הפעם, נעשה בו שימוש כדי לתקוף את הניסיון של מובארכ הנכד לעשות אידיאליזציה לתקופת שלטונו של סבו, שנמשכה 30 שנה עד לסילוקו במהפכת האביב הערבי בשנת 2011.
ההאשטאג התפשט במהרה והופיע בכ-20 אלף ציוצים. כחלק מהניסיון לחשוף מי עומד מאחורי הקמפיין, מחברי הדו"ח מציגים גרף המראה את כמות המופעים של ההאשטאג בכל יום. כבר ב-26 בינואר, יום אחרי שעמר עלאא' מובארכ פרסם את הציוץ המקורי שלו, הופיע ההאשטאג כ-6,000 פעמים. 73.5% מכלל המופעים של ההאשטאג היו ציוצים מחדש ו־16.7% היו תגובות, ורק מיעוט הופיע בציוצים שהשתמשו בו ישירות.
מחברי הדו"ח טוענים כי דפוס זה, מהירות ההתפשטות של ההאשטאג, מלמד כי מדובר בקמפיין מתוכנן ולא אורגני, שייתכן שמקודם באמצעות שימוש בבוטים ובחשבונות מזויפים. כמו כן, על פי הנתונים הסטטיסטיים שנאספו, רוב הפוסטים שכללו את ההאשטאג, כ-14 אלף, מגיעים מחשבונות שמיקומם הגאוגרפי אינו ידוע. רק השאר מגיעים ברובם ממצרים וסעודיה, ואחר-כך גם מתימן, כווית, איחוד האמירויות, סוריה ועיראק. גם דפוס זה מצביע על קמפיין מהונדס.
בשלב הבא צללו חוקרי הקמפיין לזהות החשבונות ששיתפו את ההאשטאג. מבין המפיצים המרכזיים ביותר הם מצאו חשבונות של אנשים אמיתיים, שאכן מזוהים עם תמיכה בנשיא הנוכחי א-סיסי. דוגמה לכך היא החשבון של באסם בחית', איש עסקים מקהיר המכונה ברשת "המאסטרו" ומוכר כ"שופר" של א-סיסי.
ציוץ של באסם בחית' שהשתתף בקמפיין התמיכה בא-סיסי (צילום מסך)
בהתאם לכינויו, "המאסטרו" נותן את יריית הפתיחה בכך שהוא מפרסם את ההאשטאג ומאותת לעוקביו ולשופרות נוספים להדהד את אותו מסר. בקמפיין הנוכחי שיתף בחית' את ההאשטאג #כדי_שלא_נשכח_את_תקופת_ מובארכ ב-169 פוסטים שונים, והפך למצייץ הראשי שלו. בהשוואה לקמפייני רשת קודמים המביעים תמיכה בנשיא, כאן "המאסטרו" השתתף באופן פעיל בפרסום ולא רק עודד באופן סמוי יותר או פחות את עדת מעריציו לעשות זאת.
גם חבר הפרלמנט מחמוד בדר, הידוע בתמיכתו בא-סיסי, השתתף בקמפיין על ידי ציוץ מחדש של ההאשטאג. מכיוון שיש לו 300 אלף עוקבים, השיתוף תרם לתפוצה אדירה של ההאשטאג עד כדי הופעתו ברשימת הנושאים הפופולריים ביותר בטוויטר. בציוץ הזהיר בדר מפני "עמר עלאא' מובארכ ושאר העכברים שיצאו מחוריהם כדי להגן על הימים ה'כה נעימים' של מובארכ".
אולם מתוך אלפי חשבונות אחרים שהשתתפו בגל ההאשטאגים הנוכחי, מאות היו חשבונות אנונימיים. מחברי הדו"ח איתרו שתי רשתות של בוטים אנונימיים שהשתתפו בקמפיין. אחת היתה קלה יותר לזיהוי משום שהשתמשה בפרופילים זהים, בעלי אותם תמונה ותיאור (bio), שחזרו שוב ושוב על אותם פרסומים. בחלק מהמקרים השתמשו החשבונות ברשת זו בהאשטאג מבלי לשתף בתוכן שקשור אליו. משתתפים באותה רשת כבר היו חלק מקמפיינים מתוזמנים בעבר, שחלקם לוו בהאשטאגים בסגנון "א-סיסי הוא המועמד שלנו".
הרשת האחרת היתה מזויפת בצורה מקצועית: תמונות הפרופיל לא חזרו על עצמן, המפעילים הזינו תיאורים ששיוו לפרופיל אמינות ואף הפעילו את החשבון גם בשיתוף תכנים שאינם קשורים לאג'נדה הפוליטית אותה באו לשרת. גם הגיוון ברשימת המיקומים, מעלים מחברי הדו"ח השערה, מטרתו לשכנע את האלגוריתם כי מדובר בטרנד בינלאומי.
בדו"ח מביאים כדוגמה את חשבון הטוויטר Agj_799@. מפרופיל זה פורסמה תמונה של מובארכ, ותחתיה הכיתוב: "לא היה פה גן עדן בתקופתך", כמובן בלוויית ההאשטאג המדובר. תמונה זו צוטטה פעמים רבות ונעשתה פופולרית מאוד. הפרופיל נראה אמין, אבל החוקרים הצליחו לאתר טעות בתיאור הפרופיל: משפט שנכתב בלשון זכר, על אף שהפרופיל הוא של נקבה. ומרשיע יותר: חיפוש של התמונה בגוגל מראה כי ישנם עוד חשבונות רבים תחת שמות אחרים עם אותה תמונה, וכולם נוטים לפרסם תכנים התומכים בא-סיסי.
חשבון טוויטר שהשתתף בקמפיין התמיכה בא-סיסי
מחברי הדו"ח מוסיפים שהדהוד המסרים אינו אופייני רק לטוויטר, גם אם שם הדבר נעשה בצורה בוטה יותר על ידי רשתות של פרופילים מזויפים, והוא הגיע גם מחוץ לרשתות החברתיות אל התקשורת הממוסדת. בתוכניתה "מילה אחרונה", טענה העיתונאית למיס אל-חדידי כי שורשי המשבר שמצרים חווה כעת חוזרים ל-30 שנות שלטונו של מובארכ, שהתאפיינו לדבריה בהזנחה של רווחת האזרחים עד כדי רשלנות פושעת.
אל מול הביקורת הנשמעת על שלטונו של א-סיסי, שהזנחתו את תשתיות התחבורה מובילה למותם של רבים בתאונות רכבת, אל-חדידי מציגה אירוע משנת 2008 – כלומר מזמן שלטונו של מובארכ – שבמסגרתו נמחצו אזרחים למוות תחת מפולת בשכונת העוני א-דוואיקה. עיתונים רבים, כגון "אל-יום א-סבע", "אל-וטן", "אל-ג'מהוריה" ועוד פרסמו שוב ושוב את דבריה של אל-חדידי והבליטו אותם בכותרות כגון "למיס אל-חדידי על הנוסטלגיה לימי מובארכ: הבעיות של היום מקורן לפני 30 שנה", או "בתקופת מובארכ עמדנו במקום במשך 30 שנה מבלי להתקדם צעד אחד קדימה".
אין חידוש בכך שמשטר כמו זה של א-סיסי מנסה לשלוט בתקשורת ולהפיץ מסרים המהדהדים את הצלחותיו ומכחישים את מחדליו. עם זאת, כפי שרצו מחברי הדו"ח לחשוף, המהירות והקלות שבהן ניתן לגרום לאלגוריתם של הרשת החברתית להפיץ את אותו מסר מכוון באופן מתוזמר היטב, הופכים את העניין לפשוט הרבה יותר.
נטע איפרגן כותבת בפרויקט אופק המשותף למכון ון ליר בירושלים, לפורום לחשיבה אזורית ולמרכז אעלאם. הפרויקט מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מעובד מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת אקדמיים בערבית