הוקלט במרכז לתרבות מונגשת
דו"ח "מצב האנטישמיות" השנתי שיצא בחודש שעבר מצביע על אוזלת היד של ממשלת ישראל בהתמודדות עם הזירה המרכזית של אנטישמיות ברחבי העולם: הרשתות החברתיות.
הדו"ח, היוצא לאור על-ידי ההסתדרות הציונית העולמית, משרד התפוצות והסוכנות היהודית, מצביע על גידול עקבי בגילויי אנטישמיות ברחבי העולם ובפרט בארה"ב ואירופה, על דפוסים ייחודיים של אנטישמיות ההולכים ומתפתחים ועל תחייתה של האנטישמיות הקלאסית. לצד זאת, הדו"ח מצביע גם על הגידול המסיבי באנטישמיות ברשתות החברתיות, אולם כושל מלהצביע על הקשר המובהק בין התופעות.
לפי הדו"ח, האנטישמיות נמצאת בעלייה עקבית וחדה דווקא במערב, ובמיוחד בארה"ב, ודווקא בקרב צעירים. זאת למרות שהאנטישמיות לא קיימת במדינות אלה כמצע פוליטי, מדיניות ממשלתית או אג'נדה תקשורתית - ואף להיפך. בנוסף, ישנו גידול חד לא רק באנטישמיות "חדשה" אלא גם באנטישמיות "קלאסית", וישנם חיבורים לא שגרתיים בין קבוצות שונות ואף יריבות של אנטישמים.
במילים אחרות: בנפרד מהזירה הפוליטית והתקשורתית ישנו מנגנון רב עוצמה המשמש גורמים בעלי אינטרס להפצה של תכנים אנטישמיים מגוונים המגיעים באופן נרחב לצעירים ושוטפים את מוחם, ומצליח לחבר אנטישמים מקצוות הקשת הפוליטית.
מעניין מה זה יכול להיות.
דו"ח האנטישמיות גם מציע מספר צעדי מדיניות ורגולציה בכל הנוגע לטיפול באנטישמיות ברשתות החברתיות, ומתאר מה עושות בנידון ממשלות ברחבי העולם. הדברים רק מדגישים את חוסר המעש של ממשלות ישראל בכל הנוגע למגיפת האנטישמיות ברשתות החברתיות, למרות שזו מעצבת מחדש את מפת האהדה והאיבה לישראל ברחבי העולם ויש לה משמעויות קיומיות עבור מדינת ישראל.
מגיפה של אנטישמיות
לפי הדו"ח, בחודשים שמאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ומלחמת עזה, חל זינוק של פי שישה באירועים אנטישמיים מאז תחילת 2023, כך שהשנה הסתיימה עם עלייה דרמטית של כ-235% באירועי אנטישמיות בהשוואה ל-2022. אלא שלפי הדו"ח, כבר בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נרשמה עלייה של 10% באירועי אנטישמיות ברחבי העולם, כשבארה"ב זו השנה החמישית של עלייה חדה ועקבית בתקריות אנטישמיות.
הדו"ח מבחין בין סוגים שונים של אירועים אנטישמיים, ומציין כי הקטגוריה המובילה היא תעמולה (43% מסך האירועים). הדו"ח מציין גם כי העלייה המשמעותית אירעה בארצות-הברית (46% מכלל האירועים) ובאירופה (35%), ועומד גם על תופעות כמו ההתגברות הרחבה של אנטישמיות באוסטרליה (מאז ה-7.10 נרשמו במדינה יותר מ-660 תקריות אנטישמיות, עלייה חדה של 738% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022).
הדו"ח מציין גם כי למרות שישנו תמיד גידול באנטישמיות על רקע מבצעים צבאיים של ישראל, הפעם העלייה היתה חסרת פרופורציה. מה שהדו"ח לא מציין הוא כי לפי ה"ניו יורק טיימס", לקראת מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ולאחריה השתולל ברשתות החברתיות קמפיין הכזבים הגדול בהיסטוריה. רשתות של עשרות ומאות אלפי בוטים שהוכנו מראש, יצאו לפעולה ביום הטבח ואחד מארבעה חשבונות ברשתות החברתיות שכתבו על המלחמה, היה מזויף.
אילון מאסק עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. מעון ראש הממשלה בירושלים, מרץ 2018 (צילום: חיים צח, לע"מ)
לפי ה"טיימס", בקמפיין האנטי-ישראלי השתתפו איראן, רוסיה, סין וארגוני הטרור חמאס, חיזבאללה, אל קעידה ודאע"ש. "גורמים ממשלתיים רשמיים וחוקרים עצמאיים קובעים כי השיטפון של תעמולה ודיסאינפורציה הוא הגדול ביותר אי פעם - בבואה של קווי השבר הגיאו-פוליטיים העולמיים", נכתב ב"טיימס", שציטט מומחה לפיו לקמפיין נחשפו מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם והוא "משפיע על המלחמה בדיוק כמו כל נשק אחר".
עוד מציין דו"ח האנטישמיות את התגברותה של אנטישמיות שמגיעה "מלמטה", בעוד המדיניות הממשלתית והשיח הציבורי מגנים את האנטישמיות בכל תוקף. תופעה נוספת היא "שיתופי פעולה מפתיעים בין גורמי שמאל קיצוני לגורמי ימין קיצוני, כאשר המאחד ביניהם הוא אנטישמיות ושנאה לישראל".
הדו"ח מצביע על "מגמה ארוכת שנים של דעיכה בשיעורי האהדה לישראל, בעיקר במדינות המערב, בדגש על ארה"ב, מצד צעירים וגורמים המזוהים עם זרמי השמאל הפרוגרסיבי". הדו"ח מצטט סקר "אשר העלה ממצאים דרמטיים אף יותר, בעיקר בקרב צעירים. על פי הסקר, 20% מהאמריקנים מתחת לגיל 30 מסכימים מאוד או נוטים להסכים, שהשואה מעולם לא התרחשה (אחוז הגבוה פי 20 מהאחוז שנרשם בקרב אנשים בני 65 ומעלה) [...] 28% מהצעירים מסכימים מאוד או נוטים להסכים, שליהודים יש יותר מדי כוח בחברה האמריקנית (בהשוואה ל-16% בקרב האוכלוסייה הכללית), [...] 33% מהצעירים תומכים בחרם על ישראל ועל מוצרים המיוצרים בה".
יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית, מצביע בהקדמה לדו"ח על כך שהרשתות החברתיות "מחזירות לחיים" את האנטישמיות הנוצרית הקלאסית שנראה היה שנמצאת בדעיכה, בין השאר בזכות תכונות ההפצה הייחודיות שלהן: "במקביל להתעוררות האנטישמיות ה'מודרנית' הקשה בעולם, מצטרף לאחרונה נרטיב ישן-חדש, זה שמאשים את היהודים בהריגתו של ישו. האינטרנט והרשתות החברתיות ממשיכות להוביל ולקדם את הפצתם של שקרים, של סילוף עובדות, של קריאות לאלימות כנגד יהודים ושיתוף תַּגי הַקְבָּצָה (הַאשְׁטָאג) כגון 'היטלר צדק', 'מוות לישראל' וכיו"ב".
הרשתות החברתיות: מדגרה של אנטישמיות
דו"ח האנטישמיות אינו עיוור לגילויי האנטישמיות ברשתות החברתיות ומקדיש להם שלושה עמודים (מתוך 104). "העלייה בהיקפי האנטישמיות מאז ה-7.10 לא פסחה גם על המרחב המקוון", נכתב בדו"ח, "מסקירת רשתות חברתיות נבחרות עולה, כי בחודשים אוקטובר-דצמבר 2023 נרשמה עלייה כוללת של 264% בשיח האנטישמי המקוון בהשוואה לשלושת החודשים שקדמו להם, כאשר בהשוואה ממוקדת בין 17 הימים שקדמו ל-7.10 לבין 17 הימים העוקבים נרשמה עלייה של 400%. נתונים אלו גבוהים בהרבה בהשוואה לנתונים שנרשמו על רקע סכסוכים צבאיים קודמים.
"בנוסף, נרשם זינוק של 1,200% בפוסטים שכללו תכנים אנטישמיים אלימים, אשר קראו לאלימות כנגד יהודים, ישראלים וציונים, כאשר 79% מתוכן זה פורסם בערבית. בדומה לשנת 2022, מרבית השיח האנטישמי ברשת הוא מסוג אנטישמיות חדשה, המכוון כנגד מדינת ישראל ועוסק ביתר שאת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כאשר מקורו נובע בעיקר מחוגים פלסטיניים, פרו-פלסטיניים ופרוגרסיביים.
רה"מ נפתלי בנט ומנכ"לית פייסבוק ישראל עדי סופר-תאני במפגש יחסי-ציבור (צילום מסך: תיעוד לע"מ)
"בהקשר זה, נרשמה עלייה ניכרת בנתח שתפס סוג זה של אנטישמיות (74.1%), על רקע מלחמת 'חרבות ברזל', כחלק מכלל השיח האנטישמי ברשת בהשוואה ליתר חודשי השנה (58.8%) וביחס לשנת 2022 (68%). בנוסף, על רקע המלחמה נרשמה עלייה ניכרת בשיח אנטישמי, שכלל 'הכחשה ועיוות שואה'. בחלוקה גיאוגרפית, מוקדי השיח העיקריים של שיח אנטישמי במרחב המקוון הם ארה"ב, צרפת, אוסטרליה, בריטניה, קנדה, גרמניה, דרום אפריקה, ארגנטינה וספרד.
"מגמה נוספת שנרשמה על רקע המלחמה היא הלגיטימציה שניתנה לעלייה החדה בשיח ובמונחים אנטישמיים שהיו בשולי השיח עד ה-7.10. על רקע זה, נרשמה נקודת השקה בתכנים האנטישמיים שקודמו על ידי משתמשים המזוהים עם חוגי ימין מתונים, אשר נוהגים להפיץ תכנים המתויגים כאנטישמיות קלאסית, לבין משתמשים המזוהים עם חוגי שמאל מתונים, אשר נוהגים להפיץ תכנים המתויגים כאנטישמיות חדשה. במסגרת זו, החלו גורמי ימין מתון לפרסם יותר תכנים הנוגעים ל'ציונים' ולא רק ליהודים, בעוד שהקבוצות המתונות שבחוגי השמאל אימצו רעיונות של אנטישמיות קלאסית, כגון גרימת מותו של ישו בידי יהודים, שלטענתם גם היה פלסטיני".
עוד לפי הדו"ח, "הרוב המכריע מהתכנים האנטישמיים שפורסמו בחודשים נובמבר-דצמבר הופיעו ברשת טוויטר (68%), ולאחריה, בפער ניכר יחסית, בטיק-טוק, בפייסבוק, בטלגרם ובאינסטגרם. בהקשר זה, מחקר מצא, שגלישה של לפחות 30 דקות ביום בחלק מהפלטפורמות הנ"ל מגדילה את הסיכוי שהגולש יחזיק בעמדות אנטישמיות".
אילון מאסק, הבעלים של טוויטר, מבקר בזירות טבח חמאס בקיבוץ כפר עזה, לצדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, 27.11.23 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
בפרק הסיכום של הדו"ח אף נכתב בקצרה כי "הפלטפורמות החברתיות ממשיכות לאפשר הפצה והטמעה של רעיונות אנטישמיים, אשר משפיעים על דעת הקהל ומעצבים אותה ואת התודעה העולמית".
אם כן, ממשלת ישראל, הסוכנות וההסתדרות הציוניות, מאבחנים את המגמות השונות בהתפרצות מגיפת האנטישמיות בעולם האמיתי מחד וברשתות החברתיות מאידך, אולם לא עושים את הצעד המתבקש הנוסף ומצביעים על הקשר בין הדברים.
לא מדובר רק בכשל לוגי או החמצה פילוסופית, אלא במחדל מדיניות חמור. חוסר היכולת של מחברי הדו"ח לקשור בין עליית הרשתות החברתיות לבין עליית האנטישמיות בעולם גורם לכך שממשלת ישראל אינה פועלת בנידון, מפקירה את הזירה ומביא לכך שישראל נוחלת כישלון חרוץ בקרב הזה.
הממשלה נכנעת לחברות הטכנולוגיה
דו"ח האנטישמיות ל-2023 כולל גם המלצות לצעדי מדיניות, ובתוכן גם התייחסות לצעדים אותם יש לנקוט מול הרשתות החברתיות. מאחר שהדו"ח כושל מלזהות את החלק הקריטי של הרשתות בהתגברות העקבית של אנטישמיות, הוא גם כושל מלתת את המקום הנרחב הנדרש להמלצות בעניין.
למעשה, ההמלצות שנותן הדו"ח הן כה תמציתיות וכה כלליות, שהדבר רק מדגיש אוזלת היד של ממשלות ישראל, שכשלו מלנקוט אפילו בצעדים מובנים מאליהם.
"באשר לשיח השנאה ברשתות החברתיות, מוצע לחשוף הטיות מכוונות ולפגוע בלגיטימציה של רשתות ופלטפורמות בינה מלאכותית, המקדמות בזדון אינדוקטרינציה פוליטית אנטישמית, להצר את צעדיהן ולקרוא למדינות ידידותיות לפעול באותו האופן", ממליץ הדו"ח, מבלי שהוא מסביר מה זה בדיוק אומר, או מדוע מדינות ידידותיות יתנדבו לפעול נגד חברות הטכנולוגיה המפעילות את הרשתות החברתיות ומקדמות אנטישמיות, בעוד מדינת היהודים מפחדת לעשות זאת.
מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, עם הנשיא שמעון פרס. קליפורניה, 6.3.12 (צילום: משה מילנר, לע"מ)
"מומלץ לשים דגש מיוחד על חיזוק הרגולציה והפיקוח על הפלטפורמות, על עדכון המדיניות שלהן באשר לשיח אנטישמי ועל עיבוי הצוותים של סוקרי התוכן שלהן", נכתב עוד בדו"ח, "לצד זאת, מומלץ לקדם רגולציה ממשלתית בישראל, שתוכל להטיל סנקציות על הפלטפורמות אם ימשיכו לאפשר הפצה המונית של תכנים אנטישמיים".
הפסקה האחרונה היא לעג לרש, מאחר שממשלת ישראל לא רק שאינה מעזה לנקוף אצבע מול חברות מטא (פייסבוק, אינסטגרם), איקס (טוויטר) ובייטדאנס (טיקטוק), היא אף מתנדבת שוב ושוב לעזור להן ולהלבין את הקידום המסיבי של אנטישמיות, נאציזם וטרור בפלטפורמות שלהן. רק לאחרונה, כשאילון מאסק, הבעלים של טוויטר, נתקל בחרם מפרסמים בשל התעקשותו להפוך את טוויטר לבימה מס' 1 בעולם לנאציזם ואנטישמיות - ראש הממשלה נתניהו והנשיא הרצוג קיבלו אותו בזרועות פתוחות לביקור יחסי ציבור מתוקשר.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עקבי בשיתוף הפעולה שלו עם הרשתות החברתיות והגנה עליהן מפני כל חקיקה והגבלה, אולם גם נפתלי בנט נהג כך כשהיה ראש ממשלה. פוליטיקאים חוששים מהרשתות החברתיות, המשמשות אותן לקשר בלתי אמצעי עם הבוחרים, ובמקרה של נתניהו אף כמצע למערך התעמולה המסועף המכונה "מכונת הרעל".
שר התפוצות עמיחי שיקלי (צילום: יונתן זינדל)
פרק הפעולה בדו"ח האנטישמיות כולל רק פעולה אחת ויחידה הנעשית בפועל במלחמה מול האנטישמיות ברשתות: המלצה "להרחיב ולהעמיק את פעילותו של המשל"ט הלאומי האחוד למאבק באנטישמיות ברשת". אותו "משל"ט" פועל במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות, שנתפר כסידור עבודה לעמיחי שיקלי, שלמונים על עריקתו למפלגת הליכוד.
הקמת אותו "מש"לט", היא גם הפעולה היחידה מתוך מכלול הפעילות של המשרד המתואר בדו"ח, הקשורה למאבק באנטישמיות ברשתות. מה בדיוק אמור המשל"ט לעשות? מדובר במוקד המקבל פניות מאזרחים בנוגע לפרסומים אנטישמיים ברשתות, ופונה לרשתות בבקשה להסיר אותם. במילים אחרות, במקום להפעיל את כוחה השלטוני, לחוקק חוקים, להטיל רגולציה, לאיים בסנקציות או לעשות כל פעולה משמעותית אחרת, הפתרון של ממשלת ישראל לתופעה הממאירה של אנטישמיות משתוללת בטוויטר, פייסבוק, טיקטוק ואינסטגרם, היא הקמת מרכזייה.
לגויים אכפת יותר מליהודים
גם בישיבת ועדת הקליטה בה הוצג הדו"ח בחודש שעבר ניתן היה להבחין בפער בין ההירתמות ברחבי העולם במטרה להילחם באנטישמיות ברשתות, מול החידלון של הממשלה הישראלית.
"בארבעת החודשים האחרונים אנחנו רואים את העלייה באנטישמיות ברשתות החברתיות בגרמניה ואנחנו לא יכולים לאפשר זאת", הצהיר ד"ר פליקס קליין, נציב המאבק באנטישמיות וקידום חיים יהודיים בממשלת גרמניה. ואילו פרננדו לוטנברג, הנציב לניטור ולמאבק באנטישמיות של "ארגון המדינות האמריקניות" (OAS) סיפר כי "ניסחנו מכתב למנכ“לית החדשה של טוויטר, לינדה יאקרינו, שבו ביקשנו שיוחזרו מנטרי התוכן ושתינקט עמדה פעילה יותר נגד התפשטותו של שיח השנאה". לעומת זאת, הצהיר ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת הקליטה, בנוגע לנעשה בישראל: "היקף הניטור ברשתות החברתיות של השיח האנטישמי הוא קטן ביחס לניטור של פעולות טרור".
גם בדו"ח האנטישמיות עצמו ישנם תיאורים של העשייה העניפה במלחמה באנטישמיות במדינות בעולם, זאת מול חוסר המעש בישראל. "בארצות הברית, העלייה המדאיגה במקרי האנטישמיות בשנים האחרונות הובילה את הממשל האמריקני לפעול נמרצות בנושא", מוסר הדו"ח, "מלבד מינויה של דבורה ליפשטדט על ידי הסנאט במרץ 2022 כשליחה של מחלקת המדינה האמריקנית לניטור ולמאבק באנטישמיות, באותה שנה הכריז הבית הלבן על הקמת צוות מיוחד, שייעודו לגבש אסטרטגיה למאבק בתופעה.
שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי בישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בה הוצג דו"ח האנטישמיות, 29.1.24 (צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת)
"במאי 2023 הפיץ ממשל ביידן את התוכנית האסטרטגית הלאומית הראשונה של ארה"ב למאבק באנטישמיות, ותיאר אותה כ'מאמץ השאפתני והמקיף ביותר שננקט בהיסטוריה מצד ממשלות ארה"ב להילחם באנטישמיות'. אורכה של התוכנית שפורסמה הוא 60 עמודים, והיא כוללת 4 חלקים, שמפורטים בהם יותר מ-100 קריאות שונות לפעולה עבור הקונגרס, עבור שלטונות מקומיים ופדרליים, עבור פלטפורמות טכנולוגיות ועבור גורמי חברה אזרחית ומנהיגי דת, כל זאת על מנת למגר את תופעת האנטישמיות".
לא רק בארה"ב, גם באירופה: "האיחוד האירופי פעל מאז תחילת המלחמה ביתר שאת על מנת לאסוף עדויות ולפנות לפלטפורמות החברתיות על מנת לאכוף את רגולציית האיחוד בנושא שיח שנאה ברשת (Act Services Digital). במסגרת זו, הוא דרש מהן ליישם בדחיפות את הרגולציה הקיימת, תוך אולטימטום קצוב בזמן.
"בהקשר זה, פורסם בתחילת חודש דצמבר כי נציבות האיחוד האירופי פתחה בהליכים רשמיים כנגד פלטפורמת המדיה החברתית X, שבמסגרתם נבחנת הפרה של הרגולציה המחייבת. כמו כן, ב-5.11 פרסמה נציבות האיחוד גינוי לעלייה החדה במספר האירועים האנטישמיים באירופה ובעולם כולו וקבעה, שהאיחוד יעמוד לצד הקהילות היהודיות ויעשה שימוש בכלים העומדים לרשותו, בהם אכיפת האיסור על הסתה לשנאה ולאלימות והתמודדות עם שיח גזעני ופשעי שנאה".
ומה בישראל?