הוקלט באולפני המרכז לתרבות מונגשת

עם הקור הגדול והראשון של החורף, אישרה מליאת רשות החשמל את העלאת מחירי החשמל. בהודעה לעיתונות שפירסמה הרשות, מעבר לסיבות כלליות כמו עליית המדד והריבות ועלויות פיתוח ויתירות, נמצא שעיר לעזאזל: הרצון באוויר נקי ולא מזוהם. לפי הרשות, שתיים מהסיבות לעליית המחירים הן "תוספת אנרגיות מתחדשות" ו"הפחתת זיהום האוויר".

ההודעה הזו של רשות החשמל היא לא פחות מפיגוע סביבתי. לא רק שהרשות מאשימה את תוספת האנרגיות המתחדשות והפחתת זיהום האוויר בעליית המחירים, על אף התועלות הסביבתיות, החברתיות והכלכליות שלהן, היא לא מספרת לציבור איך דווקא המהלכים המזהמים הם אלו שעולים לנו כפל כפליים.

חברת החשמל עדיין משתמשת בפחם לייצור חשמל, למרות שלפי החלטת ממשלה היחידות הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה היו כבר צריכות להיות מזמן מוחלפות בטורבינות מונעות גז. פחם לא רק מזהם הרבה יותר, הוא גם יקר יותר: בשל עליית מחירי הפחם, בעיקר נוכח מלחמת רוסיה-אוקראינה, חברת החשמל גוררת חוב על רכישת פחם שאנחנו עדיין משלמים עליו.

מעבר מפחם לגז, ועל אחת כמה וכמה לאנרגיות מתחדשות, היה מפחית את זיהום האוויר וגם מפחית את העלויות הישירות הללו.

גורם נוסף לעליית המחיר הוא הירידה בביקוש לחשמל ובהכנסות הצפויות ממכירת החשמל, שמתגלגלת אלינו לכיס. כלומר אנחנו נקנסים על החשמל שלא צרכנו ועל הזיהום שלא נוצר.

יו"ר רשות החשמל אמיר שביט (צילום: יונתן זינדל)

הרשות מתפארת כי השלמת מכירת תחנת הכוח אשכול, שצפויה להניב למשק החשמל הכנסה חד-פעמית של 4 מיליארד שקל, מאפשרת למתן את עליית המחירים. אבל המכירה צפויה לעלות לנו בריבוע. ארבע היחידות הקיטוריות בתחנה הן ישנות, אינן עומדות בתקנים הקבועים בחוק ומזהמות פי שתיים אפילו מתחנת הכוח הפחמית באשקלון.

המשרד להגנת הסביבה היה אמור להפסיק את היתר הפליטה שלהן כבר מזמן, אבל התחנה ש"מסדרת" לנו את מחיר החשמל, נמכרה איך שהיא - עם רישיון להמשיך לזהם ולהרוג. כלומר, הפחתת העלייה במחיר החשמל היא בשל עלייה בכמות הזיהום.

גם ההאשמה של רשות החשמל את הסבסוד של האנרגיה הסולארית הוא עיוות כפול. קודם כל, למרות הפוטנציאל הרב ולמרות הסבסוד של אנרגיה סולארית, עדיין אנחנו מדשדשים שנים סביב ייצור של כ-10% מהחשמל בישראל באנרגיות מתחדשות, במדינה שטופת שמש.

שנית, רשות החשמל לא מחשבת את העלויות הגדולות והסבסוד שכל אחת ואחד מאיתנו מוציא מכיסו להגנה על אסדות הגז או להתקנת צנרת של גז, ששרפה שלו להפקת חשמל ואנרגיה גורמת לזיהום אוויר ולמשבר אקלים.

אך מעל לכל אלו חשוב לזכור ולהזכיר, שאף אחד מהחישובים במשק החשמל לא לוקח בחשבון את העלות החיצונית השלילית של שימוש בפחם ובגז טבעי. ברשות החשמל לא מחשבים את עלויות הבריאות והירידה בפריון במשק בשל תחלואה ותמותה בגין זיהום האוויר, הקרקע ומקורות המים ופליטות גזי החממה. ואף אחד לא מחשב את התועלות העקיפות של מעבר לאנרגיות מתחדשות.

כבר שנים ארוכות שמדינת ישראל ממשיכה לבסס את משק החשמל המקומי על דלקים מאובנים ומתקשה לעמוד ביעדי ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות שהיא עצמה קבעה. אבל במקום להפוך את המשוואה, ובין היתר להפחית את זיהום אוויר ואת התחלואה והתמותה בישראל, רשות החשמל עסוקה בחשבונות קטנים ולא נכונים.

עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)