מפיץ הקונספירציות אבי זלינגר ישלם 72 אלף שקל לעורך "וואלה" לשעבר אבי אלקלעי, זאת בעקבות עשרות פרסומים שקריים שבהם טען כי העורך לשעבר היה שותף לתפירת "תיק 4000", במטרה לחסל את הקריירה הפוליטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

התביעה של אלקלעי, בדרישה לפיצוי בסך 500 אלף שקל, הוגשה במקור גם נגד יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, שהדהד חלק מהפרסומים של זלינגר. נתניהו הבן, בשל מחדלים משפטיים מתמשכים מצידו וערעורים שהגיעו עד לבית-המשפט העליון, נאלץ בסופו של דבר לשלם לאלקלעי יותר מ-400 אלף שקל בפיצויים והוצאות משפט.

התביעה, שהוגשה באמצעות עו"ד רון לוינטל, הינה בגין סדרה של למעלה מ-20 פרסומים שבהם קרא זלינגר לעצור ולחקור את אלקלעי בגין מעורבותו – כביכול – בקנוניה שתכליתה "הפלת" ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, כחלק מחקירת "תיק 4000". נתניהו הבן נתבע בגין שיתוף דבריו של זלינגר בחשבונות הפייסבוק והטוויטר שלו.

באחד הפרסומים נראה זלינגר עומד בפני המצלמה ומציג לצופים תצלום של אלקלעי ולצדו הכיתוב "מר מנדלבליט לטיפולך!!! אבי אלקלעי קרן וקסנר עורך 'וואלה', מתחת לאילן ישועה (פרשת בזק-'וואלה') שותף לעבירות הנסיבתיות!!". בהמשך, זלינגר פונה ליועמ"ש לממשלה דאז, אביחי מנדלבליט, ומבטיח ש"עוד ניתן לתקן את המצב" – באמצעות צווי מעצר וזימון אלקלעי לשימוע.

בלב תיאוריית הקשר המופרכת ממילא של זלינגר ישנה גם טעות עובדתית פשוטה. אבי אלקלעי בוגר קרן וקסנר אינו אבי אלקלעי עורך "וואלה" לשעבר.

אבי זלינגר מציג תדפיס מתוך הבלוג "טלקום ניוז" של אבי וייס, במונולוג מצולם ששותף על-ידי יאיר נתניהו (צילום מסך)

אבי זלינגר מציג תדפיס מתוך הבלוג "טלקום ניוז" של אבי וייס, במונולוג מצולם ששותף על-ידי יאיר נתניהו (צילום מסך)

להגנתו טען זלינגר, באמצעות עורך-הדין שלומי וינברג, כי "מרבית הפרסומים אינם מהווים לשון הרע וכל הפרסומים הופנו כלפי אדם אחר בשם אבי אלקלעי שהוא אכן בוגר הקרן החדשה של מחזור שבע [כך במקור; א.פ]". ככל הנראה התכוונו באי-כוחו של זלינגר לטעון כי אותו אלקלעי הוא בוגר מחזור שבע של קרן וקסנר.

עוד טען זלינגר להגנתו כי התביעה נגדו היא תביעת השתקה טורדנית שהוגשה לצורכי יחסי ציבור, וכי יש לסלקה על הסף או לחילופין לעכב את הדיון בה בשל ההליך הפלילי שבו מואשם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בשוחד ("תיק 4000"). לגבי חלק מהפרסומים שבגינם הוגשה התביעה טען זלינגר כי הוא זכאי להגנת תום הלב ואף להגנת אמת דיברתי (כך לגבי הטענה כי אלקלעי אכן היה עורך "וואלה" תחת המנכ"ל דאז אילן ישועה).

השופט רז נבון מבית-משפט השלום בת"א-יפו דחה את טענות זלינגר וקיבל את התביעה.

"המדובר בלשון הרע חמורה עד מאוד", פסק השופט נבון. "התובע, עיתונאי בגוף תקשורת, מוצא עצמו ביום בהיר אחד מואשם בפגיעה מכוונת בראש הממשלה; בפעולות לא אתיות; בהיותו סוכן סמוי; בפעולות 'לתפירת תיקים'; בקיום שיח מפוברק שיפגע בראש הממשלה ועוד, והכל כחלק מהיותו בוגר קרן מסוימת ששלחה אותו לפעולות אלה. אין ספק, כי מדובר בדברים חמורים וקשים שנועדו להטיל דופי בתובע".

אבי זלינגר, 24.3.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

אבי זלינגר, 24.3.2021 (צילום: אורן פרסיקו)

השופט נבון דחה מכל וכל את הגנת "אמת דיברתי" וציין כי העובדות שפרסם זלינגר הסתברו ככוזבות, בזו אחר זו.

בעוד שבפרסומיו הרבים קבע זלינגר נחרצות כי אלקלעי היה שותף מטעם קרן וקסנר בתפירת התיק לנתניהו, כשנחקר בבית-המשפט לפני שבועות אחדים היה מסויג יותר. "אני פה העליתי את ההשערה הזאת ואמרתי למנדלבליט: לבחינתך", טען הקונספירטור.

גם הגנת "תום הלב" לא הוענקה לזלינגר שכן לא "נקט באמצעים סבירים כדי להיווכח אם הפרסום שביצע הוא אמת אם לאו", ואף לא פנה לפני הפרסום לא לאבי אלקלעי מ"וואלה" ולא לאבי אלקלעי שהיה קשור לקרן וקסנר. לדברי השופט נבון, "התוכן הבוטה והקונספירטיבי בפרסומיו של הנתבע לצד הימנעותו מנקיטת אמצעים סבירים על מנת לברר את נכונות הפרסומים מטה את הכף לטובת אותה חזקה שלילית הקבועה בדין" בעניין חוסר תום הלב של המפרסם.

גם סגנונו של זלינגר עמד לו לרועץ. "הניסוח היה בוטה במיוחד, ייחס לתובע דברים שלא היו ולא נבראו, ובהמשך חלק לו כינויי גנאי על עבודתו העיתונאית ועל כישורי הניהול שלו. מי שמעלה השערות לא מבוססות ועל בסיסן מפרסם פרסומים פוגעניים שכאלה אינו יכול לזכות בהגנת תום הלב", קבע השופט.

זלינגר הודה כבר בתחילת הפרשה כי שגה בזיהוי אלקלעי, אך גם הודאה זו לא עמדה לזכותו. "טענתו של הנתבע, כי שגה שעה שסבר שהתובע קשור באותה קרן אינה יכולה לסייע לו כלל ועיקר", כתב השופט נבון. "שהרי, מעבר לכך, כי הנתבע לא ביצע את הבדיקות המתבקשות, הרי שניתן היה לכל היותר לבחון את הטענה בדבר 'טעות', אם אכן היה אדם אחר שעובד באתר, בוגר אותה הקרן, ושלגביו היה מוכח שביצע את אותם מעשים פליליים שייחס הנתבע לתובע. אלא שבפועל אין אדם כזה, וכל שיש לכאורה בנמצא (לשיטת הנתבע) הוא אדם בשם אבי אלקלעי, בוגר אותה הקרן, שלא היה לו שום קשר לאתר, לפעילותו או לחקירה 'בתיק 4000'. המשמעות היא, כי הנתבע פשוט 'הלביש' לתובע כותונת שאינה שלו ועליה רקם תילי תילים של גידופים".

השופט נבון גם דחה את הטענות של זלינגר כי התביעה נגדו היא תביעת השתקה. "מדובר בתביעה מוצדקת אשר הוגשה על ידי תובע אשר ביום בהיר למד, כי הנתבע מייחס לו פעולות כאלה ואחרות לפגיעה בראש הממשלה, תוך שהוא מאיין באחת את עבודתו העיתונאית ומכנה אותו סוכן סמוי שהושתל על ידי קרן וקסנר וכמי ששותף לביצוע עבירות", כתב השופט בהקשר זה ובהמשך אף קבע כי זלינגר פרסם את הדברים "בכוונה לפגוע".

עם זאת, השופט דחה את טענת אלקלעי כי מגיע לו פיצוי על כל אחד מהפרסומים של זלינגר בנפרד וקבע כי אף שהפרסומים נפרדים מדובר במכלול אחד. בנוסף התחשב השופט בכך שכבר בשנת 2019 הודיע זלינגר כי הסיר את הפרסומים וכי הוא נכון להתנצל.

בסופו של דבר חייב את זלינגר לפצות את אלקלעי ב-52 אלף שקלים בתוספת 20 אלף שקלים בגין הוצאות ושכר-טרחת עו"ד.

59964-11-19

* * *

להורדת הקובץ (PDF, 403KB)