העובדות שנחשפו על ידי העיתונאי ג'וש בריינר ב"הארץ", שאושרו על ידי ראש האגף לכלי ירייה במשרד לביטחון לאומי ישראל אבישר והובילו להתפטרותו, אושרו גם בבדיקת היועמ"שית לממשלה גלי בהרב-מיארה. אלא שלא נראה שהיא מתכוונת לעשות משהו בנידון.
במסגרת קמפיין "ישראל מתחמשת", המשרד לביטחון לאומי חילק מאז ה-7.10 רישיונות נשק להמונים, בין היתר על ידי אנשי לשכת השר איתמר בן-גביר, עובדי כנסת ובנות שירות לאומי. היועמ"שית לממשלה קבעה שחלק מהדרכים שבהן המשרד לביטחון לאומי פעל - לא היו חוקיות.
בהינתן שעובדות המקרה נמצאו נכונות, וכך גם אי-חוקיותן, היה מצופה שתיפתח חקירה פלילית לגבי התנהלות המשרד לביטחון לאומי. במקום זאת, נראה שהיועמ"שית לממשלה מעדיפה להסתפק בחידוד נהלים לגבי בנות השירות הלאומי.
לפי סיכום דיון שנערך ב-6.12 בהשתתפות נציגי היועמ"שית לממשלה והייעוץ המשפט במשרד לביטחון לאומי, נקבע שמבחינה חוקית לא ניתן היה להעניק סמכות לבנות השירות הלאומי לשמש כפקידות רישוי זמניות ולחלק רישיונות נשק. זאת מכיוון שמדובר בהחלטות כבדות משקל, הן אינן עובדות ציבור וגם לא ניתנה להן הכשרה מתאימה. לכל היותר, הן יכולות לסייע לפקידים המוסמכים במעטפת ה"טכנית-לוגיסטית".
בפתח מסקנות הדיון נכתב שמה שהכווין את פעילות המשרד לביטחון לאומי היו הגברת הביטחון האישי של האזרחים בעקבות מתקפת החמאס והמלחמה, וכן הצורך להתמודד עם היקף חריג של בקשות לרישיונות נשק. כלומר, נקבע שהדברים נעשו בתום לב ומתוך כוונה טובה.
השר לביטחון לאומי איתמר ן גביר (צילום: אורן בן חקון)
ייתכן שהסתפקות היועמ"שית לממשלה בחידוד נהלים נובעת מהבנתה שלצד החששות של חלק מהציבור וגורמי המקצוע מהחימוש ההמוני והמזורז, חלק גדול מהציבור בישראל חש חוסר ביטחון מוגבר מאז ה-7.10 וכן מעוניין בנשק. אחרי הכל, הוגשו מעל 300 אלף בקשות לנשיאת נשק.
ייתכן שיש גם השפעה מסוימת לעובדה שהיועמ"שית לממשלה פישלה בעצמה כאשר נרדמה בשמירה. נציגתה הודתה בדיון מוקדם יותר (29.11): "אנחנו לא היינו בלופ [...] חלק מהדברים - בהקשרים של משרות האמון וכו' - קראנו אתמול בעיתון ושומעים אותם היום פה בפעם הראשונה".
זאת לאחר שהיועמ"שית לממשלה התעלמה במשך שבועות ארוכים מכך שחימוש אזרחי ישראל הייתה אחת מהבטחות הבחירות המרכזיות של מפלגת עוצמה-יהודית שבראשה עומד השר בן גביר; מכך שהתקשורת והשר בן גביר עצמו (כולל ברשתות החברתיות) פרסמו כיצד מאז פרוץ המלחמה ב-7.10 המונים קיבלו רישיון נשק בהליך מזורז;
מכך שבמשרד הרווחה הזהירו שההקלות בתנאי הסף לקבלת רישיון נשק עלולות לסכן נשים שנמצאות בזוגיות אלימה; וגם מכך שהתקשורת פרסמה אזהרות מפי מקורות, כגון "הארץ" שציטט מקור ביטחוני לפיו "בכירים במשרד עושים הכל כדי לרצות את בן גביר, אבל כלי נשק זה לא צחוק. המשרד נמצא בפשיטת רגל וכלי הנשק האלה שמחלקים הם האסון הבא שלנו".
אולי גם הדבר נובע מידיעת היועמ"שית לממשלה שהשר בן גביר כמובן לא המציא את השימוש בבנות שירות לאומי בתפקידים כבדי משקל. משרד ממשלתי שאחראי על רגולציה ולא רציני לגביה, נוהג למנות צוות דל כוח אדם ומשאבים או להסתפק בתגבורו בבנות שירות לאומי.
כך למשל, בדו"ח של מבקר המדינה משנת 2011 נמתחה ביקורת חריפה ביותר על מנגנון האכיפה הלא אפקטיבי של אגף הפיקוח על ייצוא ביטחוני (אפ"י), שאחראי על הרישוי והפיקוח לגבי כל הסחר בנשק הישראלי עם העולם, בין היתר מאחר שהועסקו באכיפה שני עובדים בלבד, אחד מהם היה ראש התחום.
בתגובה לדו"ח, בדיון בוועדת ביקורת המדינה, הודיעו נציגי משרד הביטחון על תגבור אפ"י בבנות שירות לאומי. ראש אפ"י דאז הסביר כי "הפיקוח על היצוא הביטחוני הוא ברמה של ציות עצמי. לעולם לא נוכל להגיע לאחרון היצואנים באיזו חברה שעשה פעולה כזאת או פעולה אחרת. עלינו להשריש בתוך היצואנים את הנושא של ציות עצמי".
הדיון שנערך ביום 27.12 בוועדה לביטחון לאומי בכנסת התמקד בבנות השירות הלאומי ולא בשלל ההיבטים החמורים של הפרשה, כולל הגורמים האחרים שהותר להם לחלק רישיונות נשק
במודעה פומבית שפורסמה הוגדר תפקידן של בנות השירות הלאומי באפ"י: "לטפל בבקשות, היתרים, רישיונות לניהול מו"מ ורישיונות יצוא, שילוב הבקשות והחלטות במערכת הממוחשבת, אימות ועדכון, מנהלת מעקב ובקרה ועוד".
בנסיבות אלה, לא מפתיע שהדיון שנערך ביום 27.12 בוועדה לביטחון לאומי בכנסת התמקד בבנות השירות הלאומי ולא בשלל ההיבטים החמורים של הפרשה, כולל הגורמים האחרים שהותר להם לחלק רישיונות נשק.
בדיון נחשף שמאז פרצה המלחמה חולקו 64 אלף אישורים מותנים לנשק, מתוכם 14 אלף ניתנו בהליך מזורז על ידי בנות השירות הלאומי. אלה העידו בדיון בוועדה: "נפגענו מכך שמונעים מאיתנו לסייע במשימה הלאומית הזאת. אם יש בנות שירות לאומי שמשרתות כפרמדיקיות שקובעות מוות, מדוע לא לתת לבנות השירות הלאומי את האפשרות לסייע לעם ישראל לשאת נשק ברישיון?".
ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) טענה ש"לקחת מהן את התפקיד הזה לסייע לאגף רישוי כלי ירייה יפגע באינטרס הלאומי", וח"כ יצחק קרוייזר (עוצמה יהודית) אמר ש"אם יש בעיה טכנית לאפשר לבנות שירות לאומי לסייע באישור כלי ירייה, אז צריך ללכת למהלך של תיקון חקיקה".
עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה (משפט ציבורי-מנהלי), עדכן שנעשית בדיקה לגבי עתיד הרישיונות שניתנו שלא כחוק אך לא לגבי היבטים נוספים, ובפרט לא בדיקת חשדות פליליים. גם מבחינת יו"ר הוועדה ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) הפרשה הסתיימה והוא סיכם את הדיון כך: "השתכנעתי שכל מה שהתבצע נעשה מתוך מגמה לתת מענה לאירוע המלחמתי שבהם אנחנו נמצאים. אני לא מרגיש שנעשתה חריגה או חלוקת רישיון נשק לאנשים לא ראויים".
אף שלא נראה שקיימת מחלוקת ממשית בין השר לבין היועמ"שית לממשלה, בן גביר צריך, בשביל ה"בייס" בימין, להציג עימות בינו לבין בהרב-מיארה. בישיבת סיעה (1.1.24) השר בן גביר התייחס לעמדת היועמ"שית לממשלה לפיה חלק מרישיונות הנשק שחילק משרדו מאז ה-7.10 ניתנו שלא כחוק, טען כי "כל המטרה של הייעוץ המשפטי לממשלה היא לתקוע גלגלים" והודיע שימשיך במדיניותו לחלוקת הנשק.
בפועל, היועמ"שית לממשלה לא תהא זו שתעצור אותו. היא גם מכשירה את קמפיין ישראל מתחמשת (לכל היותר תעשה בו קצת סדר), וגם משמשת מטרה לניגוח באותו קמפיין ממש.