השבוע נמתחה ביקורת קשה באנגליה מצד פוליטיקאים ואזרחים על ה-BBC וסרבנותו לכנות את ארגון חמאס כארגון "טרור". שר ההגנה הבריטי גרנט שאפס אמר שהמדיניות היא "על סף המבישה", שר החוץ ג'יימס קלברלי ושרת התרבות לוסי פרייזר דחקו ברשת לשקול מחדש את מדיניותה, כמו גם רבים מלבדם בממלכה שאינם מבינים מדוע הרשת מסרבת לכנות את מבצעי פשעי המלחמה והמעשים המזוויעים שהתרחשו נגד תינוקות, ילדים, זקנים ונשים, כטרוריסטים.
לאור הביקורת ה-BBC פרסם טור מטעם ג'ון סימפסון, עורך הדסק עולמי של ה-BBC, בו הוא מסביר את ההיגיון במדיניות תאגיד השידור הממלכתי של אנגליה. "טרור היא מילה טעונה שאנשים משתמשים בה לתאר התנהלות שהם מסתייגים ממנה מבחינה מוסרית. זה פשוט לא העבודה של ה-BBC לומר לאנשים במי לתמוך ואת מי לגנות – מי הבחורים הטובים ומי הבחורים הרעים", כותב סימפסון.
בהמשך הוא מסביר שהרשת מביאה באופן סדיר מדבריהם של אנשי הממשל הבריטי שבמקרה הנוכחי מגנים את חמאס ומכנים את מעשיו כטרור ואת המבצעים אותם כטרוריסטים. "גם קיימנו ראיונות עם אורחים והבאנו מדברי דוברים שתיארו את חמאס כטרוריסטים", הוא מוסיף, אולם עקרון המפתח הוא שה-BBC לא קובע את הדברים בעצמו.
רבים ממי שתוקפים את ה-BBC על ההחלטה, טוען סימפסון, גיבשו את דעתם על האירועים אחרי שראו את הראיונות ושמעו את הדוברים שתיארו את חמאס כטרוריסטים, וזו הוכחה שהרשת אינה מסתירה את האמת בשום צורה שהיא – ואפילו רחוק מזה, "כל אדם בר דעת אמור להזדעזע מסוג הדברים שראינו. זה בהחלט הגיוני לקרוא למאורעות שהתרחשו 'זוועות' לאור שזה בדיוק מה שהן. אף אחד לא יכול להגן על רצח אזרחים, במיוחד ילדים ואפילו תינוקות – או התקפות על חפים מפשע, אנשים אוהבי-שלום שהגיעו לפסטיבל מוזיקה".
אולם סטיבן מנמק כי במשך 50 השנים בהם הוא עובד ברשת, שנים בהן היה עד למעשי זוועה במזרח התיכון מצד כל הגורמים ובכל המדינות, את אף אחד מהגורמים לא כינו ב-BBC במילה "טרוריסטים" על אף שראו בהם "אויב".
"היה קשה לשמור על העקרונות הללו כאשר ארגון ה-IRA (המחתרת האירית) הפציץ את בריטניה והרג אזרחים חפים מפשע, אבל עשינו זאת. בזמנו היה לחץ אדיר מממשלת מרגרט תאצ'ר על ה-BBC, ועל כתבים ספציפיים כמוני – במיוחד אחרי הפיצוץ בברייטון, שם תאצ'ר חמקה מהתנקשות וחפים מפשע רבים אחרים נהרגו ונפצעו", מביא סימפסון דוגמה מהמציאות הבריטית לכך שמדיניות הרשת לא השתנתה, מאז ועד היום.
"אנחנו לא לוקחים צד. אנחנו לא משתמשים במילים כמו 'רוע' או 'פחדנות'. אנחנו לא מדברים על 'טרוריסטים'", אומר סימפסון. לטענתו, ה-BBC אינו גוף התקשורת היחיד שדבק בקו המערכתי הזה, למרות שהוא מי שזוכה למירב תשומת הלב לאור הסטנדרטים הגבוהים שמייחסים לו. לטענתו, מדיניות זו היא חלק מאותם סטנדרטים. "זו הסיבה שאנשים באנגליה ומסביב לכל העולם, במספרים גדולים, צופים, קוראים ומאזינים למה שאנחנו אומרים, בכל יום מימות השנה" מסיים סימפסון את טורו.
גם על ה"ניו יורק טיימס" נמתחה ביקורת, אחרי שבאחת הכתבות על מתקפת חמאס, בה כונו אנשי חמאס "טרוריסטים" בכותרת המשנה, השתנה הכינוי ל"מתנקשים" (Gunman). בעקבות הביקורת, הוחזר הכינוי לכתבה, שכותרתה היתה ממילא כל העת "שובל הטרור של חמאס בישראל" ואנשי החמאס מכונים "טרוריסטים" לכל אורכה.
בדיקה מעלה כי ב"ניו יורק טיימס" מתייחסים למחבלי חמאס כאל "טרוריסטים" גם בכתבות אחרות על המלחמה, כמו למשל בכותרת כתבה על חדשות כזב המופצות בקשר למלחמה; בכותרת כתבה על ממשלת החירום; או בכותרת כתבה המתארת את "מעשי הטבח" שביצע חמאס.
העיתון גם פירסם מאמר של ברט סטיבנס, העיתונאי זוכה פרס הפוליצר, שמתח ביקורת על אנשי שמאל אנטי-ישראלים בארה"ב ובלונדון שלא גינו את מעשי הזוועה של חמאס וקרא להם לחשבון נפש נוקב.
* * *
מחבלי חמאס מכונים "טרוריסטים" ב"ניו יורק טיימס"
