בשבוע שעבר פרסם "גלובס" רשימה של 50 הנשים המשפיעות בישראל, ובה רשימה מכובדת של נשים רבות כישורים בתחומי עבודה והשפעה מגוונים. אני, כיועצת סביבה ומקימת פורום "נשים וסביבה", מיהרתי לעבור על הרשימה לבדוק מי מהקולגות שלי נבחרה לייצג את האג'נדה של הגנת הסביבה. כמה התאכזבתי לגלות שבין עשרות הפוליטיקאיות, המנהלות, נשות הנדל"ן, התעשייניות, קצינות המשטרה והצבא – לא מוזכרת אף לא אישה אחת מהתחום הסביבתי.
הגנת הסביבה ומשבר האקלים, מהנושאים החשובים ביותר בשיח העולמי, נעדרים לחלוטין מרשימת הקטגוריות בפרויקט המשפיעות של "גלובס". התעלמות מענייני סביבה בימינו היתה מפתיעה אותי בכל פרויקט, אבל היא מפתיעה שבעתיים בעיתון כמו "גלובס", שבו כותבת אחת הנשים המשפיעות בתחום זה בישראל, כתבת האקלים והסביבה שני אשכנזי.
בשבוע שבו התפרסמה רשימת המשפיעות, מדעני ומדעניות הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC) פרסמו דו"ח חריף שקבע: זה עכשיו או לעולם לא! אם לא ישתנה דבר בהתנהלות הממשלות והעסקים, הטמפרטורה הממוצעת בעולם תעלה עד סוף המאה ב-3.2 מעלות, ולא יהיה אפשר עוד לתקן את הנזק למערכות האקולוגיות המייצרות את האוויר, המים והמזון החיוניים לקיום אנושי על פני כדור הארץ.
וכאן נועד תפקיד מרכזי לנשים. ארגונים גלובליים הכירו בקשר החשוב שבין נשים ואקלים: הפורום הכלכלי העולמי (WEF) הכריז כי אפשר לפתור את בעיית האקלים אם נשלב יותר נשים, והאו"ם עמד על כך שקידום שוויון מגדרי הוא המפתח לקידום כל שאר יעדי הקיימות של הארגון. עבודה רבה נחוצה עדיין כדי להגדיל את ייצוג הנשים בקרב מקבלי ההחלטות, בחברות כלכליות ובמערכת הפיננסית.
כיוון שמשבר האקלים חודר לכל תחומי החיים, הוא מושפע מפעילות האדם בכל מגזרי הכלכלה - אנרגיה, תחבורה, חקלאות, אופנה, מזון, בנקאות ובינוי. בכל המגזרים האלה צריכים להימצא אנשי מפתח שידחפו לשינוי מהיר ודרמטי, לפיתוח טכנולוגיות חדשות ולמציאת חלופות שיאפשרו לנו להמשיך להתקיים.
מו"לית "גלובס" אלונה בר-און (מימין) ועורכת "גלובס" נעמה סיקולר (צילומים: פלאש 90 מוועידת "מקור ראשון" וצילום מסך מוועידת "בשבע")
מדוע דווקא "גלובס", עיתון מוביל הן בתחום הכלכלי והן בסיקור משבר האקלים, נכשל בזיהוי הצורך הזה? האם 16 חברות הפאנל שהרכיב את רשימת המשפיעות חיפשו נשים בעלות השפעה על משבר האקלים, אבל לא מצאו אותן?
קשה להאמין. אני מכירה אינספור מדעניות, מנכ"ליות, מומחיות, אקטיביסטיות, חברות כנסת שיכלו להיכלל ברשימה. כמה מאלה מוכרות לציבור, למקבלי ההחלטות, ואפילו לעורכות ועורכי "גלובס", שנועצים בהן כמומחיות ומארחים אותן בכתבות ובטורים מעל דפי העיתון.
ארגונים גלובליים הכירו בקשר החשוב שבין נשים ואקלים: הפורום הכלכלי העולמי הכריז כי אפשר לפתור את בעיית האקלים אם נשלב יותר נשים, והאו"ם עמד על כך שקידום שוויון מגדרי הוא המפתח לקידום כל שאר יעדי הקיימות של הארגון
כיוון שפטור בלא כלום אי-אפשר, אזכיר כמה נשים ישראליות שהן מועמדות מצוינות לרשימה כזאת. באקדמיה, פרופ' אופירה איילון, מנהלת תחום אנרגיה וסביבה במוסד שמואל נאמן בטכניון, המכשירה סטודנטיות וסטודנטים רבים בטיפול בפסולת ובמדיניות אנרגיה. במשרד להגנת הסביבה, המדענית הראשית פרופ' נגה קורנפלד שור, זואולוגית המתמחה בהשפעת שינויי האקלים על בעלי חיים ומייצגת את ישראל בפורומים עולמיים; וראש אגף מזיקים והדברה ד"ר גל זגרון, שבין השאר עסקה בשנתיים האחרונות בהגנת מקורות המים והקרקע מפני שימוש לא מתאים בחומרי חיטוי והדברה בשל הקורונה.
בחברה האזרחית, מאיה יעקבס, עד לאחרונה מנכ"לית עמותת "צלול" שתרמה בפעילותה לסגירת מיכל האמוניה בחיפה, להפסקת זיהום הים מהשפד"ן ולהעברת חוק השקיות; ועו"ד ג'מילה הארדל-ואכים, מנכ"לית העמותה היהודית-ערבית אזרחים למען הסביבה, הפועלת להגנת הסביבה ובריאות הציבור בכלים ציבוריים ומשפטיים. בתחום העסקי, מנכ"לית TIPA דפנה ניסנבוים, שהחברה בניהולה פיתחה חלופה אורגנית ומתכלה לאריזות פלסטיק המשמשות מותגים בינלאומיים כמו סטלה מקרתני ורשת הקמעונות Waitrose Duchy Organic. יכולתי להזכיר גם את מנכ"לית החברה להגנת הטבע איריס האן, מנכ"לית המועצה לבנייה ירוקה טל מילס, העיתונאיות הסביבתיות יעל געתון, יפעת גליק ואילנה קוריאל, ועוד ועוד.
אלה רק דוגמאות על קצה המזלג. מערכת "גלובס" מוזמנת לפנות אלינו לפורום ולקבל המלצות נוספות. ההמלצה הראשונה שלנו היא לשקול מחדש מהי אשה משפיעה, על מה היא משפיעה, וכיצד השפעות אלה קשורות לתחום הסיקור המזוהה עם "גלובס": אקלים וסביבה.
רוני בריל היא יועצת סביבה ושמאית מקרקעין, מנהלת "פורום נשים בסביבה"