לתסריטאי ולשחקן רועי עידן פינה קומית נוקבת בתכנית "מהצד השני" עם גיא זהר בכאן 11. אימרה עממית טוענת כי בכל בדיחה יש גרעין של אמת, אבל כנראה שהיא לא תקפה לפינה ששודרה בתוכנית השבוע.

את נושא הפינה, "שינויי האקלים", הגדיר עידן "טעון במיוחד". אני לא יודע למה התכוון עידן בהגדרה הזו, ואני לא בטוח שהוא אפילו יודע עד כמה הנושא טעון, ולא רק במאבקי טוויטר בין קומץ מכחישי אקלים לבין פעילים המגובים בעובדות מדעיות ובקונצנזוס רחב, אלא בהקשר לאינטרסים הכלכליים והפוליטיים האדירים שמעורבים בנושא.

עידן בחר לעסוק בנושא בזווית צרה למדי: בחינת ההצהרות של יאיר לפיד, יו"ר יש-עתיד, בנושא משבר האקלים. מהלך חשוב וראוי, גם לי יש הרבה שאלות והרבה ספקות לגבי הצהרות שכאלה, ובעיקר לגבי התוכניות והמהלכים שיעמדו מאחוריהן כדי שלא יהיו ריקות מתוכן. אבל עידן לא מסתפק בכך, ותוך שהוא מפרק אחת לאחת את ההצהרות של לפיד ומבקש להציג אותן בצורה אבסורדית (או כהגדרתו, "מטומטמת"), הוא גם טועה ומטעה. לא בנוגע ללפיד אלא בנוגע לסביבה.

הנקודה עליה נשען המונולוג של עידן היא זו: אם אנחנו נושמים, אוכלים, צורכים, נוסעים וטסים, אי אפשר לדבר על הפחתת פליטות של גזי חממה, הגורם המרכזי למשבר האקלים, ובטח שלא על כלכלה מאופסת פליטות. כך, למשל, עידן מגחך את ההצהרה של לפיד שימנה שגריר לענייני אקלים, כשהוא מזכיר ששגריר שכזה יצטרך להסתובב בעולם במטוס מזהם.

רועי עידן בתוכנית "מהצד השני" בתאגיד "כאן", 16.2.21 (צילום מסך)

אותו טיעון חוזר גם כשעידן מציג את תמיכתו של לפיד בהקמת שדה תעופה בנבטים שבנגב. עידן לא מתייחס לסוגיה הסביבתית הבוערת והחשובה של הבחירה בין החלופה הדרומית לחלופה הצפונית, ברמת דוד שבעמק יזרעאל, ולקונצנזוס המאגד את הציבור הרחב, ראשי רשויות בצפון ובדרום, ארגוני סביבה ועוד לגבי החלופה בנבטים מול ההחלטה של המדינה על שדה ברמת דוד - אלא רק לשאלה, שהוא סבור שהיא רטורית: איך אפשר לאפס פליטות אם טסים?

אגב, כשעידן מתייחס להצהרה של לפיד כי יישם תוכנית לפיה עד 2050 ישראל תגיע למצב של "אפס פליטה פחמנית ומאה אחוז אנרגיות נקיות" הוא עוקץ את לפיד וטוען שלא צריך לומר "פליטה פחמנית" אלא "טביעת רגל פחמנית" ש"היא סך הפליטות של גזי חממה שנוצרים על ידי הפעילות האנושית וגורמים להתחממות גלובלית". אני שמח שעידן מזכיר את המונח החשוב הזה וגם מסביר אותו, אבל לפיד לא טועה, כי טביעת רגל פחמנית מתארת את הפליטות של גזי החממה בייצור מוצר מסוים או של תהליך מסוים, אך כשמדובר באדם או במדינה המושג הרווח לתיאור פליטות גזי חממה הוא דווקא פליטות פחמן (Carbon emissions).

רועי עידן וגיא זוהר בתוכנית "מהצד השני" בתאגיד "כאן", 16.2.21 (צילום מסך)

אבל כאמור, עיקר הביקורת של עידן היא על היומרה ל"אפס פליטות", שהוא קובע שאינה אפשרית. וחבל. כי הקביעה הזו, שעליה נשען כל המונולוג של עידן, פשוט אינה נכונה (עידן היה אולי אומר "מטומטמת").

נכון, טיסה במטוס או נסיעה במכונית פולטות זיהום רב וגם לא מעט גזי חממה, אבל הפחתת פליטות ואפילו איפוסן, לא אומרות שנפסיק לאכול, לצרוך ולנסוע, ואפילו לא שנפסיק לטוס. בכלל לא. תוכנית לאיפוס פליטות אינה גימיק בחירות של יאיר לפיד. היא הוצגה ואפילו אושרה על ידי כמה מדינות גדולות בעולם, כמו יפן, גרמניה ואנגליה, והיא אחת מתוכניות הדגל של נשיא ארה"ב החדש, ג'ו ביידן. האם הם יודעים משהו שרועי עידן לא יודע? כנראה שכן.

האם המשמעות היא שהאנגלים, הגרמנים, היפנים והאמריקאים יסגרו את המשק ויהפכו ללקטים ציידים, כפי שקובע עידן? ממש לא. המשמעות של כלכלה מאופסת פחמן היא שנצטרך להפחית פליטות, למשל במעבר מדלקים מאובנים מזהמים לאנרגיות מתחדשות, ושאת הפליטות שבכל זאת נפלוט - נאפס. איך? למשל על ידי נטיעת עצים שסופחים פחמן דו-חמצני, גז חממה מרכזי, בתהליך הפוטוסינתזה. או באמצעות שיטות כימיות או פיזיקליות אחרות.

רועי עידן וגיא זוהר בתוכנית "מהצד השני" בתאגיד "כאן", 16.2.21 (צילום מסך)

עידן גם טוען שאין כיום אפשרות להחליף את הפחם ואת הגז באנרגיות מתחדשות ונקיות - פרט לאנרגיה גרעינית, שכנראה לא ניישם במחוזותינו - וזאת בשל היעדר הזמינות והאמינות ופתרונות אגירה יעילים. אז לידיעת עידן, אגירת אנרגיה סולארית בסוללות היא טכנולוגיה מוכחת וקיימת, ואפילו כבר מיושמת כאן בישראל.

נכון, הנושא עדיין בראשיתו, אבל לא דרושות כאן תגליות מדעיות, והטכנולוגיות קיימות ומתפתחות במהירות. עידן מזכיר כי גם לייצור ולהצבה של פאנלים סולאריים יש השפעה סביבתית, אבל שוכח להזכיר כי היא נמוכה בעשרות מונים מזו של דלקים מאובנים, וכאמור, אפשר לאפס אותה.

כפי שציין גיא זהר, מנחה התוכנית, משבר האקלים הוא נושא שבניגוד גמור לחשיבותו, נעדר לרוב מהשיח החדשותי בערוצים המובילים בטלוויזיה ומהשיח הפוליטי המקומי, ולכן העיסוק בו ראוי וחשוב מאוד. חבל ש"מהצד השני" החמיצה את ההזדמנות הזו.