המהלך הראשון של שברון בישראל, מיד עם השלמת רכישת נובל אנרג'י, היה לאיים על חברת החשמל הלאומית בניתוק אספקת הגז. שברון סיכנה את הביטחון האנרגטי שלנו כדי לסחוט מחיר גבוה יותר. במקום להגן על האינטרסים של אזרחי ישראל ולהתקין תנאים לכניסת שברון הכוחנית והמזהמת ארצה, שר האנרגיה יובל שטייניץ הפך את כולנו לשבויים. ימים ספורים לאחר ששטייניץ ונתניהו חגגו בראש חוצות את רכישת נובל אנרג'י, נכנעה ישראל לבריונות והסכימה לשלם עשרות אחוזים יותר עבור גז, לאחת החברות האגרסיביות והלא מוסריות ביותר על פני כדור-הארץ.
שטייניץ הוזהר מראש. בישיבת חירום של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ב-8 בספטמבר הוצגו עדויות מזעזעות של מומחים מהעולם, שהדגישו כי שברון מחזיקה בשיא אנטי-סביבתי עולמי. מחקר דירג את שברון במקום הראשון בתרומתה לעליית פני הים ובמקום השני בהשפעתה על משבר האקלים, לאורך 130 שנה. בנוסף, לשברון רקורד של בריונות כלפי ממשלות ונטיה שלא לכבד חוקים מקומיים, לרבות תשלום מיסים.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי חיימוביץ, שאלה את נציג משרד האנרגיה האם הם חקרו את הרגולטורים במדינות שנפגעו מאסונות סביבתיים שגרמה שברון. לא, הוא ענה. הוא גם לא היה מעוניין לקבל את המידע שהוצג בוועדה לפני שהמשרד יחליט האם לאשר את העסקה. "אנחנו לא נסמכים על רכילות", כך אמר. כשבוע לאחר מכן, בדיונים חשאיים ונסתרים מעין הציבור, אישרה מועצת הנפט את העברת החזקה במאגרי תמר ולוויתן לשברון.
מועצת הנפט עשתה זאת תוך התעלמות מוחלטת מהמידע שהובא בזמן הדיון בכנסת ועל אף דרישת יו"ר ועדת הסביבה והארגונים האזרחיים לשימוע ציבורי לשברון ולדין וחשבון מצד הגורמים המוסמכים כיצד יתחשבו בעברה הסביבתי הבעייתי. הדיון בדלתיים סגורות והסירוב לקיום שימוע פתוח הם דוגמה לאופן בו מועצת הנפט, הממונה על הנפט והשר עצמו, בגדו באינטרסים של אזרחי ישראל. לא בפעם הראשונה:
• הסכם הגז בין שותפי תמר לחברת החשמל התחוור במהירה ככישלון קולוסלי. בגלל ההסכם הפכה חברת החשמל, הלקוח שרוכש יותר גז מכל גורם אחר, ללקוח שמשלם את המחיר הגבוה ביותר, בניגוד לכל היגיון עסקי. מי ששילם את המחיר היה כמובן אנחנו, בחשבונות החשמל. על אף שהעיוות זועק לשמיים כבר שמונה שנים ברציפות, לא טרח השר להתערב ולדאוג לפיקוח על מחירי הגז, כנדרש באירוע לאומי שכזה.
• במשך חמש שנים השר שטייניץ וראש הממשלה נתניהו מוכרים לנו את חלום התעשרותנו מתגליות הגז שלנו, רק כדי שנגלה באכזבה כי תשלום מסי היתר מפגר בשלוש שנים אחר התחזיות וכי טרם הוקמה קרן העושר האגדית, שכן טרם הצטבר בה הסכום המינימלי להקמתה. הוצאות הקמה, לעומת זאת, יש גם יש.
• על אף מאבק איתנים בין תושבי ישראל למדינת ישראל בגין מיקום אסדת לוויתן, שמסכנת את חופיה, מימיה וביטחון תושביה, לא שעה השר לקריאות מן הציבור ואישר להקים את האסדה בקרבת החוף, רק כדי לחזות בעשרות תקלות שהתחוללו בה בחודשי פעילותה הראשונים, חלקן מסמרות שיער, ובהפרת ההיתרים שניתנו לאסדה, בדיוק כפי שחזו התושבים.
• על רקע התקלות הרבות באסדת לווייתן, הזמין משרד האנרגיה מחברת ייעוץ בריטית דו"ח על הנעשה באסדה. הדו"ח דיווח על אירוע שהיה בו פוטנציאל לאובדן של חיים רבים. השר לא העלה על דעתו לעצור את פעילות האסדה עד לתיקון הליקויים בה, כמתואר בדו"ח הביקורת שהוא עצמו דאג להזמין.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האנרגיה יובל שטייניץ מבקרים באסדת הגז לוויתן (צילום: מארק ישראל סלם)
בנוסף לכל העוולות הללו, השר שטייניץ מעכב את פיתוח משק האנרגיה המתחדשת, בכך שאימץ יעד נמוך של ייצור 30% מהחשמל שלנו מאנרגיה מתחדשת ב-2030. לשם השוואה, 10 מדינות בעולם כבר הגיעו בפועל לייצור של 95%-100% מהחשמל מאנרגיות מתחדשות. 61 מדינות נוספות התחייבו בחקיקה להגיע ל-100% חשמל מאנרגיות מתחדשות.
בפועל, היעד הנמוך של 30% חשמל מאנרגיות מתחדשות מחזק מונופול של 70% חשמל מגז ב-2030, תוך הגדלת הכנסות שברון, דלק וחברות הגז האחרות, בניגוד גמור לאינטרסים הכלכליים, הבריאותיים והסביבתיים של אזרחי ישראל. אנרגיה סולארית לא רק נקיה לעומת הגז המזהם. החשמל המיוצר ממנה זול כדי שליש מזה המיוצר מגז. זאת עוד לפני שלקחנו בחשבון את הסובסידיות העצומות, מכספי הציבור, שניתנו למשק הגז בישראל. החלטה אומללה זו תעלה לצרכני החשמל בישראל בבריאותם ובעשרות מיליארדי שקלים מממונם, שמועבר לצורך ריפוד כיסיהם של שברון, תשובה ושאר ברוני הגז.
על שר האנרגיה, הממונה על הנפט וחברי מועצת הנפט, ששימשה כחותמת גומי עבור שטייניץ, להשית הגבלות על פעילות שברון, או להתפטר לאלתר. המגבלות הנדרשות הן:
1. הקמת קרן אסונות בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים, במימון שברון. וידוא קיום ביטוח, ערבות והסדר שיפוי מספקים למקרה אסון, על-מנת שהעלויות במקרה זה לא יתגלגלו למשלם המסים.
2. הקמת כוח חירום ימי משולב למדינות מזרח הים התיכון, כמענה לאירוע שפך דלקים נרחב, המאיים על מי ההתפלה, החקלאות, התיירות והספורט הימיים.
3. הקמת מועצה אזרחית מלווה, במימון שברון, תוך ליווי ממשלתי חוצה משרדים.
4. מענה רגולטורי תקיף למגבלות על התחרות בין מאגרי תמר ולוויתן, המונעות את ירידת מחירי הגז ומנציחות את קיום המונופול.
5. מינוי יו"ר חדש לרשות החשמל, במקום זה שפרש, על-ידי ועדה מקצועית בלתי תלויה ובשיתוף האזרחים, תוך מתן עדיפות לבעל/ת אוריינטציה בתחום האנרגיות המתחדשות.
שטייניץ, קיבלת את שברון למימי ישראל ללא בדיקת נאותות מספקת. כולנו משלמים על המחדל הזה. זהו כישלון מנהיגותי מחפיר, המסכן את הביטחון האנרגטי והכלכלי של ישראל. עליך לתקנו לאלתר, או לְהתפטר ולפנות מקומך לשר חזק ממך, שידאג לאינטרסים של תושבי ישראל.
מאיה יעקבס היא מנכ"לית עמותת "צלול"; יוסף אברמוביץ' הוא מומחה בתחום האנרגיה, יוני ספיר הוא יו"ר עמותת "שומרי הבית"