הכותרות

שערי העיתונים הוקדשו היום לרמי ואושר טויטו, שני האחים משדרות שנפצעו מפגיעת קסאם. ב"מעריב" מוצגת תמונת האם כשהיא מלווה את בניה העטופים בשמיכה על אלונקה, ב"הארץ" מוצגת תמונה של האח הגדול (והבגיר) כשבגדיו קרועים ומוכתמים, וב"ידיעות אחרונות" בחרו בתמונת תקריב של הילד בן ה-8 ושל רגליו המרוסקות כשהן מטושטשות על-ידי הגרפיקאי, בחינת מכסה טפח ומגלה טפחיים.

האופן שבו בחרו העיתונים להתייחס לפיגוע הקסאם אתמול משתנה מאוד בין העיתונים: ב"מעריב" מנצלים את האירוע כדי לקרוא למלחמה בדרום תחת הכותרת: "הרמטכ"ל: להשלים הכנות למבצע בעזה". עוד כותרת גדולה על השער, "הלם הקרב של לוחמי הסלוקי" [עמיר רפפורט], עומדת בסתירה מוזרה לקריאתו של הרמטכ"ל, ומספרת על שריונרים שהשתתפו במלחמת לבנון השנייה וכעת חוששים להיכנס לטנקים. בחלק הפנימי של העיתון מתברר כי הכותרת היא מניפולטיבית לעילא: הוראתו של אשכנזי "יצאה לפני השבוע הקשה שעבר על יישובי הנגב", "צה"ל עדיין לא המליץ על פעולה כזאת למרות שנערך לבצע אותה", ו"גם אולמרט וגם אהוד ברק החליטו שלא להחריף את העימות בעזה לכדי כניסה מסיבית פנימה" [עמיר רפפורט, אורי יבלונקה ואריק בנדר].

הכותרת הראשית ב"הארץ" הפוכה לזו של "מעריב": "ראש הממשלה: אני בולם לחצים למבצע בעזה". על-פי הידיעה, הוא אמר זאת בשבוע שעבר לשרת החוץ האוסטרית [מיכל גרינברג, ברק רביד, יובל אזולאי, עמוס הראל, אבי יששכרוף ושחר אילן]. ברק רביד מביא את דבריהם של "גורמים בפמלייתה של השרה": "היתה שיחה קשה ומתוחה מאוד". המתיחות היתה על רקע התנגדותה של השרה לסנקציות אזרחיות בעזה או לפעולה צבאית נגד חמאס. כותרת אחרת בשער מעמידה באור שונה את הצהרת ראש הממשלה בנאומו האחרון, שלפיה מלחמת לבנון השנייה השאירה אותנו במצב משופר בחזית הצפון: עמוס הראלמדווח כי "חיזבאללה פרש קטיושות בכפרים מדרום לליטני".

וב"ידיעות אחרונות" מתמקדים בפן הסנסציוני. "אמא, מה קרה לרגליים שלי?", זועקת הכותרת מעל לתמונת הסנאף, וכותרת הגג מצטטת: "נחסום כבישים בירושלים", אולם לא מביאה את מקור הציטוט. "ידיעות אחרונות" מקדיש לנושא שליש מהעיתון, עם הלוגו "דרום אדום". בעמודים 7-6 הנושא הוא "דרום אדום - תגובת ישראל". הכותרת היא: "הקסאמים מקרבים את הפעולה בעזה".

פגיעת קסאם בשדרות. צילום: פלאש 90

פגיעת קסאם בשדרות. צילום: פלאש 90

הפרשנים - שתי מדינות

ב"מעריב" כותב בן כספית על "שתי מדינות", זו של "מרכז הטניס השוקק ברמת-השרון" וזו של "שדרות השוממה והחרבה". כספית מתאר  את מרכז הטניס תיאור חי ומפורט, כאילו היה שם ממש: "אין שום קשר בין האנשים שמילאו אתמול את מרכז הטניס, במשקפי שמש, במיטב האופנה המעודכנת, לוגמים אספרסו כפול או נוגסים נקניקייה עסיסית, מעודדים את אנדיוני, בצדק, וחוגגים ניצחון ישראלי על שבדיה החזקה, לבין האנשים הנמלטים בשדרות על חייהם...". חוץ מאזכורים ספורטיביים, הטור מוקדש לראש הממשלה, עד לא מזמן יקיר הטור, ונטען בו כי אולמרט לא יודע להחליט.

גם ב"ידיעות אחרונות" מדגישים את הפער בין הדרום המופגז למרכז השלו, ותחת הכותרת "שתי מדינות" מתארת  ענת מידן את את טיול השבת שלה ביער ליד נווה-שלום, את רגשות האשמה שלה על שהיא נהנית בזמן שתושבי שדרות, מרחק של 50 ק"מ בלבד, סובלים כל-כך, ולבסוף מדווחת על המסקנה: "הדרך היחידה לשמור על שפיות בתוך הטירוף הזה היא להמשיך את החיים, לטייל, לראות את היופי מסביב, אבל לרגע לא לשכוח...".

חנוך דאום כותב כי מדינת ישראל מבדילה בין דם לדם, וקורא לתושבי שדרות לצאת ל"מחאה בלתי פוסקת... ובתביעה חד-משמעית שתופנה לאולמרט: תעשה עבורנו בדיוק את מה שהיית עושה עבור תושבי תל-אביב".

רגע לפני שהפרשנים מכריזים על פדרציה עצמאית שבירתה שדרות (הם, כמובן, יישארו לגור בתל-אביב), אפשר לקרוא את הציטוט של תושבת תל-אביב הגר כהן, שמביא מאיר תורג'מן: "כל אחד במדינה חטף בתור שלו. אצלנו בתל-אביב האוטובוסים התפוצצו פעם".

וב"הארץ" מאמר המערכת קורא לחקור את התנהלות המשטרה בפרשת ההטרדה המינית על שם חיים רמון.

מה לא היה בכותרות

לשערים, או אפילו לעמודים הראשונים, לא הגיעו זריקות האבנים ובקבוקי התבערה ביהודה ושומרון. ב"מעריב" מדווחים דודו בזק, רועי שרון ואפרת זמר על פני חצי מעמ' 6 על פצועה קל בכביש 77 והתקפה על צוות כיבוי אש בכפר דבוריה אתמול, המצטרפות לעשרות רבות של מקרים של יידויי אבנים בחודש האחרון שהסתיימו בפציעתם של ארבעה אזרחים ישראלים. "הכתובת על הקיר", אומר דני דיין, ראש מועצת יש"ע. ב"ידיעות אחרונות" הידיעה מקבלת את רבע עמ' 7. ב"הארץ" אין זכר.

מדברים במספרים

אורי בינדר מביא ב"מעריב" את הנתונים הבאים:

  • הכנסות התושבים ובעלי העסקים בשדרות ירדו השנה בחצי מיליארד שקל.
  • מאה מתוך 300 העסקים שפעלו בשדרות נסגרו בשנה האחרונה.
  • בשנתיים האחרונות ירד מספר התושבים בשדרות ב-3,000, יותר מעשרה אחוזים מאוכלוסיית המקום.
  • 450 בתים נפגעו מרקטות, והנזק נאמד ב-25 מיליון שקל.

ב"מעריב" וב"הארץ" מדווחים על מפקד אוכלוסין שערכה הרשות הפלסטינית. ב"מעריב" הנתונים נראים מנופחים אפילו אם מניחים שהלמ"ס הפלסטינית נטלה לעצמה חירויות ספרותיות מסוימות: "76.3 מיליון פלסטינים חיים ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ומזרח ירושלים. זאת, לעומת 89.2 מיליון בשנת 1997. בגדה המערבית, כולל ירושלים, חיים 34.2 מיליון פלסטינים ואילו בעזה חיים כ-46.1 מיליון תושבים" [עמית כהן]. מעיון ב"הארץ" [עמירה הס] מתברר שהמספרים ב"מעריב" התהפכו. הנתונים הנכונים הם:

  • 2,345,107 נפשות ביהודה ושומרון (כולל ירושלים).
  • 1,416,539 נפשות ברצועת עזה.
  • בסך-הכל: 3,761,646 נפשות ביהודה, שומרון ועזה
  • ובמלים: קרוב לארבעה מיליון פלסטינים.

וכמה קסאמים נפלו על שדרות במהלך סוף השבוע?

  • "הארץ": כ-40 רקטות.
  • "מעריב": 43 קסאמים.
  • "ידיעות אחרונות": 39.
זבל. צילום: פלאש 90

זבל. צילום: פלאש 90

ואילו תחושות עוררה התוכנית "הדוגמניות" אצל מבקרי הטלוויזיה?

תוכנית הריאליטי "הישרדות" (מעין גרסה מצולמת של א"ש לילה בצופים, רק עם ביקיני), המשודרת בערוץ 10, נחשבת להצלחה מסחררת. לראשונה ערוץ 10 מכה בנתוני הרייטינג את האח הגדול, ערוץ 2. אתמול ניסה ערוץ 10 לשחזר את ההצלחה מול ערוץ 2 כששידר את פרק הבכורה של העונה השלישית של תוכנית ריאליטי אחרת, "הדוגמניות", שהצליחה לסחוט ממבקרי הטלוויזיה תחושות במנעד צר במיוחד:

"שוק בשר, פדופיליה, שוביניסטי, מביך, נחות, עילג, צווחני... גם טראש צריך לדעת לעשות... שפה עילגת, השפלה, יחס זול לגוף הנשי, עידוד הפרעות אכילה...".
(אסף שניידר, "מעריב")
"פורנוגרפיה רכה במסווה (ואפילו לא כל-כך במסווה)... משתמשת בנשים הצעירות שמופיעות בה כחפצים שנועדו לראווה... מנצלת ומשפילה אותן... מייצגת וריאציה על הסחר בנשים... טירונות צבאית גרוטסקית... פשוט איכסה".
(אורי קליין, "הארץ")
"עונתה החדשה מתכוונת להגעיל לכם את הנשמה בתערובת של גזענות עדתית, סקסיזם זול, וולגריות עילגת... הבחילה הגיעה לקליימקס בולימי... ברמה המוסרית 'הדוגמניות' נראית יותר כמו המקום שאליו פונו ערימות האשפה ממזבלות חירייה... לחץ הגובל בהטרדה מינית... אין מקום נמוך מדי עבור מפיקי התוכנית".
(ירון טן-ברינק, "ידיעות אחרונות")

נתוני הרייטינג לימדו על תמימות דעים בין המבקרים לקהל הצופים, שרשמו רייטינג נמוך של 10% לתוכנית. איפה הצופים היו? בערוץ 2, שם שודרה במקביל תוכנית ריאליטי אחרת.