העיתונות נכנסת הבוקר לשלב חדש בכיסוי פרשת אולמרט-טלנסקי. התפרצות המידע הראשונית לאחר ימי איסור הפרסום, שסיפקה את התוכן לעיתוני יום שישי ואתמול, כבר מאחורינו, וכעת נותר לכל מערכת להכריע על הכיוון שבו תפעל.
האם העיתונים תופסים צדדים? ובכן, כל העיתונים מדווחים הבוקר על הפרשה, ובעמודים הראשיים, ואין אחד בהם הטוען בכותרתו הראשית כי אולמרט אדם זך וטהור. אך הדיווח הבוקר מתחלק לענייני ואישי. ב"הארץ" ו"ישראל היום" מדווחים על הפרשה עצמה, מביאים גילויים חדשים ומתמקדים בהערכות לגבי תוצאות החקירה. ב"ידיעות אחרונות" וב"מעריב" הדיווח עוסק במימד האישי של הפרשה – בין אם בחשודים עצמם ובין אם במערכת הפוליטית.
תנו לו תרומה. ראש הממשלה באירוע התרמה אתמול בירושלים (צילום: קובי גדעון)
לפי מקורות המעורים בחקירה
הכותרת הראשית של "הארץ" [יהונתן ליס] מגלה כי המשטרה חושדת שכספים הועברו לראש הממשלה גם בתקופות שבהן לא היו בחירות. בידיעה עצמה נכתב, לפי "מקורות המעורים בחקירה", כי החקירה מתמקדת כעת "בתקופה הסמוכה לשנת 2005", שבה לא היו בחירות, פנימיות או כלליות, ומודגש כי הנתון הזה עומד בניגוד לגרסה שמסר אולמרט על כך שהכספים שקיבל נועדו לצורכי מערכות בחירות (וכיסוי גרעונות).
ידיעה נוספת בעמוד השער של העיתון [עפרה אידלמן] מצביעה על כך שטלנסקי כיסה מכספו חוב של גוף שפעל למען בחירתו של אהוד אולמרט לראשות העיר ירושלים. זהות הגוף לא מצוינת, רק נמסר ש"גוף זה ניהל את מימון מערכת הבחירות" של אולמרט, וכי על הכיסוי המוזר של החוב כבר נכתב בעבר ב"הארץ".
ב"ישראל היום" מביאים ציטוט חד-משמעי מפי "גורמים במשטרת ישראל ובפרקליטות המדינה", ש"כתב אישום, כזה או אחר, במוקדם או במאוחר, מוכרח לצמוח מחומר הראיות שהצטבר עד כה". ציטוט זה הוא הבסיס לידיעה הפותחת את העיתון ("בפרקליטות אין ספק"), ידיעה הנגזרת מהכותרת הראשית שלו ("בפרקליטות משוכנעים: זה ייגמר בכתב אישום"). הדיווח היה יכול להיות משכנע יותר לו על הידיעה לא היה חתום אנונימי המכונה "כתב 'ישראל היום'".
גורם משטרתי חד-משמעי. נגן במצעד לציון נצחון בנות-הברית במלחמת העולם השנייה, אתמול בירושלים (אנה קפלן)
לפי חבריו של עו"ד מסר
ב"ידיעות אחרונות" מבליטים הבוקר את גרסתו של אורי מסר, אך לא לפרשה עצמה, כפי שעשו אתמול ב"מעריב", אלא למצב רוחו ויחסיו עם אולמרט [דני אדינו אבבה, יובל יועז וניר גונטז]. לצד צילומי פפרצי של מסר בחצר ביתו [ערן יופי כהן], מצוטטים משפטים שאמר ל"חבריו", כשאמירות אלו הופכות לכותרות "אהוד עדיין חבר שלי" (בשער) ו"אני ואולמרט עדיין חברים" (בעמ' 2). בידיעה עצמה אף מודגש, מפי אנשים שנפגשו עימו לאחרונה, כי "מצבו טוב מכפי שהוא משתקף בתקשורת".
יחד עם זאת, באותה הידיעה עצמה מספקים הכתבים פרטים חדשים על החקירה נגדו: מתברר שבשבוע שעבר פשטה המשטרה על משרדו והחרימה מסמכים ודולרים מהכספת. מדוע הפרט הזה מוצנע בעוד מצב רוחו של מסר מובלט? אולי מפני שלפי הידיעה עצמה "אין מדובר בסכומים גדולים", אולי מפני שידיעה זו אינה מבקשת להעביר מסר לקהל הרחב, אלא לקורא אחד בלבד.
ועוד על שער העיתון: "סקר 'ידיעות אחרונות' ומינה צמח/דחף, הקובע כי 59% מהציבור חושבים שעל אולמרט להתפטר. הסקר המלא וניתוחו המורחב מופיעים בעמ' 5-4 [סימה קדמון] עם כותרת המשנה: "קשה להגזים בדרמטיות של התוצאה". קשה, אבל "בידיעות אחרונות" יעשו כמיטב יכולתם, כאילו ניתן להוסיף לקחת ברצינות את תרומת ענף הסקרים לסדר היום הציבורי.
אגב, הכותרת הראשית של העיתון [שמעון שיפר] כלל אינה עוסקת באולמרט, טלנסקי או מסר, אלא קוראת: "בלי שליט אין הסכם עם חמאס". זה ציטוט מתוך מכתב של עופר דקל, הממונה מטעם אולמרט על חילופי השבויים, הדורש לשלב את שליט בכל עסקה מול חמאס.
לפי הספין של לשכת ראש הממשלה
מסקר "ידיעות אחרונות" עולה כי אם ציפי לבני תעמוד בראשות קדימה, תזכה המפלגה ב-27 מנדטים, לעומת 23 בלבד לליכוד, ותוצאה זו משתלבת היטב בכותרת הראשית של "מעריב": "חשש בקדימה: 'אולמרט מייבש את לבני'". הכותרת מובילה את הקורא לדיווח נרחב [מיה בנגל] כבר בעמ' 2 של העיתון, שם מועלית האפשרות שלבני תתפטר ואולמרט ימנה תחתה את מופז, שגילה כלפיו נאמנות בימים האחרונים. נראה כי זה בסך-הכל עוד ספין של ראש הממשלה, שנועד להסיט את האש מהחקירה שלו אל עבר שרת החוץ.
באופן מפתיע, בדיווח של בנגל, מיד לאחר ההיפותזה בדבר הדחת לבני ומינוי מופז, מופיע גם המשפט הבא: "בסביבת ראש הממשלה הצליחו אתמול להסיט את האש מהחקירה של אולמרט אל עבר שרת החוץ, ציפי לבני". בהשאלה ניתן לומר כי יד ימין של העיתון משתפת פעולה עם הספין, מסיטה את האש מהחקירה של אולמרט אל עבר שרת החוץ ציפי לבני, ותוך כדי כך אותה יד מדווחת על מעשיה שלה. מה עושה יד שמאל כל העת? לא ברור.
על הפרשה עצמה אין כמעט חדש ב"מעריב". "כתב מעריב" מביא, באופן בולט, על חציו העליון של עמ' 5, את עיקרי הראיון שהעניק אתמול טלנסקי לברוך קרא בערוץ 10, ועל עו"ד מסר נכתב רק ששכר את שירותיו של איש יחסי-ציבור, פרט שמופיע גם בכל יתר העיתונים.
הצליחו להסיט אליה. ציפי לבני במסדרונות הכנסת, אפריל 2008 (צילום: אוליביה פיטוסי)
הפרשנים
משה מזרחי כותב הבוקר ב"ישראל היום" כי אנו נמצאים בצומת שבו הקרב בפרשה הנוכחית עובר לדעת הקהל. ואמנם, הפובליציסטים מציגים הבוקר מגוון דעות בנושא. מזרחי עצמו מתייחס למחנה הנגדי לו, "מקהלה שמטרתה להעלות אבק ועפר ישירות לעיני הציבור תוך כדי רקיעת רגליים", ובמיוחד לתרומתו של נחום ברנע, או בניסוחו של מזרחי, "פובליציסט נודע כבר הוסיף משלו את הביטוי הרע 'מסע ציד'".
אמונה אלון כותבת באותו עיתון: "איכשהו, כשמדובר במאות אלפי דולרים אנשים יותר מזדעזעים מאשר כשמדובר, למשל, בעשרות מאמרים חיוביים בעיתון יומי נחשב. זאת אף שגם תמיכה עקבית של עיתון, למשל, בראש ממשלה, מתוך חיפוי עקבי על מחדליו, יכולה – לא פחות ממעטפות מלאות שטרות – להשפיע על החלטותיו הגורליות ביותר". למען הסר ספק, אלון מתייחסת לתמיכה של "ידיעות אחרונות" באולמרט, לא לזו של "ישראל היום" בבנימין נתניהו. רק כדי להעמיד במבחן את אמות המידה האתיות של "ישראל היום", כתביו ותחקירניו, כדאי לתת לבנימין נתניהו את ראשות הממשלה.
בעז אוקון כותב ב"ידיעות אחרונות" כי "מי שרוצה לדעת מיהם העדים החשובים בפרשת אולמרט, צריך לאמץ לעצמו כלל בסיסי: מי שמצולם אינו חשוב באמת. הוא רק מסיח את הדעת מהעיקר". המאמר של אוקון צמוד לתצלום גדול של אורי מסר [ערן יופי כהן], המחבק "קרובת משפחה" בחצר ביתו ומביט למצלמה.
מנחם בן מעריך בעמוד הדעות של "מעריב" כי "כל הר האימה של השחיתות שניסו להקים על פתחו של אולמרט עשוי להתקפל כמו בלון מקומט". לדבריו, "התקשורת הלא חכמה שלנו" בלעה ספינים משטרתיים ופרקליטותיים, והפרשה הזו תסתיים בלא כלום.
תנו לו את ישראל היום. בנימין נתניהו מעשן סיגר ב-1997 (צילום ארכיון: פלאש 90)
ענייני תקשורת
העיתונים מדווחים על פגישת דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2 שתתקיים הערב, ובמהלכה עשויה ליפול ההכרעה מי ייבחר למנכ"ל הבא. ב"כלכליסט" [עירית יוסילביץ'] מצוטט ד"ר אילן אסיה, אחד מנציגי הציבור בדירקטוריון, המעריך כי "שתי הזכייניות הגיעו ביניהן להסדר", שאלמלא כן, לדבריו, לא היה יו"ר הדירקטוריון יהודה לנקרי מזמן את הפגישה. ב"מעריב" [לי-אור אברבך] נכתב כי לפי שיחה אתמול עם לנקרי, הוא דווקא צופה מבוי סתום. ב"דה-מרקר" [יעל ולצר] נכתב כי הפגישה של הדירקטוריון תתקיים מחר.
רפי רשף מתראיין למוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" [דני ספקטור] לרגל פרישתו מהגשת התוכנית "נכון להבוקר". רשף מספר כי המניע לפרישה היה הרצון להתעורר בשעה מאוחרת יותר. "העזיבה הזאת לא עושה אותי יותר חזק ולא משרתת את הקריירה שלי, אני לא עוזב כדי להתקדם אלא רק בגלל התשישות", הוא אומר, ובהמשך מתייחס גם להצעה שקיבל מגאידמק לעבור לתחנת הרדיו שלו ולביקורת על הנטייה הפוליטית של הפרשנים בתוכנית.
במוסף "עסקים" של "מעריב" מדווח לי-אור אברבך על החלטה של בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב כי הטלוויזיה החינוכית תפצה ב-15 אלף שקל פרילנסרית שפוטרה "מטעמים לא ענייניים". לפי הידיעה, מפסק הדין עולה ביקורת קשה על תנאי העסקת עובדי פרילנס בטלוויזיה החינוכית. "הטלוויזיה החינוכית עקפה את משפט העבודה ואת חובותיה החוקיות כלפי עובדים, ויצרה מנגנון מלאכותי של עבודה זמנית", נכתב בפסק הדין.
איציק סבן מדווח ב"ישראל היום" כי עורך "ידיעות אחרונות", שילה דה-בר, נחקר ביחידה הארצית לחקירת פשעים בינלאומיים בחשד שהפר את צו איסור הפרסום בפרשת אולמרט-טלנסקי.
אסף כרמל מדווח במוסף "גלריה" של "הארץ" כי התחקירן עוזי דיין מצטרף ל"ישראל היום", ויחבור למוטי גילת ומיכל שבת. לפי הידיעה, בכך עבר בשלמותו ל"ישראל היום" צוות התחקירנים בראשות גילת, שעבד עד לפני חודשים אחדים ב"ידיעות אחרונות".
ב"גלובס" מדווחת יעל גאוני כי ערוץ 10 ביקש לשדר בשידור חוזר לאורך 24 שעות ברציפות את כל העונה של "הישרדות" לקראת פרק הגמר, ואילו הרשות השנייה אישרה לערוץ לשדר רק עשר שעות, ולא ברציפות.
בעמוד האחורי של "מעריב" מפנים את הקוראים לאתר nrg, או כפי שהוא מכונה עתה nrgמעריב, לרגל עיצובו החדש. בידיעה, שאינה חתומה על-ידי איש, נכתב כי "האתר החדש מתבסס על שיתוף מלא עם מערכת העיתון המודפס, ויכלול לראשונה בישראל ערוץ מקומי של מקומוני 'זמן מעריב' הפרושים ברחבי הארץ".