סנאא' אל-בנא, אקדמאית ועיתונאית ממצרים, פרסמה באוקטובר 2019 בעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" מאמר שכותרתו "המוסר הכפול של התקשורת המצרית: ביקורת כלפי תורכיה, התעלמות ממצב חמור יותר בקהיר". המאמר מתבסס על קריאה ביקורתית של 83 כתבות שהתפרסמו בשנה שקדמה לכתיבת המאמר באתר האינטרנט של העיתון "אל-יום א-סאבע" ("היום השביעי"), אתר החדשות הפופולרי ביותר במצרים.

הכתבות הנסקרות עסקו בשני נושאים: משבר הלירה הטורקית, ופעולותיו של ממשל ארדואן בטורקיה באופן כללי. תוצאות הבדיקה של אל-בנא מעלות שני ליקויים מרכזיים בסיקור שמעניק האתר המצרי: תחילה, הוא מסקר את הבעיות שקיימות בטורקיה מתוך חוסר דיוק עובדתי והתייחסות שלילית שיטתית אל המערכת הפוליטית, בפרט אל הנשיא, רג'פ טיפ ארדואן. שנית, בעיות מקבילות במאפייניהן שקיימות במצרים כמעט ולא זוכות לסיקור מעל דפי "אל-יום א-סאבע".

ראשית מצביעה אל-בנא על ליקויים בסיקור שמעניק "אל-יום א-סאבע" לפיחות החד שחל בשנים האחרונות בערכה של הלירה הטורקית מול הדולר. העיתון מקפיד לקשור את משבר הלירה לסוגיות פוליטיות פנים-טורקיות, בפרט פעולות שונות של הנשיא ארדואן אותן מכנה העיתון "ביטויים של רודנות". הארת הפגמים הפוליטיים של טורקיה אינה הוגנת, לדעת אל-בנא, כל עוד אין העיתון מתייחס לנטיות האנטי-דמוקרטיות המקבילות של השלטון הפוליטי במצרים, בראשות הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי.

על מנת להדגים את הגזירה השווה שהיא גוזרת בין שני המשטרים מביאה אל-בנא מדדים שונים שמראים שמצב הדמוקרטיה במצרים איננו טוב מזה שבטורקיה. בנוסף, שעה ש"אל-יום א-סאבע" מייחס את הצניחה החדה בערך המטבע ואת הבעיות הכלכליות באופן כללי לפגמים הפוליטיים בטורקיה – את מגמות ההתייצבות וההבראה הוא כמעט לא מציין; כאשר הוא עושה כן הוא מסביר אותן באמצעות סיבות שאינן קשורות למדיניותה של טורקיה, למשל היחלשות הדולר.

התעלמות מהבעיות במצרים משתקפת בסיקור "אל-יום א-סאבע" פעם נוספת, לדברי אל-בנא, כשהעיתון נמנע מלהזכיר את צניחת ערך הלירה המצרית – למרות שהיא איבדה מערכה בשיעורים דומים לאלה של הלירה הטורקית בשנים האחרונות. נתונים בנושא נמצאים באתר הבנק המרכזי של מצרים, אולם הם מועטים וההודעות לתקשורת שנלוות אליהם מייחסות את הפיחות בערך המטבע להשפעתו של השוק השחור ולכשלי המדיניות של יריבו האידיאולוגי של א-סיסי וקודמו בתפקיד, הנשיא לשעבר מוחמד מורסי.

ההערה האחרונה של אל-בנא בנושא משבר הלירה נוגעת למקורותיו של "אל-יום א-סאבע". חלק ניכר מאותם מקורות מזוהים באופן ברור עם האופוזיציה לממשל ארדואן בטורקיה. חלקם מקורבים לתנועה בראשות יריבו המושבע של ארדואן, פטהוללה גולן, למשל העיתון "זמאן" (Zaman), וחלקם מזוהים עם מדינות כמו סעודיה והאמירויות אשר מעוניינות לנגח את טורקיה. התבססות על מקורות כאלה מצביעה על "הטיה פוליטית ואידיאולוגית", לדברי אל-בנא, וחמור מכך: לעיתים היא מביאה את "אל-יום א-סאבע" לפרסם נתונים שגויים שאינם מתיישבים עם מקורות אובייקטיביים יותר.

מלבד הלירה הטורקית, קטגוריה נוספת של ידיעות ב"אל-יום א-סאבע" שעסקו בטורקיה נוגעת למצב הכללי במדינה ולהתנהלותו של ממשל ארדואן. בהקשר זה, בחינת מספר הופעותיהן של מילות מפתח בחומר הנסקר מביאה את אל-בנא להצביע על כמה מוקדים של סיקור בעייתי. אחד מהם הוא מצבה הכלכלי הבעייתי של טורקיה. כך, לדעת אל-בנא, טענת "אל-יום א-סאבע" לפיה "הידרדרות כלכלת טורקיה מביאה 64 מיליון מאזרחיה אל סף רעב", לא תיתכן שכן שכר המינימום הנהוג בטורקיה גבוה בהרבה מהגדרת העוני הקיצוני העולמית (הבלבול בין רעב לעוני במקור).

אל-בנא מראה, בנוסף, שאחת הטענות שמביא "אל-יום א-סאבע" בשם העיתון "זמאן" מתבססת על נתוני ערך מטבע שגויים. כמו כן, בדיווחי "אל-יום א-סאבע" שבות ומופיעות אזהרות בדבר הסכנות הטמונות בהשקעה בכלכלה הטורקית. לדברי אל-בנא, ההערות הללו אינן אלא "תעמולה מטעה".

ביחס לאווירת הדיכוי הפוליטי של מתנגדי ארדואן בטורקיה, "אל-יום א-סאבע" מביא בהרחבה טענות לפיהן ממשל ארדואן רודף את אנשי ארגונו של יריבו פטהוללה גולן ומאשים את טורקיה בניסיון להשתיק את דעותיהם. אמנם, העיתון מסקר גם את האופוזיציה לשלטונו של א-סיסי במצרים ואת תנועת המחאה נגד שלטונו בספטמבר האחרון; אלא שגם פה, סבורה אל-בנא, טמונה מידה של צביעות שכן העיתון משווה בין שתי תנועות ההתנגדות הללו. ההשוואה הזו מטעה, שכן הדיכוי שמפעיל משטר א-סיסי הוא לדבריה רחב היקף פי כמה וכמה מזה של ארדואן וכולל כליאת עשרות אלפים ואף הוצאה להורג של אסירים פוליטיים – דבר שאין לו מקבילה בטורקיה.

המוטיב האחרון של סיקור "אל-יום א-סאבע", בו חותמת אל-בנא את מאמרה, נוגע לתיאור אישיותו של הנשיא ארדואן: בחומר אותרו לא פחות מ-170 אזכורים שיש בהם פחיתות כבוד אישית כלפי ארדואן ושלטונו, היינו שניים לכתבה בממוצע. "אבי אבות הטרור", "חולה סכיזופרניה", "משוגע"  ו"טיפש" הם רק חלק מהכינויים שמתייחסים לארדואן עצמו; הוא מתואר גם כדמות חסרת השפעה בפוליטיקה העולמית, בעל מדיניות צבועה ופרגמטיסטית (במובנה השלילי של המילה) ושליט שממשלו מושחת.

ביקורת שמתמיהה את אל-בנא אפילו יותר מכוונת להוצאות הגבוהות של מעונו של ארדואן, המהוות נטל על משלם המיסים הטורקי. העיתון מתנהג, לדעתה, בצביעות כשהוא מבקר את ממשל ארדואן בטיעונים כאלה בעודו מתעלם מהמקבילה המובהקת במצרים: השחיתות בארמון הנשיאות שחשף הקבלן המצרי מוחמד עלי.

מאמר זה מתפרסם במסגרת פרויקט אופק, שיתוף פעולה בין מרכז מנאראת במכון ון ליר בירושלים ובין הפורום לחשיבה אזורית. הפרויקט מנגיש לקהל קוראי העברית תוכן מעובד מאתרי תקשורת, מגזינים, מרכזי מחקר ומידע וכתבי עת אקדמיים בערבית. חלק קטן מהמאמרים מתורגם במלואו ומתפרסם בשיתוף פעולה עם מרכז אעלאם בנצרת. לדף הפרויקט באתר הפורום>>