ריגול
מעצרו של המהנדס היהודי-אמריקאי בן-עמי קדיש (84) על-ידי האף.בי.איי בחשד שריגל לטובת ישראל הוא הכותרת הראשית של העיתונים היום. לפי "הארץ", "קדיש חשוד כי העביר לישראל בשנות השמונים מידע סודי על נשק גרעיני, מטוסי קרב וטילי הגנה".
"פרשת הריגול החדשה היא למעשה פרשת ריגול ישנה", כותב יוסי מלמן ב"הארץ", "אבל אין בכך כדי להפחית מחומרת הנזק שייגרם לישראל, או מחומרת העונש שיושת על בן-עמי קדיש, אם אכן יורשע בבית-המשפט". איתן הבר כותב ב"ידיעות אחרונות": "מדובר בסיפור ישן, אבל מן העבר שלנו בישראל כבר למדנו שסיפור ישן-נושן עלול להפיל ממשלות בישראל ולצרוב בתודעה הפוליטית למשך דורות". אז מדוע נחשפת הפרשה דווקא עכשיו? ב"ידיעות אחרונות" כותב שמעון שיפר: "מישהו מקרב רשויות האכיפה בארצות-הברית רצה לגרום מבוכה לג'ורג' בוש". צביקה ברוט כותב כי אולי מישהו מנסה לחבל בסיכוייו של פולארד לצאת מהכלא. רונן ברגמן כותב: "ייתכן שפשוט מדובר בצירוף מקרים", ואז מונה שורה ארוכה של אשמים פוטנציאליים (מתנגדי הניאו-קונסרבטיבים, שונאי ישראל ועוד), אבל שום מידע אמיתי או אפילו ניחוש מושכל שיענה על השאלה, למה עכשיו?
הפגנה לשחרור פולארד, בשנה שעברה בירושלים (צילום: פלאש 90)
לפי העיתונים, התביעה האמריקאית קושרת את מקרה קדיש לפרשת פולארד. אותו סוכן הפעיל את שניהם, ובריחתו של קדיש ארצה אחרי חשיפת פולארד הביאה לסיום עבודתו. ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות" גם נוקבים בשמו של הסוכן, יוסי יגור. שמו של מי שפיקד על היחידה הסודית שנקראה לק"מ (לשכה לקשרי מדע) נחשף כבר מזמן: רפי איתן, כיום שר ממפלגת הגמלאים (שאמיר אורן מצטט את שגריר ארה"ב בישראל באותם ימים, שכינה אותו "חמור מושלם"). היחידה, כותב מלמן, "עסקה בהשגת מידע, טכנולוגיה וציוד בעבור הכור הגרעיני בדימונה ובעבור התעשיות הבטחוניות של ישראל. לק"מ מינתה נספחים מדעיים בשגרירויות ישראל בארה"ב ובאירופה, ואלה שימשו אנשי קשר ואחראים למשימות מהסוג הזה".
האם מדובר אכן בפרשת פולארד שנייה? הבר כותב ש"אין שום קשר - שום קשר! - לפרשת פולארד", אבל לא מנמק את קביעתו בשום צורה. אמיר אורן כותב ב"הארץ" כי "קדיש רחוק מלהיות פולארד". הוא לא קיבל, ככל הנראה, תשלום, והוא העביר מידע מועט לאין ערוך מזה שהעביר פולארד. עוד סימן שאין דמיון לפרשת פולארד: אשתו של קדיש טוענת כי בשגרירות ישראל הודיעו כי לא יסייעו לה כספית, או אחרת. נותרה פתוחה השאלה אם, כמו במקרה פולארד, תסגיר ישראל את פרטי הפעלתו של קדיש ותפליל אותו.
ובתוך כך, ידיעה ב"הארץ" מספרת כי "רוסיה ביקשה מישראל הבהרות על מכירת מטוסים ללא טייס לגיאורגיה", לאחר שמטוס כזה מתוצרת ישראל הופל שם.
ביטחון
על שער "הארץ" ניתן מקום לשגרת יומם הקשה של החקלאים באזורים המופגזים על-ידי הפלסטינים. "בחושך, תחת אש, בקיבוץ ניר-עוז אוספים תפוחי אדמה", היא כותרת הכתבה של פאדי עיאדאת.
פגז מרגמה נופל ליד מיכלית דלק במסוף נחל-עוז (צילום: פלאש 90)
חרדים
"מעריב" הוא העיתון היחיד שסיקר את הפגנת החרדים אתמול בירושלים, אבל לא ברור אם היתה זו מחאה מנומנמת או הפגנות ענק. "עצרת המחאה החרדית נגד מכירת חמץ בפסח עברה בשקט", כותבים רוני מלול ואבישי בן-חיים בידיעה קטנטנה בעמ' 15 בדפי החדשות. "רק מאות חרדים מאנשי הפלג הקיצוני של העדה השתתפו בה". היתה גם הפגנת נגד חילונית, שמספר משתתפיה לא עלה על 20, לפי הדיווח. אבל למרות הדיווח המינורי בחדשות, מאבק החרדים במכירת החמץ כובש את שער המוסף היומי של "מעריב": "פסק הדין שאיפשר למכור חמץ בפסח הוציא את החרדים, גם אם המתונים שבהם, משלוותם. ראשון במחאה היה תלמיד ישיבה שהתפשט שלשום בלב סופרמרקט הומה. אתמול יצאו המונים להפגנת ענק בירושלים. כעת הם מאיימים: 'נתנחל מול כל מקום שימכור לחם'" (דנה ויילר).
הפגנה חרדית נגד מכירת חמץ, אתמול בירושלים (צילום: פלאש 90)
דרום
בעקבות סיכול התקפת חמאס במעבר כרם-שלום על-ידי חיילי גדוד הסיור הבדואי, כותב משה ארנס ב"הארץ" כי על ממשלת ישראל לעשות לטובתם ולנצח בקרב על לבם מול התנועה האסלאמית. ב"מעריב" מקדישים עמוד שלם לבדואים תחת הכותרת "החינוך הבדואי קורס": "מחסור חמור בכיתות, בתי-ספר שאינם מחוברים לכבישים או לחשמל ושיעור נשירה המגיע ל-80 אחוז".
אבירמה גולן כותבת ב"הארץ" על החלטה של מינהל מקרקעי ישראל והפרקליטות כי על 23 בעלי חוות בודדות בנגב להחזיר את האדמות למדינה משום שהם מפירים את חוקי התכנון והבנייה. החוואים מתנגדים וטוענים שהכל היה ברשות, בידיעה ובסמכות הרשויות. "השאלה איננה אם חוואי זה או אחר בנה צימר אחד יותר מדי", כותבת גולן, "השאלה היא מדוע מדינת ישראל חוזרת פעם אחר פעם על השגיאה האומללה, המגדירה התיישבות יהודית כ'אסטרטגית', מכפיפה אליה כל עיקרון של תכנון, זכויות אזרח ושמירה על הנוף, ורואה בה פתרון בלעדי לבעיית תפיסת האדמות הבלתי חוקית של בדואים בנגב".
אחת הידיעות על שער "הארץ" נפתחת כך: "תושב נתיבות חשוד שדקר אתמול למוות את גיסתו ופצע קשה את אשתו. צו איסור פרסום חלקי הוטל על נסיבות האירוע" (מיכל גרינברג).
רקטת קסאם פגעה אתמול בבית מגורים בשדרות (אדוה כהן, "ידיעות אחרונות").
אמריקה
הילרי קלינטון משחקת אותה פואד: "נשמיד את איראן אם תתקוף ישראל", היא מצוטטת על שער "הארץ". בעמודים הפנימיים מובאת תגובת ברק אובאמה: "דיבורים כמו 'נשמיד' לא נותנים תוצאות טובות". ב"מעריב" מפספסים את הציטוט של קלינטון ומביאים ציטוט מרוכך בהרבה: "איראן צריכה לדעת שיש קו אדום". איך זה קרה? משום שב"מעריב", כפי שהם מציינים בגאווה על שער העיתון, מדובר בציטוט שניתן ספציפית ל"מעריב" ("בעיצומו של המירוץ בפנסילבניה התפנתה אתמול המתמודדת לנשיאות הילרי קלינטון להשיב על שאלות כתבת 'מעריב'"), ולכן הוא עדיף על ציטוט עסיסי שאינו בלעדי.
אופנה
יום רביעי הוא יומם של מוספי הנשים. נילי לנדסמן מזכירה במוסף "סגנון" את "סוזי מנקס, כתבת האופנה האגדית של 'הראלד טריביון'" (וכי יכולה להיות כתבת אופנה שאינה אגדית?), ש"הסבה לאחרונה את תשומת לבן של הקוראות לתעלומת היעדרותם של 'המכנסיים הרגילים, הסבירים, החלקים' מקולקציית המעצבים. המכנסיים הללו, שהושאלו במקור מחליפות הגברים, ואשר שימשו - במשך למעלה מחצי מאה - סמלן של בנות המין השני שחשקו בסגנון חיים שוויוני ומשוחרר מסטגימות ומגבלות, לא זוכים כמעט לייצוג באוספי הלבוש שגובשו לקראת העונה החמה".
במוסף "גלריה" כותבת עילית מינמר: "המגמה של הקיץ הקודם נמשכת העונה ביתר שאת, והשמלה היא מרכיב מרכזי במלתחה הנשית". אז מה? נסיגה פמיניסטית בחזית האופנה? לפחות על שער המוסף המתחרה, "זמנים מודרניים" מבית "ידיעות אחרונות", הפמיניזם עדיין חי ובועט. אחת ההפניות על השער היא פשוט "שדיים" (עמ' 10). בעידנים שוביניסטיים יותר היו כותבים פשוט "ציצים".
ובכל מקרה, בסוף לא יהיה מה ללבוש (צילום: פלאש 90)
תקשורת
כותרת הכתבה השלישית בסדרה "הודו והגלובליזציה" של אסף אוני ואוריאל סיני ב"הארץ": "השלב הבא במיקור חוץ בהודו - מורים פרטיים ועיתונאים". אוני פותח את הכתבה בתיאור חדר החדשות של סוכנות רויטרס בבנגלור, השלישי בגודלו של סוכנות הידיעות ברחבי העולם. "מבטם של העיתונאים ההודים מופנה אלפי ק"מ מערבה מבנגלור, לניו-יורק. תפקידם לסקר את השוק האמריקאי".
אסף כרמל כותב ב"הארץ" על דיווח בערוץ 1 שלפיו "מבקר המשרד לבטחון פנים צפוי לפתוח בבדיקה בניסיון לאתר את זהות המדליף מישיבת סגל הפיקוד הבכיר של המשטרה לעיתון 'הארץ'", שעסקה בהתנהלות המשטרה בעת הפיגוע בישיבת מרכז-הרב.
"דפוס הפעולה שבו בחר אולמרט לנהל את ענייני המדינה שאוב מעולם הבידור ומעוגן בתרבות התקשורתית הרווחת", כותב עוזי בנזימן ב"הארץ", "הוא מדמה את המציאות, הוא מייצר פתרונות וירטואליים למצוקות ממשיות. המדינה כמשחק ריאליטי".