עינת קליש-רותם נבחרה לראשות העיר חיפה בשם ולמען איכות הסביבה. יתרה מכך, יונה יהב הפסיד במירוץ לראשות העיר חיפה בשם ובשל איכות הסביבה. ד"ר קליש-רותם לא נבחרה לעשות שלום עולמי או שלום במזרח התיכון, למרות שזו חייבת להיות השאיפה של כולנו, ולצדה קיימת גם הזכות שלנו להגן על חיינו ועל עצמאותנו מאלה שרוצים לפגוע בנו.
היא גם לא נבחרה כדי לאחד את כל החיפאים, למרות שבמועמדות שלה לראשות העיר תמכו תושבים מכל המגזרים בעיר הרבגונית והמיוחדת הזאת, ולמרות שהקואליציה שהקימה מאגדת יהודים וערבים, חילונים ודתיים. קליש-רותם אפילו לא נבחרה מפני שבאה עם רקע ואג'נדה סביבתית כמתכננת ערים, ועם רעיונות ליישם בעיר מודלים חדשים של התחדשות עירונית, כלכלה מקומית ותחבורה בת-קיימא.
קליש-רותם נבחרה לראשות העיר חיפה כדי לשנות כיוון בכל הנוגע לזיהום, ולפגיעה בבריאות הציבור, כתוצאה מהתעשייה הפטרוכימית והכימית והפעילות בנמל. היא נבחרה כדי לעצור הכל, לחשב מסלול מחדש ולהמשיך אחרת. זו משימה קשה ומורכבת, מול כוחות גדולים ואינטרסים מגוונים, שלרגע נדמה כי אף אחד לא יכול לה, אבל ללא ספק זו המשימה של ראשת העיר חיפה היום.
למרות המשימה הכבדה שעומדת בפני כל החיפאים, לא התוכניות להרחבת הנמל והתעשייה בעיר עמדו במרכז מאז בחירתה של קליש-רותם
כשקליש-רותם נבחרה היא קיבלה חשיפה תקשורתית נאה, בעיקר כאשה הראשונה שנבחרה להוביל את אחת הרשויות הגדולות במדינה, וגם גברה על ראש עיר ותיק. פה ושם גם כתבו על התוכניות שלה, אפילו בנושאי איכות הסביבה. אולם ראש הממשלה, השר להגנת הסביבה, שר האוצר ושר הכלכלה, או חברי הכנסת השונים, לא הצהירו בכל אמצעי תקשורת שיעזרו לה במאבק הקשה והמורכב שעומד בפניה.
נכון, פוליטיקה היא פוליטיקה, וגם בחיפה היה מאבק פוליטי בין קליש-רותם, שנתמכה על-ידי מפלגת העבודה, לבין יונה יהב, ראש העיר היוצא, שנתמך על-ידי מפלגת כולנו, והיו גם מועמדים למועצה מטעם הליכוד ויש-עתיד. אבל כשקליש-רותם נבחרה, היא נבחרה להיות ראשת העיר של כולם.
למרות המשימה הכבדה שעומדת בפני כל החיפאים, לא התוכניות להרחבת הנמל והתעשייה בעיר עמדו במרכז מאז בחירתה של קליש-רותם. בשבועיים האחרונים הסעירו את העיר, ואפילו יותר מכך את המדינה כולה, הדברים של יו"ר סיעת חד"ש המקומית, רג'א זעאתרה, שאמר כי חיזבאללה וחמאס הם ארגונים לגיטימיים.
הסיפור עלה לכותרות כאשר קליש-רותם מינתה את זעאתרה לסגן ראש עיר בשכר, וכאשר ראש הממשלה ושרים מהליכוד, כמו גם שר הכלכלה ממפלגת כולנו ויו"ר יש-עתיד, הזדעקו ופנו לקליש-רותם בבקשה לסגת מהחלטתה. חלקם אף העלו איומים מאיומים שונים. כל הסערה הזאת, כיאה לנושא בטחוני ולאומי חשוב, לוותה בחשיפה תקשורתית מתמשכת בכל אמצעי התקשורת ובכותרות הראשיות, עד שזעאתרה, בדחיפתה של קליש-רותם, הודיע שיוותר על המינוי. לרגע נדמה היה שבחיפה אין אף בעיה בוערת אחרת.
נכון, גם זיהום האוויר במפרץ חיפה עלה לא פעם לכותרות, ובשנים האחרונות ביתר שאת. גם המאבק המוצלח לסגירת מכל האמוניה, והמאבקים נגד ההרחבה של בתי-הזיקוק והקמת חוות דלקים חדשה באזור, קיבלו חשיפה. כל זאת נוכח הדו"חות שחזרו והצביעו על תחלואה עודפת מסרטן, ממחלות ריאה, מאסתמה ועוד (רק לאחרונה הופיע דו"ח חדש של משרד הבריאות שמציג את הקשר בין תחלואה עודפת באסתמה במפרץ חיפה לזיהום האוויר). התקשורת גם פרסמה מדי פעם על פליטות חריגות של המפעלים השונים במפרץ חיפה, ועל הכשלים בפיקוח ובאכיפה על המפעלים.
לאורך השנים, פוליטיקאים שונים פעלו ממקום מושבם בירושלים, בדרכים מדרכים שונות, כדי להיטיב עם המפעלים ולהקל עליהם, ואף ניסו להגדיר את המפעלים המזהמים כתשתית לאומית הכרחית ולהקים במקום מועצה תעשייתית
אך כמעט באף אחד מהמקרים הללו לא שמענו בתקשורת את ראש הממשלה, את השר להגנת הסביבה, את שר האוצר ואת שר הכלכלה, או את ראשי המפלגות, קוראים להפסקת המחדל ולהבטחת איכות הסביבה והחיים של תושבי מפרץ חיפה. גם כשקליש-רותם היתה צריכה מיד עם כניסתה לתפקיד להילחם בתוכניות להרחבת הנמל במפרץ ובחשש שייבנה נמל דלקים חדש, כמו גם בתוכניות להקמת שתי תחנות כוח חדשות במתחם בתי-הזיקוק, רק התקשורת המקומית, שעושה עבודת קודש, עדכנה על כך את הציבור.
זאת ועוד, לאורך השנים, פוליטיקאים שונים פעלו ממקום מושבם בירושלים, בדרכים מדרכים שונות, כדי להיטיב עם המפעלים ולהקל עליהם, ואף ניסו להגדיר את המפעלים המזהמים כתשתית לאומית הכרחית ולהקים במקום מועצה תעשייתית, וכל זאת כדי להפקיע את היכולת של הרשויות המקומיות במפרץ להילחם במפעלים המזהמים.
אותם פוליטיקאים גם פעלו לצמצום המחקר בנוגע לקשר בין איכות האוויר במפרץ לבריאות הציבור, ואת הסיקור בנושא, ונלחמו בראש העיר היוצא ובתושבים. ושלא תתבלבלו, לא מדובר רק בראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובשרי הליכוד, אלא גם בשרי כולנו, שר האוצר הנוכחי משה כחלון והשר להגנת הסביבה לשעבר, שהפך ליו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, שתמך בקליש-רותם בבחירות, כמו גם ביו"ר מפלגת יש-עתיד, שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד.
ומה על התקשורת? היא אמנם דיווחה על האירועים הגדולים ועל הדו"חות השונים, והציגה מדי פעם את זעקתם של פעילי הסביבה, אך היא כמעט לא שאלה שאלות קשות או דרשה תשובות מהפוליטיקאים. כמו כן, לצד עיתונאים ספורים שהציגו תחקירים רציניים על מצב איכות הסביבה במפרץ והגורמים שהובילו למצב, היו עיתונאים שהציגו את התושבים ואת נבחרי הציבור המקומיים כבעיה ואת הממשלה כאבירת איכות הסביבה.
כדי להצליח במשימה, קליש-רותם תצטרך את ראש הממשלה, את השרים ואת כל חברי-הכנסת, אבל גם את התקשורת, בתפקידה כתקשורת חוקרת, ככלב השמירה של הדמוקרטיה, כמבוגר האחראי וכמי שמייצגת את הציבור
נכון, בשנים האחרונות הופנו יותר תקציבים לתוכנית הפעולה הלאומית לשיפור איכות האוויר במפרץ חיפה, והמשרד להגנת הסביבה דיווח על הצלחות, אך גם בתוכנית זו ובפרסומים השונים הזרקור הופנה פעם אחר פעם לתחבורה בעיר – ולא לזיהום התעשייתי. בנוסף, לא כל הירוקים והפעילים הסביבתיים בחיפה תמכו בקליש-רותם, והיו כאלה שכבר במהלך מערכת הבחירות טענו שהיא לא הולכת מספיק רחוק ולא מכריזה על כך שתוביל לסגירת המפעלים.
אולם לאחר שנבחרה קליש-רותם, במערכת בחירות סוערת, ואפילו כשסיעת הירוקים בחיפה לא נכנסה לבסוף לקואליציה (לכל צד סיבותיו וטענותיו), עדיין כל תושבי חיפה ומפרץ חיפה מחכים, מאמינים ומקווים שקליש-רותם תוביל לשינוי באוויר, תרתי משמע.
כדי להצליח במשימה הזאת, קליש-רותם תצטרך את ראש הממשלה, את השרים ואת כל חברי-הכנסת, אבל גם את התקשורת, בתפקידה כתקשורת חוקרת, ככלב השמירה של הדמוקרטיה, כמבוגר האחראי וכמי שמייצגת את הציבור. אז בפעם הבאה שהעיתונאים הבכירים באמצעי התקשורת השונים מראיינים את ראש הממשלה, שישאלו אותו בבקשה מה הוא חושב על איכות הסביבה במפרץ חיפה, וכיצד הוא מתכנן להפחית את הזיהום באזור.
פרופ' עדי וולפסון הוא פעיל סביבה, מומחה לקיימות, פרופסור להנדסה כימית במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים" (פרדס, 2016)