הפער הדיגיטלי בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל הצטמצם בשנים האחרונות בזכות כניסה נרחבת של טלפונים סלולריים, אולם עדיין נותרו פערים משמעותיים בנגישות למחשבים ולתשתיות תומכות – כך קובע מחקר חדש מאת ד"ר אסמאא גנאים, מומחית בתחום היבטי הדיגיטציה בחברה הערבית בישראל.
על-פי המחקר, שהזמין איגוד האינטרנט הישראלי, ישנם עדיין פערים גדולים בין החברה הערבית לחברה היהודית בישראל, גם בקרב האוכלוסייה הצעירה, בכל הקשור למיצוי האפשרויות הגלומות באינטרנט ולמאפייני השימוש בו. פער זה, כך נטען, מונע מחלקים בחברה הערבית את היתרונות שהאינטרנט מאפשר לשם צמיחה כלכלית וחברתית, ובפועל – משמר ואף מרחיב את הפערים החברתיים-כלכליים מהחברה היהודית.
ד"ר גנאים מראה במחקרה, באמצעות שקלול נתונים משלל מקורות, כי הפערים הדיגיטליים הצטמצמו בשנים האחרונות בכל הקשור לנגישות ולשימוש בסיסי באינטרנט, במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית הצעירה, וזאת בזכות ריבוי הטלפונים הסלולריים.
עם זאת, הפער עודנו קיים בכל הקשור לשימוש באינטרנט מהמחשב: רק כ-50% מהחברה הערבית הם בעלי נגישות לאינטרנט מהמחשב, לעומת כ-80% בחברה היהודית. פער נוסף שבולט בחברה הערבית נוגע לשימוש באינטרנט ממקום העבודה. בעוד שבחברה היהודית אין הבדל משמעותי בין שיעור השימוש באינטרנט בעבודה ובבית, בחברה הערבית רק לכ-23% יש גישה לאינטרנט במקום העבודה.
מגמת הפער הדיגיטלי בין החברה הערבית ליהודית בישראל – נגישות לשימוש בסיסי באינטרנט (מתוך מחקר איגוד האינטרנט הישראלי, 2018)
הבדל משמעותי יותר נוגע לאופי השימוש באינטרנט. "בקרב האוכלוסייה היהודית אנו עדים לשימוש גבוה במאפיינים פונקציונליים (כגון מילוי טפסים, ביצוע שירותים בצורה מקוונת, שימוש בדואר אלקטרוני ועוד) לעומת שימוש נמוך בקרב האוכלוסייה הערבית בתחומים אלו", כותבת ד"ר גנאים במחקרה. "האוכלוסייה הערבית, מנגד, משתמשת יותר ברשת לתקשורת חברתית, וניכר כי אינה מקשרת בין שימוש פונקציונלי ברשת לבין עלייה באיכות החיים וההתפתחות האישית והחברתית".
כך יוצא שכשני שלישים מהאוכלוסייה היהודית משתמשים בשירותים מקוונים להתנהלות לצורך מילוי טפסים, תשלומים, תורים וכדומה, לעומת כשליש בלבד בחברה הערבית. המשמעות, מדגישה ד"ר גנאים, היא היווצרות של פער דיגיטלי.
למדינה, כמובן, יש חלק ביצירת הפער הדיגיטלי, וצריך להיות לה חלק בסגירתו. רוב השירותים המקוונים שהמדינה מציעה, מציינת ד"ר גנאים, נגישים אך ורק בשפה העברית, ואם הם מתורגמים התרגום יהיה בדרך כלל חלקי או לא מדויק.
בנוסף, על-פי המחקר, קיימים פערים דיגיטליים בתוך החברה הערבית בין ציבורים שונים, מסיבות שונות: גיל, השכלה והכנסה, מקום מגורים, מגדר ודת. גם בחברה היהודית פנימה קיים פער דיגיטלי משמעותי, מזכירה ד"ר גנאים, אלא שהוא שונה באופיו. הכוונה לחברה היהודית החרדית, שבה רבים אינם משתמשים באינטרנט מסיבות דתיות. בחברה הערבית הסיבה לאי-שימוש באינטרנט בדרך כלל אינה דתית, ולעומת זאת קיים רצון לרכוש כלים ומיומנות דיגיטליים.
לפי המחקר, "אף שהפער הדיגיטלי בין החברה הערבית לבין החברה היהודית מצטרף לפערים הכלכליים-חברתיים האחרים בין החברות ומבוסס עליהם, נראה כי דווקא השקעה בנגישות לאינטרנט והשימוש הפונקציונלי בו עשויים לשמש מנוף רב-עוצמה לקידום כלכלי-חברתי מהיר של החברה הערבית בישראל, ולתרום לצמצום הפערים בכלל התחומים, כך שיחס העלות-תועלת שלו תהיה גבוהה, והחזר ההשקעה למשק הישראלי בכלל, ולחברה הערבית בפרט, יהיה מהיר יחסית".
משום כך ממליץ איגוד האינטרנט על שלל צעדים לסגירת הפער הדיגיטלי, ובהם הקמת מטה לאומי לריכוז הטיפול בתחום הדיגיטציה בחברה הערבית; שיפור תשתית האינטרנט והסלולר ביישובים הערביים כדי שיגיעו לאיכות המאפיינת אותם ביישובים היהודיים; הנגשה מלאה ואותנטית בשפה הערבית (שאינה מתבססת על תרגום והדבקה) של כלל האתרים והשירותים הדיגיטליים במשרדי הממשלה ובממשל המוניציפלי; וקידום אוריינות דיגיטלית בקרב החברה הערבית.
ד"ר גנאים צפויה להציג את ממצאי מחקרה בכנס שיתקיים בסוף החודש הבא בכפר-קאסם.