ביולי 2007, כשבעה חודשים לאחר הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שממנו יצאו תחזיות אופטימיות ביותר לגבי מצב המשק העולמי, קרסו שתי קרנות גידור של בנק ההשקעות בר סטרנס. הצניחה הדרמטית של הבורסה האמריקאית שבאה בעקבות זאת, ראשונה ברצף של צניחות, הביאה את המשבר בשוק המשכנתאות אל הכותרות הראשיות גם מחוץ לעמודי הכלכלה. היה זה רגע מבחן לעיתונאים הכלכליים.

ב"ידיעות אחרונות", במאמר שהוצמד לכותרת הראשית של העיתון מיום 30.7, קבע סבר פלוצקר באופן חד-משמעי כי "זו לא מפולת". כהערכה אישית הציע לקוראים את הפרשנות הבאה: "רוב התיקון כלפי מטה בשערי המניות כבר נעשה. הוא היה אלים, ואפשר שרעשי המשנה שלו יימשכו עוד ימים אחדים, אבל מפולת לא תהיה. אין לה בסיס". בכתבה במתכונת "שאלות ותשובות", שפורסמה בעיתון באותו יום, שאל פלוצקר את עצמו כמה מן השאלות שהטרידו את הציבור באותם ימים, ואף סיפק להן תשובות:

"אומרים שהבורסות זינקו השנה בכלל עודפים עצומים של אשראי זול, ושהאשראי הזה פתאום נגמר. אז הן נחנקות, לא כן?".
"כהכללה, זה לא נכון. אין מחנק אשראי ואין מחנק כסף בעולם".

[...]

"יש משבר חמור בשוק המשכנתאות של ארה"ב. עוד מעט עשרות בנקים יפשטו את הרגל ומיליונים יגורשו מבתיהם, כי לא יוכלו לשאת בהחזרי המשכנתה".
"נחמד לדעת שגורלן של חברות פיננסיות אמריקאיות, שהעניקו הלוואות דיור ללווים עם בטחונות מפוקפקים, מדיר שינה מעיניו של מר גאון פיננסי מראשון-לציון. האמת: הוא יכול לחזור לישון. עוד אין משבר דרמטי בשוק ההון האמריקאי, וכזה גם לא נראה באופק. כלכלת אמריקה שרדה את הקריסה של מניות הטכנולוגיה, את הפיגועים של ה-11 בספטמבר ואת מחירי הנפט המטורפים. היא תשרוד גם קשיים חולפים אצל שכבה די צרה של בעלי משכנתאות. [...] במקרה הרע, ימחקו כמה בנקים לא זהירים כמה עשרות מיליארדי דולרים כהלוואות אבודות; אמריקה לא תיפול מזה".

למחרת המשיך פלוצקר בטון אופטימי במוסף "כלכלה" כשקבע כי "כלכלת אמריקה עברה טיפולים ששיפרו את בריאותה", ובין היתר איבחן כי "רודפי הבצע התפכחו במקצת". לטענתו, לא צפויה סכנה בעודפים או מחסורים של אשראי, אלא רק ב"התפתחויות בלתי צפויות במדינות לא-יציבות הממלאות תפקיד נכבד בכלכלת העולם: בסין, ברוסיה, בסעודיה, באיראן".

ב"דה-מרקר" דווח ב-30.7.07 כי "יותר מכל נראה היה אתמול כי משבר הסאבפריים עצמו אין בו די כדי לגרום לאנשים לחשוש ממיתון". כך, למשל, צוטט ויקטור שמריך, מנכ"ל משותף בדש אייפקס: "בכל פעם שיש גל ירידות, מישהו מנסה לומר ש'הגענו לסוף העליות'. אין כל מחנק אשראי בשוק, ומדובר רק במימוש חזק כתוצאה מעליות חדות והצטברות של כמה גורמים".

במקביל הופיעה באותו היום, במדור "שוק ההון" בעיתון, ידיעה קצרצרה ובלתי חתומה תחת הכותרת "תשובה ודנקנר הצליחו לגייס 825 מיליון דולר ביום הגרוע ביותר בוול-סטריט", שממנה יכול היה כל קורא להבין כי גם אם יש משבר, וגם אם זו מפולת, האמון בשני הטייקונים הישראלים לא נסדק במאום.

על שערו של מוסף "מרקר ויק" מאותו סוף שבוע כיכבו הברוקרים צבי סטפק ובנו אבנר, כאשר הבן נושא את האב על גבו ושניהם מחייכים חיוך רחב. "לא כדאי להיות פסימיים", היתה הכותרת, וזאת אף שבראיון עצמו נשמעו השניים דווקא פסימים למדי. "האמריקאים ממונפים בטירוף", אמר אבנר, ואילו צבי טען: "התיקון יימשך". כשבועיים לאחר פרוץ המשבר העלה עמי גינזבורג את השאלה, "תיקון זמני או מפולת?", וכותרת המשנה של כתבתו, כפי שהופיעה בעיתון המודפס, סיפקה תשובה: "תחושת הבטן אומרת שאנחנו בעיצומו של מהלך תיקון זמני, שלא יידרדר למפולת של ממש".

ב"גלובס", בכפולה הפותחת של מוסף "שוק ההון" מה-31.7.07, הופיע ראיון עם גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, תחת כותרת שנשאבה מדבריו: "קשה לי להאמין שהמשבר האחרון בשוק המשכנתאות האמריקאי יגרום לפגיעה כלכלית רחבה". באותה הזדמנות הוסיף: "המשבר בשוק הנדל"ן האמריקאי הוא ממוקד מאוד, ולכן לכלכלה יש סיכוי טוב להיחלץ ממנו בנזקים מועטים יחסית".

יומיים אחר-כך הופיע טור נרחב מאת שלומי כהן תחת הכותרת, "למה להערכתי הסערה בשווקים היתה תיקון בשוק עולה ולא התחלה של מפולת". לדברי כהן, "אתמול (רביעי) היה כנראה הסיבוב האחרון ב'קרב האגרוף' הקשוח בין הדובים לשוורים, ולהערכתי אפשר כמעט בוודאות להכריז על השוורים כמנצחים של המשבר האחרון, שהחל בצניחה הגדולה ביום שלישי (24.7). זה היה תיקון של כאלף נקודות במדד הדאו-ג'ונס. תיקון בשוק עולה, ולא תחילתה של מפולת מתמשכת".

המשבר פג, התיקון הסתיים, הגיע זמן ההזדמנויות

בסיום טורו של כהן הופיעה הפסקה הבאה: "הכותב משמש יועץ ומשקיע בניירות ערך שונים ויועץ לקרן מילניום נאסד"ק ממוקדת, לרבות ני"ע המוזכרים בכתבות אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו".

כדאי להתעכב על פסקה זו, כיוון שהיא מסגירה את העובדה שלפנינו דוגמה לתופעה שהלכה והתפשטה בעיתונות הכלכלית בשנים האחרונות. אנליסטים, יועצים, משקיעים ומנהלים של קרנות שונות ובנקים להשקעות מקבלים דרך קבע שטח כמעט בלתי מוגבל בעיתונות הכלכלית לפרוש את דעתם ותחזיותיהם. במקרים רבים יש ניגוד אינטרסים מובנה במצב זה, כיוון שפרנסתו של הכותב תלויה בכיוון זרימת ההון של קוראיו.

לאורך כל הדרך, עוד לפני המשבר, עם פריצתו ותוך כדי החרפתו, הופיעו בתקשורת הכלכלית עשרות ראיונות מרגיעים עם מומחים – אנליסטים, משקיעים ומנהלי קרנות ובנקי השקעות, שרובם המכריע ביקש למתן את משיכות הכספים של הציבור ואף לעודד אותו להיכנס לשוק ההולך וקורס.

כך, למשל, בתחילת 2007 אמרה אלה אלקלעי, סמנכ"ל ב-IBI שירותי בורסה, למוסף "כלכלה" של "ידיעות אחרונות”: "כלכלות העולם נמצאות בתהליך התרחבות, והמומנטום חיובי [...] להערכתנו, הסיכוי שהשוק ימשיך לעלות גבוה מהסיכון שהשוק יירד". ואילו קובי נבון, מנכ"ל כלל פיננסים בטוחה, העריך כי "בתקופה הזו יש עדיין מספיק סיבות לעליית השוק [...] אנו רואים יותר סיבות לעליות, והמגמה היא למעלה". ב-24 ביולי אותה שנה, בדיוק ביום שבו החלה הקריסה, פורסמה המלצה של ערן זיו, מנהל תחום השקעות חוב ב-CIBC, לרכישת אגרות חוב המדורגות נמוך ומבטיחות תשואה גבוהה.

בן גביזון, ראש צוות ניהול השקעות בקופות הגמל של פריזמה, העריך ב-8.8.07 כי "זה לא משהו שיש מאחוריו התפוצצות של בועה, אלא שחרור לחץ מאיזה סיר שהלך והתנפח". ב-15.8.07 טען רוני בירם, יו"ר בית-ההשקעות אקסלנס, כי "בסך-הכל אני חושב שזה משבר נקודתי בשוק המשכנתאות האמריקאי, ולכן אני סבור שבסופו של דבר הוא ישפיע מבחינה כלכלית באופן נקודתי". למחרת חזתה סגי איתן, מנכ"לית חברת נכסים ובניין, כי "השלכות משבר הסאב-פריים [...] דווקא ישחקו לטובתנו. השוק פועל בפאניקה מיותרת". ב-20.8.07, במסגרת "קו פתוח לשאלות הקוראים לגבי הטלטלות בשווקים", נשאלה סיגלית דניאל, מנהלת תיקי לקוחות בבית-ההשקעות פריזמה, אם הבנקים בישראל חשופים לנפילות משבר הסאב-פריים, והשיבה כך: "לא. בארץ נערכה בדיקה, ואין את הפגיעה הזאת".

ב-23.9.07, לקראת השנה היהודית החדשה, התפרסמה ב"ידיעות אחרונות" התחזית "מה תעשה הבורסה?", עם התשובה ככותרת ראשית של מוסף הכלכלה: "הבורסה בתל-אביב תמשיך לעלות – בשיעור מתון". לקראת דצמבר הופיעה הכותרת "השפעת משבר הסאב-פריים תתפוגג ברבעון הראשון". במקרה זה נבעה האופטימיות ממסיבת עיתונאים שערך בית-ההשקעות תמיר פישמן: "בתמיר פישמן מעריכים כי גם אם ענף הנדל"ן ימשיך לחוש את המשבר, המחיקות בבנקים המסחריים יסתיימו ברבעון הראשון של 2008 והשפעת הסאב-פריים תתנקה. הם לא מהססים להמליץ על הסקטור הפיננסי, שיתחזק, להערכתם, במחצית השנייה של השנה".

במסגרת התחזית שהציעו ב"דה-מרקר" לשנת 2008 הביעו רבים אופטימיות במידות שונות של זהירות. יעקב וינשטיין, מנהל השקעות ראשי במגדל, העריך כי "כדי להרוויח השנה תצטרך להיות הרבה יותר סוחר ממשקיע. עם זאת, כבר ברבעונים הראשונים נתחיל לראות את השווקים הפיננסיים מתאוששים". רפי גוזלן, מנהל מחלקת מקרו בפריזמה בית-ההשקעות, היה אופטימי ממנו: "אנחנו עדיין לא נמצאים בסוף מחזור העסקים, ולא הכרחי שעכשיו ניכנס למיתון". אביבית מנה-קליל, מנכ"לית משותפת, והאנליסט אמיר ארגמן מ-CIBC אמרו כי "הכלכלה האמריקאית מאטה ומשבר הסאב-פריים הוא נטל כבד על כתפיה. אבל לא הכל שחור. החלקים הבריאים במשק האמריקאי מצליחים לשאת על כתפיהם את מועקת ענף הנדל"ן". תמיר פורת, סמנכ"ל השקעות ופיתוח בכלל פיננסים בטוחה, אף המליץ להיכנס לענף הפיננסים: "ענף הפיננסים, הוא מדגיש, מתומחר במחירים נמוכים היסטורית, ובמידה שיתברר כי משבר הסאב-פריים עמוק פחות מהצפוי, הענף יכול להיות אטרקטיבי מאוד".

ב"גלובס" הובאה בהבלטה באותם ימים ההערכה של אבי ג'וזף-כהן, אסטרטגית ההשקעות הראשית בגולדמן-זאקס: "זה הזמן הגרוע ביותר, שיפור במחצית השנייה של 2008" (שלושה חודשים מאוחר יותר היא הועברה מתפקידה). השער האחורי של "דה-מרקר" מ-9.1.08 נשא את הבשורה "לא מפחדים מ-2008". אלה שלא מפחדים היו חברי "פאנל בנקאי ההשקעות הזרים" שכינס העיתון. הללו סיפקו את הכותרת "הבורסות בארה"ב יעלו". "המשבר עדיין לא מיצה את עצמו, אבל אנחנו גם לא רואים אותו כמשבר שצפוי להשפיע בצורה הרסנית על הכלכלה העולמית. זה משבר שממוקד בסקטור הפיננסי", אמר אז ירון בלוך, מנכ"ל UBS. ואילו אביבית מנה-קליל, מנכ"לית משותפת ב-CIBC ישראל, הביאה עימה טיפ לקוראים: "מומלץ להגדיל חשיפה לארה"ב. גם אם יש מיתון, הפעולות של הבנק הפדרלי צפויות למתן אותו".

מנהלי טיטניום, בית-ההשקעות האמריקאי של כלל פיננסים, שיגר אף הוא מסרים אופטימיים; "כלכלת ארה"ב לא תיכנס למיתון – סתם מפחידים את הציבור", היתה הכותרת ב"דה-מרקר" בתחילת פברואר השנה. לפי הדיווח, מנכ"ל טיטניום, ג'ון סאוויקי, אף הפתיע ואמר כי "בבית-ההשקעות שלו סימנו את הסקטור הפיננסי בארה"ב כמי שצפוי להניב למשקיעים רווחים". באותם ימים התפרסמו בעיתונות הכלכלית גם המלצות אנליסטים להיכנס לבורסות שמאז התרסקו כמעט לחלוטין, או להשקיע באג”ח איסלנדי למשל.

יום לפני ההתרסקות הסופית של בר סטרנס אמר ניר ברונשטיין, מנכ"ל פועלים שוקי הון, כי "הגיע זמן ההזדמנויות", והוסיף ש"לפעמים צריך גם לעבוד נגד כוחות השוק. השווקים כיום מתאפיינים בתגובה מוגזמת כלפי מטה, ואנחנו חושבים שכבר היום יש הזדמנויות. אולי יהיו ירידות נוספות בשווקים, אבל זה לא ימשיך לאורך זמן". גם יום לאחר ההתרסקות נמצאו המומחים שנותרו אופטימים.

במאי השנה, בראיון למוסף שישי של "ממון", הצהיר יעקב פרנקל כי “הרכבת הפיננסית כבר עברה, לדעתי, את נקודת השפל, והיא מתקדמת בכיוון הנכון. זו רכבת גמישה, מגיבה מהר לשינויים. נוסעיה של הרכבת הפיננסית יכולים לחוש שהותירו את הגרוע מאחוריהם". על כך הגיב פלוצקר במשפט, "זו בשורה גדולה", ואילו פרנקל השיב לו, "אם כולנו נאמין בה, היא גם תממש את עצמה. האמון בהתאוששות הוא המפתח להתאוששות". היו במהלך תקופה זו אף פרסומים שביקשו להדגיש את ההזדמנויות שבקריסת שוק המשכנתאות ואת היתרונות של הלוואות הסאב-פריים.

האבסורד הגיע לשיאו בסוף אוגוסט השנה, כשלושה שבועות לפני קריסת בנק ליהמן ברדרס, כשלן רוזן, מנכ"ל ליהמן ברדרס ישראל, התראיין בהרחבה ל"גלובס" והצהיר שמצבו של הבנק, הן בעולם והן בישראל, מעולם לא היה טוב יותר. "אני לא רואה נפילת בנק השקעות גדול נוסף", היתה הכותרת של הראיון, שבו אמר רוזן: "העסקים שלנו מעולם לא היו טובים יותר. רשמנו שיפור בכל מגזרי הפעילות. [...] מעולם לא חשתי איזושהי אי-נוחות לגבי העסקים שלנו, לגבי הנזילות שלנו ולגבי היציבות של הבנק".

הגרוע ביותר עוד לפנינו. בעצם לא

בה בעת היו גם אנליסטים ומנהלי בתי-השקעות אחדים שהתריעו לאורך כל הדרך מפני הבאות, עוד לפני קריסות הענק של ספטמבר ואוקטובר: "העולם מאוד ממונף והקפיץ מתוח"; "הגאות באשראי מתכון להסתבכות"; "התמונה שמצטיירת עתה בארה"ב בשוקי הנדל"ן, האשראי, המשכנתאות ואפילו הכלכלה כולה די עגומה"; "אל תרוצו לקנות מניות מחר, כי הירידות יימשכו"; "הייתי שורית בעבר והייתי גם דובית, והיום אני יותר דובית משהייתי אי-פעם"; "היכונו לגל השני של המשבר"; "תשכחו מהסאב-פריים – תתחילו לפחד ממשבר הפריים". כמה מהאזהרות הללו אף הגיעו לכותרות הראשיות של העיתונים והמוספים שבהם פורסמו.

היו גם עיתונאים שהקפידו להזהיר בטורי הפרשנות שלהם מפני בועת הנדל"ן והשלכותיה. הזכרנו כבר את התחזית של ציפורי ב"גלובס" עם תחילת 2007. שנה מאוחר יותר קלע גיא רולניק בתחזיותיו, במסגרת טור שנשא את הכותרת "12 תחזיות לשנת 2008", וקבע כי "המשבר הידוע בכינויו המסובך 'סאב-פריים' (שמשמעותו האמיתית היא הלוואות לאנשים שלא יכלו או התכוונו להחזיר את ההלוואות) יעמיק ב-2008 ויתפשט לחלקים רבים בשוק ההון האמריקאי. בכל רבעון ייחשפו עוד סקטור, עוד תעשייה, עוד חברה גדולה שכמו לווי הסאב-פריים, נשענו בשנים האחרונות פחות ופחות על ביצועים, ויותר ויותר על מינוף גדל הולך. מחנק האשראי יתפשט משוק ההון האמריקאי גם לשווקים שעד כה נדמה היה שנותרו מחוסנים או מנותקים ממנו". אלא שאז היה זה מבחינות רבות כבר מאוחר מדי.

מקצת הפרשנים הציגו לאורך הדרך תחזיות סותרות. מעניין לבחון את השינויים שחלו בעמדתו של סבר פלוצקר, הפרשן הכלכלי הכותב בעיתון הנפוץ במדינה. תחילה, כמוזכר לעיל, הגדיר את הירידות הראשונות של סוף אוגוסט 2007 כ"תיקון" ולא מפולת. כשבועיים לאחריהן, ב-12.8.07, כתב בטורו במוסף "כלכלה" כי היה זה "תיקון עצבני אבל לא קיצוני", אך הוסיף: "העובדה שעד כה ראינו רק תיקון ולא מפולת לא מבטיחה שלא נראה בעתיד גלישה למפולת ולא רק תיקון שערים". כחודש מאוחר יותר, ב-6.9.07, השתנתה הנימה והוא הזהיר: "משהו מסוכן מתבשל במעמקי הסירים של שוקי ההון והאשראי של ארה"ב. קולות מוזרים של בעבוע עולים משם [...] הערכה אישית שלי: התפנית בבורסות בשבועיים שחלפו היתה מהירה וצוהלת מדי. הגרוע, לטעמי, לא מאחורינו. התיקון טרם מיצה את עצמו. היסודות הפגומים של שוקי האשראי עדיין לא תוקנו במלואם והסיכונים לא מתומחרים כראוי". אך שלושה ימים אחר-כך קבע: "יהיה מיתון באמריקה. לא שפל, לא משבר".

בטור סיכום לשנת 2007 העריך פלוצקר כי "באשר למשבר בשוק המשכנתאות והשלכותיו על שוק האשראי בכללותו, פעילות ההחייאה הנמרצת של הבנק המרכזי, בניצוחו של היו"ר בן-שלום ברננקי, תביא רגיעה ומזור. ההימור שלי: בסיומה של 2008 יתברר שהמשק האמריקאי שוב צמח בקצב מהיר מהצפוי, ב-3% לפחות". שבוע לאחר מכן, בתגובה לכך שכהגדרתו "שוב עולה מהכפר הפיננסי הגלובלי קול הזעקה המבוהלת 'זאב, זאב!'", כתב פלוצקר כך: "נראה לי שהאמריקאים בפאניקה קצת מופרזת. הכלכלה שלהם לא עומדת על מפתנו של משבר דרמטי. הבורסות שלהם לא בועתיות: מדדי המניות המובילים בוול-סטריט מצויים כיום עדיין אחוזים רבים מתחת לרמתם הריאלית באביב 2000. ומה באשר לנדל"ן? לבנקאות? כן, כאן צפויים לאמריקאים, ולא רק להם, ימים קשים”.

לאחר התמוטטות בר סטרנס, במרץ 2008, כתב פלוצקר טור תחת הכותרת "הגרוע עוד לא מאחורינו", ובו הזהיר כי "מה שקרה לבר סטרנס הפחיד את אמריקה וצריך להפחיד גם אותנו". למחרת, בעמודי החדשות של "ידיעות אחרונות", צפה כי יהיה צורך ב"פירוק שיטתי של פצצות הזמן המתקתקות בתוך המאזנים של הבנקים בכלל ושל הבנקים להשקעות בפרט. זו עבודה עדינה שתימשך חודשים רבים, אולי שנים. עד שלא תושלם, לא תשרור יציבות בשווקים".

אך בסוף חודש מרץ שוב ביקש למצוא נקודות אור. בטור שבמוסף "ממון" ציטט מדברי יצחק תשובה, שאמר בראיון ל"כלכליסט" כי "משבר הנדל"ן בארה"ב יחלוף עד תום השנה [...] משבר הסאב-פריים יימחק מעל פני האדמה והערכים של הנדל"ן יעלו חזק למעלה". פלוצקר שאל "ומה אם יצחק תשובה צודק? [...] הנתונים שפירסמו אתמול בארה"ב מחזקים – אם כי זהו חיזוק חד-חודשי בלבד – את דברי תשובה ואת תחזיותיו: לראשונה זה חודשים ארוכים מכרו בחודש שעבר באמריקה יותר דירות ובתים".

בסוף מאי שוב קבע פלוצקר כי "הגרוע מכל עדיין לא מאחורינו. ייתכן שהרגיעה של השבועות האחרונים היא בסך-הכל הפוגה במשבר, אשליה מתוקה שאחריה תבוא מכה הרסנית נוספת", וביולי, עם נפילת בנק אינדימאק, חזר וטען כי "הגרוע [...] עדיין לא מאחורינו". כמה שבועות אחר-כך, ולפני הקריסות הגדולות של ספטמבר ואוקטובר, תהה: "האם זה כבר נגמר, או שזו רק מלכודת פתאים? [...] נראה שהעולם – לא רק הכלכלי – מתקרב לנקודת פיתול. מוקדם לדעת אם תהיה זו נקודת המראה או נקודת קריסה, אם הגרוע מאחורינו או לפנינו".

נוסף על מעט האנליסטים הפסימיים וכמה פרשנים ספקנים, הופיעו לאורך השנתיים האחרונות גם כמה וכמה ידיעות חדשותיות, כתבות מגזין וטורים שהזהירו מפני התפוצצות בועת נדל"ן, מקצתם הופיע כבר חודשים לפני תחילת המפולות. כותרות ראשיות קראו "פיאסקו המשכנתאות בארה"ב: מחיקות של 100 מיליארד דולר", ופרשנויות מלומדות שהתריעו עוד לפני תחילת הקריסות מפני "הפצצה המתקתקת של משכנתאות הסאב-פריים"; כתבות שער העלו את האפשרות כי תם עידן הגאות; מאמרים מתורגמים קבעו כי "הצרות בשוק הסאב-פריים עלולות [...] להביא לתגובת שרשרת שתפגע בבורסה כולה".

למען האמת, דיווחים על "בועת נדל"ן" בשוק הדיור האמריקאי נפוצו בעיתונות הכלכלית הישראלית כבר משנת 2002, עם ידיעות שהתריעו מפני "האיום הגדול יותר, הבועה בשוק נכסי הדיור", שפקיעתה עלולה להביא ל"השלכות כלכליות הרות אסון"; עם ידיעות על דו"ח אחרי דו"ח של קרן המטבע הבינלאומית שהזהירה מפני התפוצצות הבועה; עם מאמרים שלמים שקראו "סכנה: בועת נדל"ן" ו"בועת שוק הנדל"ן בארה"ב ערוכה ומוכנה לפקוע".

כפי שניתן להיווכח, סיקור משבר הנדל"ן לא היה חד-צדדי. אך אם כך, אם אמנם התפרסמו לצד הידיעות והפרשנויות המרגיעות והמעודדות גם ידיעות, כתבות מגזין, ראיונות ודברי פרשנות שהתריעו מפני משבר הנדל"ן והשלכותיו, כיצד ייתכן כי משבר זה הפתיע בעוצמתו והמשיך להפתיע עם כל קריסה נוספת? מדוע נראה כי התהום הכלכלית שאליה נפלו בורסות העולם נוצרה כמעט יש מאין? על כך בחלקה השלישי של סקירה זו.

לשאר חלקי הסדרה

"נדם קולם של הפסימיסטים"
סימני המשבר כבר נראו באופק, אבל כתבי הכלכלה דיווחו על אופטימיות בדאבוס וחיוכים בוול-סטריט, והכותרות הראשיות הצמיחו קרניים לדובים שהתעוררו משנת החורף. כיצד התנהלה העיתונות הכלכלית בחודשים שלפני המשבר העולמי: התחזיות, הדיווחים והפספוס הגדול. חלק ראשון בסדרה

"שגעון גדלות חסר תקדים"
עיתונאי הכלכלה נסחפו אחרי התדמית הנוצצת של העושר החדש, התעלמו מדיווחים בעייתיים והוכיחו כי גודל העיתון עומד ביחס הפוך לא רק לאיכותו, אלא גם ליציבות הכלכלה עצמה. כיצד התנהלה העיתונות הכלכלית בחודשים שלפני המשבר העולמי: התחזיות, הדיווחים והפספוס הגדול. חלק שלישי ואחרון בסדרה