לשיתופם של מרואיינים ערבים באייטמים העוסקים בחברה הערבית יש השפעה מכרעת על התוכן והנימה של האייטם, כך עולה ממחקר עומק שערכה עמותת סיכוי, השותפה ל"עין השביעית" וקרן ברל כצנלסון בפרויקט "מדד הייצוג".
המחקר, שכתב עידן רינג ובוצע בעזרת חברת יפעת מחקרי מדיה, בחן לעומק את סיקור האזרחים הערבים בתקשורת העברית בחודש אוקטובר 2015, חודש שבו התחוללה הסלמה משמעותית בסכסוך הישראלי-פלסטיני ואירועי טרור נגד יהודים התרחשו על בסיס יומיומי. לפי ממצאי המחקר, תקשורת הזרם המרכזי בישראל סיקרה באותה תקופה את האזרחים הערבים במדינה באופן שלילי ביותר וזאת תוך הדרתם מהסיקור. עם זאת, מהמחקר עלה כי באייטמים המעטים על החברה הערבית בישראל שבהם כן השתתף דובר ערבי, נימת הסיקור השתנתה לטובה.
לצורך המחקר נבחנו כל האייטמים שהתייחסו באותו חודש לאזרחים הערבים בישראל ופורסמו בשלושת ערוצי הטלוויזיה המובילים (1, 2 ו-10), תחנות הרדיו גלי צה”ל ורשת ב', העיתונים "ידיעות אחרונות", "ישראל היום", "מעריב" ו"הארץ"; והאתרים וואלה ו-ynet. בסך הכל נבחנו במסגרת המחקר 1,096 אייטמים, כ-13% מכלל הסיקור שניתן באותו חודש בכלי התקשורת הללו להסלמה הביטחונית.
מניתוח האייטמים על החברה הערבית בישראל עלה כי כמחציתם היו בעלי אופי ונימה שליליים ורק כרבע מהם חיוביים באופן מובהק - כשהיתר היו בעלי נימה מעורבת או ניטרלית. "סיקור האזרחים הערבים בתקופה זו סבל מהטיה ומסגור שלילי במיוחד", קובעים בעמותת סיכוי ומציינים כי גופים ציבוריים ממשלתיים סופגים ממוצע של 18% סיקור שלילי ובין 38%-48% סיקור חיובי (לשם השוואה מוזכר כי ועדי עובדים, שנחשבים לשק חבטות של התקשורת, סופגים כ-34% סיקור שלילי ונהנים רק מ-28% סיקור חיובי).
כיצד סיקרה התקשורת את האזרחים הערבים באוקטובר 2015 (מקור: מחקר סיכוי)
בדיקה לפי סוג מדיה העלתה כי הסיקור השלילי ביותר של האזרחים הערבים הופיע בטלוויזיה (57% אייטמים שליליים ורק 11% חיוביים) ואילו הסיקור החיובי ביותר, באופן יחסי, ניתן בעיתונות הכתובה (43% אייטמים שליליים ו-35% חיוביים). בסיכוי מציינים, עם זאת, כי התוצאה החיובית יחסית של העיתונות הכתובה נובעת מהסיקור של "הארץ", שהיה חיובי יותר מכלי תקשורת אחרים.
ממצא נוסף שעלה ממחקר סיכוי, ותואם גם את הממצאים של "מדד הייצוג", נוגע להדרתם של דוברים ומרואיינים ערבים מהשיח התקשורתי שדן בהם. לפי המחקר, רק 31% מהאייטמים והכתבות שעסקו באזרחים הערבים כללו מרואיין או דובר ערבי. במילים אחרות, ב-69% מהאייטמים שעסקו במצב החברה הערבית בישראל לא נשמע קולו של אזרח ערבי. "המשמעות של נתון זה מרחיקת לכת", נטען במחקר. "רוב הסיקור, הייצוג והתיווך של תמונת המציאות ביחס לאזרחים הערבים בישראל בתקופה זו נעשה באמצעות דוברים יהודים בלבד".
באיזו מידה שיתפו כלי התקשורת את האזרחים הערבים בסיקור? (מקור: מחקר סיכוי)
איחוד בין שני הפרמטרים שלעיל, נימת הסיקור מחד ושיעור השילוב של מרואיינים ערבים מאידך, הוביל את מחברי המחקר למסקנה כי לשיבוצם של דוברים ומרואיינים ערבים באייטמים העוסקים בחברה הערבית בישראל השפעה מכרעת על הנימה והתוכן של הסיקור.
"סיקור אקטיבי, הכולל נציגים ודוברים של הציבור הערבי מושא הסיקור, מייצר באופן מובהק וחד-משמעי התפלגות מאוזנת והוגנת יותר של אופי הסיקור, הדומה יותר לממוצע הכללי המוכר לנו מתחומים וגורמים אחרים המסוקרים בתקשורת", נכתב במחקר.
לפי ניתוח האייטמים שנכללו במחקר, אלה שכללו דוברים ומרואיינים ערבים היו חיוביים בהרבה מאלה שנעשו ללא השתתפות ערבים. באייטמים שבהם שותפו ערבים היקף הסיקור החיובי המובהק עמד על 35%, לעומת אייטמים ללא מרואיינים ערבים, שרק 15% מהם היו חיוביים באופן מובהק. זאת ועוד, בעוד שבאייטמים ללא מרואיינים ערבים עמד היקף הסיקור השלילי באופן מובהק על 64%, שיתוף מרואיין או הכנסת ציטוט של דובר ערבי הקטינה את שיעור הסיקור השלילי לכ-30% בלבד. היקף סיקור שלילי הדומה לזה שסופגים גופים ציבוריים המסוקרים בביקורתיות, כמו ועדי עובדים.
מה היתה ההשפעה של שיתוף מרואיינים ערבים על אופי הסיקור? (מקור: מחקר סיכוי)
לפי מחברי המחקר, "הוספת מרואיינים ודוברים ערבים לאייטמים העוסקים בציבור הערבי אינה פריבילגיה או בקשה מיוחדת, אלא דרישה מקצועית מינימלית מכלי תקשורת המתיימרים לספק סיקור הוגן ומאוזן [...] תקשורת שאינה נותנת מקום הוגן לאחד מהצדדים ולנרטיב שלו תורמת להסלמת הסכסוך, ונראה כי התקשורת הישראלית אינה נותנת את דעתה על הסכנה שבדבר".