נפתח בחידה: מי מכם/ן שמע/ה את השם רונן פלוט? מבלי להעליב חס וחלילה, אפשר להניח כי לרוב הקוראות והקוראים השם לא אומר דבר. זאת, למרות שמדובר באדם שצבר קילומטראז' מרשים בתחום העשייה הציבורית: הוא כיהן כמנכ"ל של שני משרדים ממשלתיים (משרד הקליטה ומשרד ההסברה והתפוצות), לפני כן הוא עמד בראש המועצה המקומית התעשייתית תפן, מילא את תפקיד סגן ראש העיר נצרת-עילית, ובעברו המקצועי עוד כמה תפקידים ציבוריים מכובדים.
את הפרטים הללו ניתן לקרוא באתר האינטרנט של מקום עבודתו האחרון, כנסת ישראל. מעיון בהם מסתבר כי יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, נוהג להביא עימו את פלוט כמנכ"ל למקומות העבודה שלו. כמקובל במחוזותינו הוא אפילו הספיק לעבור כמה מפלגות במהלך חייו הציבוריים, שאותם החל כחבר מפלגת העבודה וסיים, לעת עתה, בליכוד.
גם אם שמו של פלוט אכן לא מוכר לרוב הקוראים, יש ציבור אחד במדינת ישראל שנחשף אליו לאחרונה במנות מרוכזות. מדובר בגולשים של אתר החדשות בשפה הערבית "בּוכּרא" (بكرا). מאז 9 במאי החלו להופיע בדף הבית של האתר כתבות וכתבות-לכאורה על האיש. בניגוד בולט לשגרת האקטואליה באתר זה, הכתבות על פלוט לא נעלמות מעמוד השער של האתר, אלא לכל היותר מפנות מקומן לאייטמים חדשים על האיש. מה עניינו של אתר חדשות המיועד לציבור דוברי הערבית באיש ציבור יהודי שמגיע מרקע פוליטי שאינו בהכרח כוס התה של הציבור הערבי בישראל?
שלשום (ג') בחרו תושבי נצרת-עילית בפלוט לתפקיד ראש העיר, בעקבות הדחת קודמו, שמעון גפסו, שהורשע בפלילים. על-פי נתוני הלמ"ס (נכון לשנת 2014), בנצרת חיים כ-40 אלף תושבים, כ-20% מהם ערבים. יש הטוענים כי האחוזים אפילו גבוהים יותר, שכן רבים אינם משנים את כתובתם במשרד הפנים.
עדות למשקלה של האוכלוסייה הערבית בעיר ניתן לראות במערכות הבחירות לכנסת ולרשות המקומית. בבחירות לכנסת ה-20 תפסה הרשימה המשותפת את המקום השלישי בקלפיות העיר לאחר שזכתה בכ-16% מקולות התושבים, אחרי הליכוד וישראל ביתנו (27% ו-21% בהתאמה). בבחירות המוניציפליות שהתקיימו בשנת 2013 זכתה הרשימה הערבית המשותפת לדו-קיום בשלושה מושבים במועצת העיר, בדומה לסיעתו של ראש העיר הנבחר, שמעון גפסו וסיעת ישראל-ביתנו.
השינויים הדמוגרפיים בעיר הובילו לחיכוכים בין יהודים לערבים. לאחר נצחונו הראשון בבחירות 2008 פעל גפסו להדגשת יהדותה של העיר, בין אם במעשים סמליים כמו התקנת דגל המדינה בגודל יוצא דופן בכניסה לנצרת-עילית ובין אם באמצעות עידוד אוכלוסייה דתית-ימנית להתיישב בה. כיום פועל בעיר גרעין תורני שאחת ממטרותיו היא מאבק על הזהות היהודית של נצרת-עילית. בבחירות 2013 גפסו רץ תחת הסיסמה: "נצרת-עילית יהודית לנצח", אם כי לא אחת הסביר שכולם מוזמנים לגור בעיר.
בדומה לערים מעורבות אחרות, גם סוגיית מכירת בתים לערבים בעיר עולה לא אחת לדיון ציבורי. מעניין לציין כי לאחר הפסדו לגפסו בבחירות שנת 2008 מכר רונן פלוט את ביתו לערבי (אבראהים זועבי), וספג בשל כך ביקורת בשורות הליכוד.
תעמולת בחירות ב"בוכרא" מוצגת כתוכן מערכתי ("ראיון בלעדי"). הכותרת: "רונן פלוט: אפעל במטרה להקים כפר סטודנטים בנצרת-עילית" (צילום מסך)
מאז שנת 2008 מכהנים במועצת העיר שני פוליטיקאים מוכשרים שכדאי לזכור את שמותיהם: ד"ר שוכרי עואודה וד"ר ראא'ד ע'טאס (אחיו של חה"כ באסל ע'טאס). השניים מצליחים לנווט את דרכם בפיקחות ולהפוך לדמויות מפתח בחיים העירוניים על רקע המתחים הלאומיים, תוך הבנת כוחם, ובעיקר מגבלותיו: כבר בשנת 2008, שבע שנים לפני האיחוד הארצי בין המפלגות הערביות, הבינו עואודה (איש חד"ש) וע'טאס (בל"ד) את הכוח שברשימה ערבית מאוחדת, ושילבו כוחות בבחירות למועצת העירייה. עואודה אף מכהן כסגן ראש העיר משנת 2013, תחת גפסו וגם תחת ממלא מקומו, אלכס גדלקין, איש ישראל-ביתנו שבעבר הציע תמריצים כלכליים כדי לעודד ערבים לעזוב את העיר.
לקראת הבחירות לראשות העיר הצהיר עואודה כי בניגוד לציפיות הציבור הערבי, לא כדאי לרשימה להציב מועמד מטעמה להתמודדות על ירושת גפסו, מחשש שהדבר יעורר שדים גזעניים ויפגע בהישגי הסיעה הערבית במועצה. בנוסף הודיע כי הם יביעו תמיכתם במועמד המועדף עליהם רק זמן קצר לפני הבחירות, וגם הפעם הרציונל למהלך היה למנוע ניצול המהלך לליבוי הסתה גזענית בתעמולה. ואכן יומיים לפני יום הבחירות הודיעו ע'טאס ועואודה על תמיכתם בפלוט.
למרות כל הנתונים המוזכרים לעיל, ההתעניינות של כלי התקשורת בשפה הערבית בבחירות היתה מינורית למדי, להוציא, כאמור, את בּוכּרא, שהתגייס במלוא העוצמה לטובת פלוט.
מה ייחודו של בּוכּרא? מבחינה מקצועית, האתר שואף לבדל עצמו ממקביליו בישראל ולבנות מודל לתקשורת אחרת, בעיקר מכיוון שבניגוד למקביליו, בּוכּרא אינו נשען על תקשורת מודפסת. האתר הוא בבעלות משפחת זועבי ומנהלת אותו ע'אדה זועבי. מאחורי הקלעים נמצא בעלה, איש הפרסום והעסקים באהר זועבי (למתעניינים, כן, יש קשר ישיר לחה"כ הנושאת אותו שם משפחה; הם בני דודים). בראיון ל"דה-מרקר" הוצגו עסקיו המוצלחים של זועבי ברחבי ישראל והעולם, ובכללם השקעותיו הנרחבות ב... ניחשתם נכון – נצרת-עילית.
וכך הפך אתר בּוכּרא לערוץ תעמולה אינטרנטי לטובת הצלחתו של רונן פלוט (למרות נסיונות חוזרים ונשנים, לא הצלחתי לקבל את תגובת האתר). מה שהחל כטפטוף בראשית חודש מאי (9.5, 16.5, 20.5) הפך במהרה לדיווח תכוף יותר (26.5, פעמיים ב-27.5, 31.5, 1.6, 3.6). לעתים מדובר היה במה שנראה ככתבות וידיאו עיתונאיות: העיתונאי הוותיק ע'סאן בצול ריאיין את פלוט פעמיים, אך לא ניסה לשאול אותו שאלות קשות על הדרך שבה הוא רואה חיים משותפים ליהודים וערבים בעיר.
ביתר המקרים ה"כתבות" או ה"ראיונות" (על-פי האתר) היו לא יותר מנאומים מצולמים של פלוט, כשבסופם הופיעה הכתובת "יוצאים לדרך חדשה. רונן פלוט לראשות העיר", לצד פתק הבחירות הצהוב ועליו שמו של פלוט. אפילו זירת הנאום נראית באופן מחשיד למדי כמשרדי בּוכּרא.
הרקע הפוליטי של פלוט כמעט ולא אוזכר, למעט נסיונו המקצועי והקשר הבלתי אמצעי שנובע מכך לחברי-הכנסת והשרים. אתר אל-ערב, בהתייחסות נדירה לבחירות יומיים לפני מועד ההצבעה, עקץ את פעילות הסיעה הערבית ותהה האם בכוונתה לתמוך במועמד הליכוד פלוט, תוך שילוב סרטון שבו הביע ראש הממשלה נתניהו תמיכה בפלוט.
ואולי עלינו להסתכל על חצי הכוס המלאה? בנצרת-עילית מתקיים דו-קיום מסוג חדש: אולי אנו חיים בחברה שמתקשה להכיל את הציבור הערבי שבתוכה, אבל הפיקחים והמוכשרים שבה יודעים איך והיכן למשוך בחוטים של החברה היהודית לטובתם.