מאבקי עובדים בחברות הגדולות במשק מתקשים דרך קבע לקבל סיקור נרחב בכלי התקשורת המסחריים. כאשר מאבק עובדים מתנהל בארגון שבעליו חולשים על כמה מכלי תקשורת, הקושי מתעצם. בתחילת דצמבר 2009 החלו עובדי חברת הכבלים הוט לנסות להתארגן בשיתוף פעולה עם הסתדרות העובדים הלאומית. ברקע נסיון ההתארגנות עמדו שינויים במבנה הבעלות על חברת הוט, כניסה של משקיע חדש (פטריק דרהי), וצפי כי השינוי עשוי להוביל לקיצוצים ופיטורים. עם בעלי הוט נמנה ארנון (נוני) מוזס, המחזיק בקבוצת התקשורת המובילה במדינה – "ידיעות אחרונות". בדיקה של סיקור המאבק בכלי התקשורת של הקבוצה מלמדת שהיו מקרים שבהם יש חשש כי זהות בעלי הבית השפיעה על טיב הסיקור.
אחד מכלי התקשורת הראשונים שפירסמו ידיעה על ניסיונות ההתאגדות של העובדים בהוט היה דווקא אתר "כלכליסט", השייך לקבוצת "ידיעות אחרונות". ב-6.12.09 התפרסמה באתר ידיעה של הכתב מיקי פלד על כוונת ההתאגדות, ויומיים אחר-כך פורסמה הן בעיתון והן באתר ידיעה תקיפה עוד יותר, שלפיה נבדק חשד כי חברת הוט הפרה את חוקי העבודה ואיימה בפיטורים על עובדים שהתארגנו. בימים שאחרי כן הצטמצם ב"כלכליסט" לזמן מה הסיקור של מאבק העובדים. לכשחודש, פורסמו כמה וכמה ידיעות שהכין פלד על התפתחויות משפטיות במאבק העובדים באתר "כלכליסט", אך לא מצאו את דרכן לעיתון המודפס.
אליעזר פישמן, בעליו של העיתון "גלובס", נמנה גם הוא עם בעלי המניות בהוט. ב"גלובס" סוקר מאבק העובדים מתחילתו, הן באתר האינטרנט והן בגיליון המודפס. הדיווח כלל ידיעות ביקורתיות, התראה מפני פיטורים צפויים, ומעקב אחר ההשתלשלויות המשפטיות. בשונה מ"כלכליסט", הידיעות ב"גלובס" הופיעו ברובן גם בגיליון המודפס.
בעיתון "דה-מרקר", לעומת זאת, זכה מאבק העובדים של הוט לסיקור צמוד במיוחד. מההכרזה על ההתאגדות, ובהמשך ידיעה אחר ידיעה, שלב אחר שלב אחר שלב אחר שלב, כולל כתבת מגזין נרחבת. הסיקור ב"דה-מרקר" תכוף במידה כזו שהוא מעלה תהייה אם אינו נובע ממניעים זרים הנובעים מזהותו של המסוקר, שהוא מתחרה עסקי של קבוצת "הארץ".
יחס דומה של כלי התקשורת עולה גם מהשוואת סיקור השינויים בצמרת חברת הוט. בעוד ש"דה-מרקר" תיאר מלחמת עולם, ב"כלכליסט" וב"גלובס" היה הדיווח מתון בהרבה. לדברי עובד בקבוצת "ידיעות אחרונות", הסיקור השונה אינו תוצאה של לחצים גלויים. "מעולם לא קיבלתי הוראה מגבוה או מנמוך לכתוב על משהו שלא רציתי לכתוב או לשנות נוסח", הוא אומר. "אני לא חוויתי אף התערבות ואני לא יודע על התערבות בחומרים של כתבים אחרים. אין שום הוראה רשמית או לא רשמית להתייחס להוט בצורה אחרת ממה שמתייחסים ליס בתחום הטלוויזיה או לבזק בתחום התקשורת".
יחד עם זאת, לדבריו, עצם העובדה שהבעלות על הוט שייכת בחלקה לבעלי קבוצת "ידיעות אחרונות" משליכה על הסיקור גם בלי הצרת צעדים מוצהרת. "כיוון שיש בעלי מניות משותפים, יש צפי שקבוצת 'ידיעות' תתייחס יותר טוב להוט, אז אנחנו כאילו צריכים לעשות איזון יותר חריף ולהתייחס להוט יותר גרוע".
זה מה שקורה?
"לא. אבל בתת-מודע זה כל הזמן רץ, ובהחלט מתקיים הדיון, האם אני כותב מה שאני כותב כי אני צריך להראות לקוראים שאני מאוזן, או האם אני כותב את זה כי זאת המציאות. זה דיון פנימי שכל אחד מהכתבים והעורכים מקיים עם עצמו".
חנן שלאין, דובר הסתדרות העובדים הלאומית, המלווה את מאבק העובדים בהוט, מעיד כי כלי התקשורת המלווים באופן שוטף את נסיונות ההתאגדות של עובדי הוט הם רשת ב' של קול-ישראל ו"דה-מרקר". לדבריו, הוא אינו יודע בוודאות על מקרים שבהם כתבים מקבוצת "ידיעות אחרונות" קיבלו הוראות או רמזים שלא לסקר את הנושא, אך מוכן להגיד באופן כללי כי "היו כתבים ששאלו את השאלות הנכונות מהבחינה העיתונאית, ובחלק מהמקומות הדבר לא בא לידי ביטוי בסיקור התקשורתי. נעשתה עבודה עיתונאית שלא הובילה לפרסום".
בעוד בדיקת סיקור המאבק של עובדי הוט ב"גלובס" וב"כלכליסט" אינה מעלה עדות חד-משמעית להטיה ממניעים לא-מקצועיים, בדיקת הסיקור באתר ynet מלמדת כי עורכי האתר עירבו, לכאורה, שיקולים זרים בהחלטות העריכה שלהם בנושא זה.
בתחילת דצמבר פורסמה ב-ynet הידיעה על חשד כי חברת הוט הפרה את חוקי העבודה ואיימה בפיטורים על עובדים שביקשו להתארגן. היתה זו הידיעה שהכין מיקי פלד ל"כלכליסט", ובכך אין ייחוד, שכן רבות מהידיעות בערוץ הכלכלה ב-ynet נשאבות מאתר "כלכליסט". אלא שכעבור כמה שעות הידיעה הועלמה מהאתר. עורכי האתר לא הסתפקו בהורדתה ממיקום בולט בדף הבית או בערוץ הכלכלה. כל זכר של הידיעה באתר נמחק. רק במנועי חיפוש נותרה עדות לכך שבעבר פורסמה הידיעה באתר.
עדות לכתבה המחוקה (תצלום מסך: אתר ynet)
לאחר הסרת הידיעה, לא פורסמה ב-ynet אף אחת מהידיעות הנוספות שהכין פלד ל"כלכליסט". לא מיותר לציין שכתבי הערוץ הכלכלי של האתר לא תרמו ידיעות משלהם על מאבק עובדי הוט. לעומת זאת, כשנעשה לאחרונה נסיון התאגדות של עובדי החברה המתחרה בהוט, חברת הלוויין יס, האתר לא הסתמך על השאלת ידיעה מ"כלכליסט" ופירסם ידיעה פרי עטו של אחד מכתביו.
ומה ב"ידיעות אחרונות"? על החשש מפיטורים ונסיונות הקמת הוועד בהוט לא דווח כלל בתחילת דצמבר ב"ממון", המוסף הכלכלי של "ידיעות אחרונות". כמו כן לא הופיעה ידיעה על העניין בקונטרס החדשות הראשי של העיתון, אף שמדי פעם ידיעות על חששם של עובדי מפעלים מסכנת סגירה ועל פעולות שהם נוקטים כתוצאה מכך דווקא מגיעות לקונטרס החדשות ולעתים אף זוכות להבלטה גדולה ולכותרות ראשיות.
"כלכליסט פחות מאיים", מספק גורם בקבוצת "ידיעות אחרונות" הסבר להבדלים באופן הסיקור את מאבק העובדים בהוט בכלי התקשורת של הקבוצה. "הקוראים שלו זה קהל יותר ממוקד. הם לא כל-כך עובדים בהוט. נוני מוטרד מהפרסום ב-ynet וב'ידיעות', איפה שהפרולטריון קורא". זו אינה הפעם הראשונה שידיעה שאינה נוחה למו"ל מוסרת מאתר ynet. בעבר פורסם כי ידיעה על הסרט "שיטת השקשוקה", שיוצרו, מיקי רוזנטל, מבקר תדיר את מוזס, הוסרה מהאתר. לאחרונה פורסם כי הוסרה ידיעה על מינויו של רוזנטל למגיש חדשות בערוץ 10.
לעומת המצב ב-ynet, גורם ב"כלכליסט" אומר כי בעיתון דווקא היה מי שהופתע מהחופש שניתן בסיקור נסיונות ההתארגנות של עובדי הוט. מדוע נפסק בכל זאת הסיקור? "זה לא היה רציני להמשיך לסקר את זה כשלא קורה שום דבר", הסביר אותו גורם.
עורכת ynet כלכלה, איילת צור, סירבה להגיב לפניית "העין השביעית".
מאתר ynet נמסר בתגובה כי הכתבה מאת מיקי פלד שפורסמה באתר נמחקה "בשל רצף של אי-הבנות". עוד נמסר כי "אין לכך כל קשר לנושא הנדון בה". באשר לאי-הסיקור העצמאי של ערוץ הכלכלה את נסיון ההתאגדות של עובדי הוט, נמסר כי "הסיקור הכלכלי ב-ynet מתבסס, בחלקו, על דיווחי כתבים מ'כלכליסט', לפי חלוקה מראש של תחומים שהוגדרו במסגרת שיתוף הפעולה שבין שני הגופים, ובכלל זה נושאי HOT למינהו".
תגובתו של ארנון (נוני) מוזס לא הגיעה.
בהכנת הכתבה השתתף דני זקן, עורך חדשות בקול-ישראל