ביום שלישי (24.3.98) השתתפתי בישיבת ועדת המדע של הכנסת, שדנה בנושא אבטחת מידע במחשבים וברשת האינטרנט. בישיבה, שכונסה בעקבות מעצרו של ה"אנלייזר" שפרץ למחשבי הפנטגון, השתתפו נציגים בכירים של המשטרה, שירותי הביטחון השונים, משרדי הממשלה, מומחים לאבטחת מידע, משפטנים ואנשי אקדמיה ומחשבים. בדיון החשוב שהתקיים הייתה הסכמה כללית כי הפריצה למחשבים היא תופעה עבריינית חמורה המסבה נזקים חמורים למשק ומסכנת את הביטחון והפרטיות של אזרחי המדינה. ברוח זו סוכמה הישיבה בקריאה פומבית לציבור ולרשויות האכיפה, לראות בחומרה את התופעה, ולא להקל בה ראש גם כאשר מדובר בפריצות ובחדירות הנעשות על-ידי צעירים חובבי מחשבים.

ח"כ דליה איציק, יושבת ראש ועדת המדע, מכירה היטב את כלי התקשורת בישראל ודרכי פעולתם. על מנת שישיבת הועדה ועמדתה יסוקרו על ידי כלי התקשורת נקטה ח"כ איציק גימיק לגיטימי והזמינה חובב מחשבים צעיר שידגים לחברי הועדה את הקלות הבלתי נסבלת של הפריצה לאתרי אינטרנט. הדגמת הפריצה והסיפור הצבעוני הנלווה לה הצליחו מעבר למשוער והחדירו את ישיבת הועדה לכל מהדורות החדשות ברדיו ובטלוויזיה ולעמודים שלמים בעיתונות הכתובה.

רק דבר אחד נשכח לחלוטין. מה לעזאזל אמרו שם כל המומחים וחברי הכנסת בדיון שערכו? מה הייתה מסקנת הדיון?

כתבי כנסת שהיו במקום, צלמים ועיתונאים אחרים שרק שמעו על ההתרחשויות מחבריהם, העבירו לציבור תמונה צבעונית, שעיקרה התפעלות ושעשוע מהתופעה של פריצה למחשבים על-ידי טובי בחורינו.

הדיון הענייני, המקצועי והמסקנה הציבורית החשובה, שעיקרה מסר לצעירים ולמחנכים בדבר חומרת המעשים – נעלמו לגמרי. התמונה הייתה כה מעוותת עד שנמצאו מבקרים, ביניהם העיתונאי גבי קסלר (במוסף העסקים של "מעריב" מיום  26.3.98), שמצאו לנכון להשתלח בחברי-הכנסת ובח"כ דליה איציק על הסלחנות והלגיטימציה שהם נתנו, לכאורה, לתופעה. המבקרים שניזונו מהדיווחים בתקשורת, לא היו יכולים לשער מה רב המרחק בין הדיווח לבין הדיון שנערך בישיבה. הדיון הציבורי בתופעת הפריצה למחשבים וישיבת ועדת המדע של הכנסת עוותו לחלוטין.

תופעה זו חייבת להדליק נורה אדומה אצל כולנו. ההתמקדות של חלקים גדולים והולכים של התקשורת בגימיקים ובצבע שמסביב למהות, תוך ויתור מראש על החובה לדווח לציבור על התכנים והמהות של הדברים, מסכנת את היכולת לקיים דיון ציבורי משמעותי על בסיס עובדתי אמין. המדובר במעגל שוטה המזין את עצמו ומרחיק אותנו יותר ויותר מעיסוק בבעיות האמיתיות והמורכבות שקיימות בכל תחום.

ח"כ איציק יודעת כי דיון רגיל בועדת המדע בנושא אבטחת מידע לא יזכה כלל לסיקור. מכאן הנטייה לייצר לפחות גימיק אחד כדי למשוך את כלי התקשורת. אלה אמנם מגיעים, אך במקום לסקר את הישיבה כולה מסתפקים בכיסוי מקיף של הגימיק ובכך הופכים אותו מאירוע שולי למרכז ולמהות.

לכלי התקשורת הועידו משתתפי הישיבה תפקיד חשוב בהעברת המסר החינוכי המרתיע, ובהפצת הגישה הרואה את תופעת הפריצה למחשבים באור חמור, כעבירה פלילית מסוכנת. במקום זה הפכנו כולנו ניצבים בהצגה תקשורתית סלחנית ואוהדת לעבריינים.

ד"ר יובל קרניאל הוא עורך-דין ומרצה לדיני תקשורת

גיליון 14, מאי 1998