5 בינואר. מפת תקשורת חדשה. הכנסת אישרה במסגרת חוק ההסדרים את התיקון לחוק הבזק, שעל פיו משרד התקשורת יהיה רשאי להעניק רשיונות לשידורי לוויין ישירים (די.בי.אס), שייקלטו בבתים באמצעות צלחות קליטה. יושב-ראש מינהלת השידורים במשרד התקשורת, עורך-הדין צבי האוזר, מסר כי המינהלת עוסקת בהכנת הקריטריונים לבחירת מפעילים של שידורי הלוויין. כמו כן נקבע כי מועצת הערוץ השני לא תוכל להאריך את הזכיונות לשלושת זכייני הערוץ ("טלעד", "קשת" ו"רשת") לפני נובמבר 98'. החלטה זו תאפשר למינהלת השידורים במשרד התקשורת להסדיר פעולת ערוץ מסחרי נוסף, בהתאם למסקנות ועדת פלד.
6 בינואר. דו"חות חסויים. מבקרת המדינה מרים בן-פורת תבעה להעמיד לדין אמצעי תקשורת המפרסמים חומר בטחוני חסוי או חומר אחר האסור בפרסום, בהיותו מצוי בטיפולה של המבקרת. בן-פורת מתחה ביקורת על כך שדו"ח על לשכת הקשר (נתיב) הודלף ופורסם.
11 בינואר. פיראטים מאיימים. שרת התקשורת לימור לבנת סיפרה כי גורמים חרדיים איימו עליה ועל משפחתה, לאחר שמשרד התקשורת סגר את תחנת השידור הפיראטית קול-הנשמה. לבנת, שדיברה בוועידה השנתית של תחנות הרדיו האזורי, חזרה שוב על עמדתה כי יש לסגור את גלי-צה"ל. "תחנת רדיו צבאית זה דבר אנכרוניסטי, שאין לו מקום בסוף שנות התשעים", טענה.
13 בינואר. יש אגרה. ועדת הכספים של הכנסת אישרה כי אגרת רשות-השידור לשנת 98' תהיה 466 ש"ח, לעומת 447 ש"ח בשנה שעברה. תקציב רשות-השידור יעמוד השנה על 690.3 מיליון ש"ח.
15 בינואר. דו"ח לא לפרסום. ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקש מחברי ועדת צוקרמן, שבחנה את עתיד השידור הציבורי, שלא לפרסם את מסקנותיהם. הוא התנצל שלא הספיק ללמוד את המסקנות. על-פי דיווחים הביע נתניהו אכזבה מכך שהוועדה לא המליצה על הפרטת רשות-השידור, אלא להפך - מגמתה לשמור על עצמאות הרשות ולחזקה. הוועדה המליצה כי מינוי מנכ"ל רשות-השידור יופקע מידי הממשלה ויועבר לבחירות ועדה ציבורית.
15 בינואר. שרון מערער. שר התשתיות, אריאל שרון, הגיש ערעור לבית-המשפט העליון על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, שדחה שלושה חודשים לפני כן את תביעת הדיבה שהגיש נגד עיתון "הארץ" בקשר למלחמת לבנון.
18 בינואר. ערוץ דתי. ועדת שרים תבחן אפשרות להקים ערוץ רדיו דתי ארצי - כך החליטה הממשלה על-פי הצעתו של שר העבודה והרווחה, אלי ישי. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בדיון כי הוא מתנגד להקמת ערוץ פיראטי, אך אם הציבור רוצה לשמוע רדיו ברוח השקפת העולם הדתית, יש לתמוך בכך.
18 בינואר. טבע ונדל"ן. עורך-הדין דרור חוטר-ישי הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב תביעת פיצויים לפי חוק לשון הרע נגד העיתון "ידיעות אחרונות" וכתבים בסכום 1.8 מיליון ש"ח. לטענתו, פורסמו בעיתון כתבות שבהן הוצג כמי שמבקש להשתלט על הנהלת החברה להגנת הטבע, כדי לקדם אינטרסים כלכליים שלו בנדל"ן.
19 בינואר. מגבעתי לגלי-צה"ל. שר הביטחון יצחק מרדכי החליט למנות את אלוף-משנה (מיל') זאב דרורי למפקד גלי-צה"ל. דרורי, בן 51, חבר קיבוץ חצרים, היה סגנו של מרדכי בפיקוד על גדוד הצנחנים 890, כולל בקרב בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים. אחר-כך היה מפקד חטיבת גבעתי. דרורי הוא בעל תואר דוקטור מאוניברסיטת באר-שבע. גיל עומר מונה לסגן מפקד התחנה ועורך ראשי. דרורי אמר בראיון לאחר מינויו: "גלי-צה"ל תהיה תחנה צעירה ורעננה, ואני מקווה שהיא תמשיך להיות ערכית ותרבותית" .
20 בינואר. הסדר כובל. הממונה על ההגבלים העסקיים, ד"ר דוד תדמור, קבע כי ההסכם בין חברת החדשות של הערוץ השני למחלקת החדשות בטלוויזיה הישראלית לגבי תיאום שידורים חיים ממסיבות עיתונאים הוא "הסדר כובל בלתי חוקי". לדבריו, "ההסדר פוגע משמעותית בתחרות, ומיועד להסיר מהרשתות עולה של תחרות, בעת קבלת החלטה עסקית קשה, לטובת חיקה החמים של הוודאות הקרטלית".
22 בינואר. מאסר על-תנאי ועבודות שירות. עורך "ידיעות אחרונות" לשעבר, משה ורדי, נדון לחודשיים מאסר על-תנאי ולקנס של 4,000 ש"ח. רכזת הכתבים לשעבר בעיתון, רות בן-ארי, נדונה לשלושה חודשי עבודות שירות וקנס של 10,000 ש"ח. ורדי ובן-ארי הורשעו בשתי עבירות של שימוש שלא כדין בהאזנת סתר. בן-ארי הורשעה גם בכך שהיתה שותפה להאזנת סתר שביצעו החוקרים הפרטיים יעקב בק ואמיר בן-אשר. השופטת, יהודית אמסטרדם, לא הכריעה בבקשת הסניגור, שביקש לקבוע אם שתי העבירות שבהן הורשע ורדי נושאות עמן קלון.
22 בינואר. הכבלים עותרים. חברות הכבלים עתרו לבג"ץ נגד התיקון לחוק הבזק, המאפשר לבטל את הבלעדיות של חברות הכבלים בשידורים רבי-ערוצים על-ידי התרת שידורי טלוויזיה באמצעות לוויין (די.בי.אס). העותרות טוענות כי ההחלטה היא פגיעה ישירה ומהותית ברכושן של חברות הכבלים - שהשקיעו, לדבריהן, כ-800 מיליון ש"ח - ובזכות הקניין שלהן. החברות מאשימות את הממשלה בביצוע "מחטף" כחלק מחוק ההסדרים במשק.
27 בינואר. תגובה סבירה. בית-המשפט העליון דחה ערעור של עיתונאי מבית-שאן, שמעון ביטון, על פסיקתן של שתי ערכאות קודמות. בפסיקות אלה נקבע כי אף שעסקן מקומי, נסים קופ, הוציא עליו לשון הרע במאמר, אין הצדקה להרשיעו בפלילים משום שדבריו היו תגובה סבירה על לשון הרע שהוציא עליו העיתונאי.
27 בינואר. המערכת הוצתה. משרדי מערכת המקומון "כל הנגב" מרשת "ידיעות תקשורת" הוצתו. אדי תורג'מן, מנהל העיתון, העריך את הנזק שנגרם בכרבע מיליון דולר. שירה צחור, עורכת המקומון, אמרה כי להערכתה ביצעו את ההצתה גורמים שביקשו להזהיר את העיתון מפני כתיבה על פרשיות מסוימות או כדי לנקום על פרסומים שראו אור.
29 בינואר. שרה והילרי. אשת ראש הממשלה שרה נתניהו רואה דמיון בין התנכלות התקשורת וגורמים פוליטיים לנשיא קלינטון ליחס לבעלה. "התקשורת מאוד מכוונת ומאוד מגמתית. התקשורת בארץ תומכת באופן ברור ואוהד בגורמי השמאל ועובדת עבורם", אמרה בראיון בתוכנית "נכון לעכשיו" בגלי-צה"ל.
פברואר 1998
3 בפברואר. כבלים רחוקים. כחלק מהיערכותה של "ערוצי זהב" לעידן התחרות מול ערוצי לוויין אחרים הודיעה החברה שהיא פועלת לחיבור אזורי פריפריה לרשת הכבלים שלה. בשבוע הראשון של פברואר חוברו יישובים בנגב המערבי, ובעתיד הקרוב יחוברו יישובים באזור פרוזדור ירושלים, גב ההר ובית-שמש.
4 בפברואר. הצעת חוק. בהתבסס על המלצות ועדת צדוק, הועלתה בכנסת הצעת חוק חדשה לביטול פקודת העיתונות. על-פי ההצעה, יבוטל הצורך ברישוי לשם הוצאה לאור של עיתון, יבוטלו דרישות מטעם המדינה באשר לזהות העורך, ויינתן מעמד חוקי לפעולות מועצת העיתונות, לסמכויותיה השיפוטיות ולתקנון האתיקה שלה, שיחולו על העיתונות לסוגיה.
9 בפברואר. ערוצים נפרדים. בדיון שנערך בדירקטוריון חברת החדשות של הערוץ השני נמסר כי הערוץ אינו מעוניין לאחד את שידוריו עם הערוץ הראשון במקרה חירום. עם זאת, שררה הסכמה כי במקרה של מתקפת טילים, לדוגמה, יש למסור לציבור מידע אחיד עד לצפירת ארגעה.
9 בפברואר. שפה נכונה. הנהלת ערוץ 7 תפיץ בקרב שדריה מילון מונחים המתאים ל"מציאות של מדינה במצב מלחמה". על-פי המילון, ייאמר "מלך ירדן" או "חוסיין" במקום "המלך חוסיין", "התפרעויות" במקום "הפרות סדר", "מורת רוח בקרב המתנחלים" במקום "זעם בימין" ועוד.
10 בפברואר. הקפאת מצב. במכתב ששלח מנכ"ל משרד רוה"מ למנכ"ל רשות-השידור, מרדכי קירשנבאום, נמסר לו כי עליו להימנע מ"פעולות חריגות במינוי בעלי תפקידים" עד תום כהונתו באפריל הקרוב. קירשנבאום אמר בתגובה: "יש לי כוונה למצות את הסמכות והאחריות שלי כמנכ"ל עד תום כהונתי, וזה כולל מינויים".
15 בפברואר. יובל. "מעריב" חגג חמישים שנה להיווסדו. לציון היובל פרסם העיתון גיליון מיוחד שבו כלל מאמרים מפרי עטם של מייסדיו: דוד גלעדי, שלום רוזנפלד, משה ז"ק ושמואל שניצר.
16 בפברואר. תיקון חוק. הממשלה תתקן את הצעת חוק השב"כ באופן שישמיט מתוכה את הסעיף הקובע עונש מאסר של עד שלוש שנים על דיווחים עיתונאיים על פעולות חסויות של הארגון. יוזמת התיקון באה בעקבות ביקורת שנמתחה בתקשורת. עם זאת, גם לאחר יוזמת התיקון יישאר בעינו הסעיף האוסר על דיווחים מוועדת המשנה לשירותים חשאיים של הכנסת ומטיל מאסר של עד שלוש שנים למי שמפר אותו.
16 בפברואר. נפטר מו"ל "גלובס". חיים בר און, מו"ל "גלובס", הלך לעולמו לאחר מחלה קשה והוא בן 45. בר און היה מעורב בעסקי מו"לות בתחום התקשורת מאז נכנס לשותפות בירחון "מוניטין" ב-1978. במרוצת השנים היה שותף לאור של מספר עיתונים ובהם – "כספים", "אנשים" ו"חדשות". ב-1983 רכש את הבעלות על "גלובס" ופיתח עם שותפיו את ההשקעה לתחומים מגוונים בעולם התקשורת. בין השאר רכשו הוא ושותפו, אליעזר פישמן, מניות ב"ידיעות אחרונות" לפני מספר חודשים.
16 בפברואר. מנכ"ל חדש. אורי פורת הוא מועמדו של ראש הממשלה לתפקיד מנכ"ל רשות השידור. פורת כיהן בתפקיד זה בשנים 1984-1989. פורת, בן 63, היה בעבר חבר מערכת "ידיעות אחרונות", ושימש היועץ לענייני עיתונות של ראש הממשלה מנחם בגין. עם פרישתו משירות המדינה היה מנכ"ל חברת "גלובוס-גרופ" ("ג-ג") ולאחרונה יו"ר מועצת המנהלים שלה.
17 בפברואר. פרס סוקולוב. פרס סוקולוב יוענק השנה למשה ז"ק ("מעריב"), לדורון רוזנבלום ("הארץ"), סבר פלוצקר ("ידיעות אחרונות"), רפיק חלבי (ערוץ 1), כרמלה מנשה ("קול ישראל") ומשה נגבי ("מעריב").
גיליון 13, פברואר 1998