צבי יחזקאלי (משמאל) מדווח על הראיון עם מרואן ברגותי (במרכז) שניהל יחד עם אבי יששכרוף (מימין), במהדורת חדשות ערוץ 10, 26.12.12 (צילום מסך)
ב-26 בדצמבר 2012 הגיע ראש הדסק לענייני ערבים בערוץ 10, צבי יחזקאלי, לאולפן "לונדון את קירשנבאום" והודעה מפתיעה בפיו.
"ביקרתי בכלא הישראלי", אמר. "בצורה כזו או אחרת הותר לי ולעמיתי מעיתון 'הארץ' אבי יששכרוף להיכנס אל תוך בתי-הכלא הישראליים, לדבר עם אסירים בטחוניים". בהמשך סיפר מעט על מה ששמע בכלא, אך עוד קודם לכן הדגיש: "מה שקרה אחר-כך, למה החומרים לא פה, זה עניין לא נעים שקרה לנו אחר-כך בסופו של דבר עם גופי הביטחון שאמרו, 'תשמעו, הראיונות האלה קצת לא... לא עוברים צנזורה'. היתה איזו הס
כמה שייתנו לנו משהו, לא נתנו, ולכן העיתונות הפלסטינית כבר גועשת ורועשת שרואיינו בכירים פלסטינים. את הדובדבן אתם תראו בשעה שמונה".
בתשובה לשאלת ירון לונדון אם החרימו לו וליששכרוף את הקלטות ענה יחזקאלי כי מלכתחילה נאמר להם שהחומרים יילקחו לבדיקה, אולם הם הבינו שלכל הפחות חלק מהם יאושר לשידור. בסופו של דבר ההחלטה השתנתה. "הראיון איננו איתי", אמר יחזקאלי והציג בעל-פה דברים שאמר לו בכלא עופר מנהיג החמאס בגדה, חסן יוסף. "למה לא נתנו לנו לשדר את זה בטלוויזיה ואת החומרים?", הוסיף יחזקאלי בסוף דבריו, "זה עניין של שירותי הביטחון וכל מי שטיפל בזה". כל שנותר בידיו מהפגישות עם האסירים הבטחוניים, כולל ראיון בן שעתיים שערך עם המנהיג הפלסטיני מרואן ברגותי, הם כמה רשימות שכתב ותצלומי סטילס שצולמו בטלפון נייד.
בהמשך הערב, במהלך מהדורת החדשות המרכזית של ערוץ 10, חזר יחזקאלי על ההסבר וטען כי הוא ויששכרוף סיכמו עם נציגי מערכת הביטחון שיעבירו לידיהם "את הקלטות שהם צילמו בעצמם" לצורך בדיקה, כדי לוודא "שאין שם חומרים מסיתים וחומרים יוצאי דופן". יחזקאלי הוסיף כי גורמים במערכת הביטחון סירבו לאשר את שידור החומרים. "כנראה שהמסרים אולי המתונים של ברגותי הפריעו למישהו", רמז.
עוד באותו היום, כמה דקות אחרי שיחזקאלי סיים את הופעתו ב"לונדון את קירשנבאום", עלה באתר "הארץ" טור מאת יששכרוף, שסיכם את רשמיו שלו מהפגישה עם ברגותי. "הראיון המלא עם מרואן ברגותי כפי שהוקלט לא הותר לפרסום על-ידי מערכת הביטחון", ציין בסיום הטור. אגב, היה זה הטקסט האחרון של יששכרוף ב"הארץ", לפני שעזב את העיתון והחל לעבוד במחלקת החדשות של אתר "וואלה".
ל"העין השביעית" הגיע מידע שלפיו נסיבות קיום הראיון, כמו גם גניזתו, היו חריגות. על-פי גורמים יודעי דבר, הראיון לא נולד במערכות החדשות של ערוץ 10 ו"הארץ", ואף לא במשרדיהם של דובר צה"ל או דוברות השב"ס, אלא היה יוזמה של סא"ל עופר לפלר, דובר ויועץ תקשורת, שכיהן, בין היתר, כדובר שירות בתי-הסוהר וראש ענף ביחידת דובר צה"ל, וכיום דובר הסוכנות-היהודית.
עופר לפלר (צילום מסך: ערוץ 10)
במסגרת שירות המילואים תורם לפלר מנסיונו העשיר בתחום התקשורת ליחידה צה"לית האמונה על לוחמה פסיכולוגית. בנובמבר האחרון, במהלך מבצע "עמוד ענן", העלה לפלר את הרעיון לקיים ראיונות עם אסירים בטחוניים הכלואים בבתי-הכלא בישראל, מתוך תקווה שניתן יהיה לעשות שימוש באמירות שלהם כחלק מהמאמץ המלחמתי. בשל ההנחה שברגותי ואסירים בכירים אחרים לא היו מסכימים לדבר בחופשיות עם חיילי יחידת הסרטה של צה"ל או עיתונאים לא מוכרים, הוחלט לגייס למשימה עיתונאים מוכרים ומכובדים.
אחרי שלפלר קיבל הסכמה ראשונית, אף שלא אישור מלא, להוציא לפועל את יוזמתו, זימן הקצין יחד עם מילואימניק נוסף ביחידה את יחזקאלי ויששכרוף לשיחה, כדי להציע להם לראיין את ברגותי ואסירים בטחוניים אחרים. זה שנים ארוכות שכתבים ופרשנים לענייני ערבים, צבא ושטחים מבקשים אישור לראיין את ברגותי, הנחשב ליורש אפשרי של מחמוד עבאס. בקשות חוזרות ונשנות מועברות דרך קבע לדוברות השב"ס בתקווה לקבל אישור, אולם בשנים האחרונות חל איסור גורף על ברגותי להתראיין לכלי תקשורת ישראליים. כל עיתונאי שיקבל לפתע הזדמנות לקיים ראיון שכזה יתקשה להשיב בשלילה.
על מה שנאמר בשיחה בין לפלר ליששכרוף ויחזקאלי הגרסאות חלוקות. לפי מידע שהגיע ל"העין השביעית", לפלר הציע לשני העיתונאים לבקר בכלא כדי לקחת חלק במשימת הלוחמה הפסיכולוגית, תוך שהוא מתנה את קיום הראיונות בשני תנאים. הראשון, שחומרי הגלם יישמרו בידיו לבדיקה ועריכה, ויוחזרו לידי העיתונאים בהתאם לצורכי צה"ל. לפי התנאי הנוסף יחזקאלי ויששכרוף ישמשו מעין "פול" לכל יתר העיתונאים הישראלים. במלים אחרות, לא תהיה להם בלעדיות, ודברי ברגותי והאסירים האחרים יועברו במקביל לפרסום בכל כלי התקשורת.
לפלר סירב להשיב לשאלות שהופנו אליו וציין רק שתיאור העניינים שלעיל, וזה שיפורט להלן, "אינו מדויק". לפלר הוסיף: "אותי חינכו לשמור על בטחון המידע, ועל כן את הדין-וחשבון המפורט נתתי ואתן למפקדי". מעבר לכך לא הסכים לומר דבר.
יחזקאלי ויששכרוף הכחישו מכל וכל כי קיבלו על עצמם לקחת חלק במשימה של לוחמה פסיכולוגית. "כל הטענות שהועלו על-ידיך בדבר ל"פ אינן נכונות מיסודן", מסר יחזקאלי. "לא היו דברים מעולם. לא אפרט כדי לא לפגוע במקורותי. דבריו של ברגותי הובאו לציבור כלשונם". יששכרוף מסר תגובה דומה: "כל הטענות שהצגת אינן נכונות. להד"מ. אין בכוונתי להרחיב כדי לא לפגוע במקורות. בסופו של דבר, עיקרי דבריו של ברגותי (ולצערי לא כולם) הובאו לידיעת הציבור".
צבי יחזקאלי (צילום: משה שי)
מה שברור הוא שבניגוד למקובל בעיתונות הישראלית בעבודה מול הצבא, יחידת דובר צה"ל לא היתה מודעת לקיומו של הראיון. נציגי הדוברות לא השתתפו בפגישה הראשונה של קציני צה"ל עם העיתונאים ואף לא לקחו חלק בהמשך הדרך. גם לשיטתם של יחזקאלי ויששכרוף, המכחישים את הגרסה דלעיל, העדרם של אנשי הדובר היה יכול אולי לשמש סימן לעיתונאים כי הראיון שהתבקשו לבצע אינו עבודה עיתונאית מן המניין, אלא חלק ממבצע צבאי שמתרחש בשדה התקשורתי.
אחרי שהגיע להסכמה עם יחזקאלי ויששכרוף על קיום הראיון, פנה לפלר לראש מערך ההסברה במשרד ראש הממשלה לירן דן ולראש מטה ההסברה ירדן ותיקאי, וסיפר להם על כוונותיו. אפשר שאף ביקש את סיועם. הללו הפנו אותו לשב"ס (מדוברות משרד ראש הממשלה נמסר כי ותיקאי ודן "לא נדרשו בשום שלב לאשר את העניין, ולכן מעולם לא אישרו אותו").
במקום לפנות ישירות לדוברות השב"ס פנה לפלר לירון זמיר, דובר שב"ס לשעבר, המכהן כיום כיועץ התקשורת של השר לבטחון פנים יצחק אהרונוביץ'. דוברת שירות בתי-הסוהר, סיון ויצמן, טענה בשיחה עם "העין השביעית" כי מחלקת הדוברות של השב"ס לא היתה שותפה ליוזמת הראיון. "האירוע הזה היה אירוע נקודתי", היא מסבירה. "המטרה שלו היתה מבצעית. הוא טופל על-ידי גורמים חוץ-דוברותיים. זה לא היה כמו ראיון רגיל. [...] זו היתה פעילות צבאית".
זמיר, דוברו של אהרונוביץ', אישר כי לפלר אמנם פנה אליו בעניין האסירים הבטחוניים, אך טוען כי לא סייע לו. מכל מקום, בשלהי מבצע "עמוד ענן", ב-21 בנובמבר 2012 (כך לפי עדותו של יחזקאלי ב"חדשות 10"; יששכרוף טוען כי היה זה "כמה ימים בלבד לאחר תחילתו של המבצע"), נכנסו שני העיתונאים לכלא הדרים, שם אסור ברגותי, וניהלו עימו שיחה ארוכה, כל זאת באישורם ובידיעתם של בכירי שירות בתי-הסוהר. כפי שהעיד יחזקאלי, הוא עצמו ביקר גם בכלא עופר וריאיין את מנהיג חמאס בגדה.
לו היה ברגותי יוצא בהצהרה המבקרת את חמאס, ניתן היה לעשות בכך שימוש לתוכניתו של לפלר. אולם לפי הפרסומים של יחזקאלי ויששכרוף, ברגותי דווקא עודד את חמאס וטען שבעקבות מבצע "עמוד ענן" התמיכה בחמאס רק תגדל. אמירות כאלה, כך נראה, לא נמצאו ראויות לפרסום, והחומרים כולם נגנזו. בניגוד למה שאפשר היה להבין מדבריו של יחזקאלי, מהצנזורה הצבאית נמסר כי הם לא עיכבו את החומר, לא אסרו את הפרסום ובכלל לא ראו את חומר הראיון לפני שפורסם.
אבי יששכרוף (צילום: נתי שוחט)
אם, כפי שיחזקאלי ויששכרוף טוענים, הם לא היו מודעים לכך שהם לוקחים חלק במבצע הסברה צבאי ולא בראיון עיתונאי מן המניין, עולה השאלה מדוע במשך כחודש לא פירסמו דבר על אודות השיחה עם ברגותי, גם בלי שחומרי הגלם יהיו ברשותם. למעשה אפשר שאף פרט מהשיחות שקיימו יחזקאלי ויששכרוף לא היה רואה אור אלמלא דלף קיומו של הראיון עם ברגותי מבית-הסוהר והגיע לתקשורת הפלסטינית, ככל הנראה בעקבות ביקור של עורך-דין פלסטיני בכלא הדרים.
ב-26 בדצמבר 2012, כמה שעות לפני שהופיעו הפרסומים של יחזקאלי ויששכרוף, עלתה באתר סוכנות הידיעות הפלסטינית "מען" ידיעה תחת הכותרת "דיכוי החירויות הגיע לתל-אביב – ישראל החרימה ראיון ארוך עם מרואן אל-ברגותי". לפי הידיעה, "מקורות משפטיים יודעי דבר אישרו כי שירות בתי-הסוהר הישראלי איפשר במהלך מלחמת עזה לשניים מבכירי העיתונאים הישראלים לערוך ראיון ארוך עם האסיר חבר הפרלמנט, המנהיג הבכיר מרואן אל-ברגותי, בכלא הדרים, אך השב"כ החרים את החומרים ומנע את שידורם".
בהמשך הידיעה דווח כי "משירות בתי-הסוהר נמסר לעיתונאים כי ברצונם לבדוק את החומר, כדי להיות בטוחים שדברי ברגותי לא פוגעים בבטחון ישראל, והבטיחו להשיב את הקלטות באותו היום, אך השב"כ החרים את החומר ומנע את השבתו או שידורו". השב"כ, יצוין, לא הגיב לפניית "העין השביעית".
בעקבות פרסום הידיעה בתקשורת הפלסטינית נקלעו יחזקאלי, יששכרוף וגם לפלר למצוקה. שני העיתונאים מיהרו לפרסם את דבריו של ברגותי מזכרונם ומתוך רשימותיהם. בעקבות הפרסום התקשרו בזעם כתבים רבים אל דוברות צה"ל ודוברות השב"ס כדי להבין כיצד קרה ששני העיתונאים קיבלו אישור לראיין את האסיר הבכיר – והם לא. תחילה שרר בלבול רב, משום שבשב"ס חשבו כי כל הגורמים הרלבנטיים בצה"ל הכירו ואישרו את המבצע, אף שבפועל דובר צה"ל וגורמים בכירים בצבא לא היו מודעים לו.
אט-אט החלה להתבהר התמונה, והגורמים השונים החלו להבין כיצד אחרי עשור של איסורים גורפים, נפגשו שני עיתונאים ישראלים עם מרואן ברגותי וריאיינו אותו. בצה"ל מסיימים בימים אלה תחקיר מקיף על נסיבות האירוע.