שלושת ערוצי הטלוויזיה, ערוץ 1 הממלכתי וערוצים 2 ו-10 המסחריים, נוהגים להתחרות זה בזה ללא פשרות: כאשר האחד משדר משחק כדורגל, באחר ישדרו סרט קולנוע; כאשר בזה תשודר תוכנית ריאליטי, בזה ישדרו תוכנית תחקירים, וכן הלאה. המגוון הזה מספק לקהל הצופים, על-פי רוב, מבחר חלופות.

בעולם הפיזיקה מוכר המונח "ייחודיות" (Singularity). זהו מצב שבו חוקי הפיזיקה קורסים, מבוטלים; כל מה שאנחנו מכירים אינו תקף עוד. המצב הזה היה קיים במפץ הגדול, והוא קיים בחור שחור. הוא קיים גם בשידורי הטלוויזיה בישראל בימי שישי בין השעות שש אחר הצהריים לשמונה בערב. בשעתיים האלו, סבורים כל קברניטי הערוצים ללא יוצא מן הכלל, הציבור בישראל מתעניין רק בדבר אחד: אוכל.

בערוץ 2 התענוג מתחיל בשש אחר הצהריים עם "טעמים", תוכנית בישול. לאחר מכן, בשש וחצי, משודרת "אצל שגב במטבח", גם היא תוכנית בישול. לאחר מכן מתחילה "עושים שוק עם גיל חובב", 45 דקות של, הפתעה-הפתעה, תוכנית בישול. בינתיים, בערוץ 10, מתחילה בשעה שש אחר הצהריים התוכנית "קפטן קוק 2", תוכנית בישול. כעבור כ-40 דקות מתחילה תוכנית נוספת: "גידי גוב הולך לאכול", תוכנית בישול. בסביבות שבע ועשרים, כאשר גידי שבע, רגע לפני שלח ודרוקר, מתחילה תוכנית שלישית: "השף הבריא 2", תוכנית בישול. ומה קורה בערוץ הראשון? כצפוי, הערוץ הממלכתי מעט מדדה מאחור ונאלץ להסתפק רק בתוכנית בישול אחת, "שום, פלפל ושמן זית", שנמשכת 30 דקות, מהשעה שבע וחצי ועד שמונה בערב.

שבע תוכניות שונות, כולן עוסקות בענייני אוכל, כולן משודרות ברצועת זמן זהה לחלוטין.

מהו המסר הסמוי מאחורי ההחלטה לשבץ ביום שישי אחר הצהריים שבע תוכנית בישול? האם מתכנני לוחות השידורים סבורים שצופי הטלוויזיה בשעות האלה מתעניינים אך ורק בדבר אחד: באוכל? או שמא הם מנסים לשקף סוג של מערכת ערכים שמזמן פסה מהעולם, שלפיה בערב שישי מתכנסת המשפחה הישראלית לארוחת ערב שישי חגיגית, ולכן כשעתיים קודם לכן כדאי להפציץ אותה בערימות מתכונים?

אם זה הרציונל, הרי שהוא עקום לגמרי: המנחים אינם מבשלים בזמן אמת, ולכן לא ניתן לבשל יחד עם הצפייה בתוכנית. פעמים רבות יש להכניס את המאכל המתבשל לתנור או למקרר ולהמתין שעה ארוכה עד שהוא מוכן. מכאן שהתועלת המעשית היחידה שניתן להפיק מהתוכנית היא לרשום את המתכונים, להניח אותם בצד ולהכין אותם בהזדמנות אחרת. אבל איך אפשר להתפנות לצפייה בטלוויזיה כאשר בדיוק באותו זמן אמורים אם ו/או אב המשפחה להכין את ארוחת ליל השבת החגיגית למשפחה המתכנסת?

יהיה ההיגיון אשר יהיה, מדובר באנומליה הזויה. גם אם אפשר היה להניח שיש היגיון בתוכנית בישול אחת, הרי שדחיסה של שלוש תוכניות העוסקות באוכל, בזו אחר זו, מלמדת יותר מכל על איבוד עשתונות, שבלוניות וחשיבה עדרית.

מוזר. כמה דקות לאחר שתוכניות הבישול מסתיימות, מופיעים על המרקעים כתבי הבריאות של ערוצי החדשות השונים ומדווחים בפנים מודאגות על כך שהישראלים סובלים מעודף משקל. ממש מפליא.