1. יהודים טהורים בתקשורת הישראלית
"1 מכל 5 ספרדים הוא ממוצא יהודי", קבעה כותרת ב"ידיעות אחרונות" ביום ראשון, וב"מעריב" קבעו הכתבים אלכס דורון ואלי ברדנשטיין כי "אחד מכל חמישה גברים בספרד ובפורטוגל של ימינו הוא למעשה ממוצא יהודי ונושא גנים זהים לאלו של היהודים הספרדים החיים בישראל". בתוכנית הטלוויזיה "מה קורה" התמוגגה לינוי בר-גפן כשהכריזה: "מחקר חדש קובע – אחד מכל חמישה ספרדים הוא יהודי".
המחקר שבו דובר התפרסם בכתב-העת "American Journal of Human Genetics", ולפיו נמצאו גנים (וליתר דיוק, אָלֶלִים, כלומר ביטויים ספציפיים של גן מסוים) המאפיינים את היהודים הספרדים והנמצאים גם אצל כ-20% מתושבי האי האיברי (ספרד ופורטוגל). האם באמת נובע מכך שחמישית מהספרדים הם "יהודים אנוסים" או "ממוצא יהודי"? לא בדיוק.
המחקר אמנם מורה על כך שיש "קרבה משפחתית" כלשהי בין יהודים ספרדים ובין כחמישית מאוכלוסיית ספרד ופורטוגל, או שלאחד מכל חמישה ספרדים ופורטוגלים היו גם אבות יהודים בעברו הרחוק (אם כי סביר להניח שרוב אבותיהם של הספרדים היו מן הסתם נוצרים או מוסלמים) – קרבה הנובעת מערבוב גנטי של האוכלוסיות הללו; אבל מכאן אין להסיק בשום אופן שמדובר באנשים שהם "בעצם יהודים". באותה מידה ניתן היה לקבוע שהיהודים של היום אינם אלא פיניקים, לאור מחקרים המורים על כך שיש גנים משותפים ליהודים ולתושבים הקדומים של צור וצידון.
בכל הקהילות היהודיות בעולם היה ערבוב גנטי עם תושבי המקום הלא-יהודים, ויהודי ספרד אינם שונים מבחינה זו מיהודים ממוצא גרמני, הודי או פולני. דמם של אלה התערבב בדמם של אלה, וממילא אין בנמצא "ספרדים טהורים" או "יהודים טהורים". בחשבון אחרון, ראוי לזכור שכל בני-האדם בעולם מוצאם מאב קדמון משותף, וכולנו, בעצם, קרובי משפחה. גֶנים משותפים רבים יש לנו גם עם השימפנזה, החתול, וצמח התירס.
ברצלונה, ספרד (צילום: נתי שוחט)
2. מוחות עניים ב"ידיעות אחרונות"
גם זה התפרסם ב"ידיעות אחרונות" ביום ראשון, תחת הכותרת "מוח עשיר, מוח עני": "מחקר חדש: ילדים עניים חושבים באופן שונה מילדים עשירים". נעם ברקן דיווח על מחקר שהתפרסם ב"Cognitive Neuroscience" והשווה באמצעות בדיקת EEG את פעילות המוח של ילדים ממשפחות עשירות לזו של ילדים ממשפחות מצוקה. המחקר מצא כי "מוחם של ילדים עניים מעבד מידע באופן שונה ממוחם של ילדים ממשפחות עשירות".
בלי להמעיט מחשיבותו של המחקר, כדאי להזכיר גם שהשפעתם של תנאי החיים על היכולות הקוגנטיביות ידועה ומתועדת היטב במחקרים רבים. ילדים עניים ניזונים מתזונה לקויה יותר, סובלים מקור וממחלות, ולעתים גם מהזנחה נפשית, והם מקבלים חינוך גרוע בהשוואה לילדים שגדלו בתנאים של רווחה כלכלית.
מכאן אין משתמע – כדבריו של ברקן, מחבר הכתבה – ש"מצבנו הפיננסי הופך אותנו לחכמים יותר", אלא שגורמים סביבתיים משפיעים על החשיבה וממילא גם על פעילות המוח. המחקר הנוכחי חשף את ההבדלים הפיזיולוגיים של הפעילות המוחית בין ילדים עניים לילדים עשירים (וזוהי תרומה רבת ערך לכל הדעות), אבל לא חידש דבר מעבר למה שכבר ידוע על העוני והשפעותיו ההרסניות. לא חסרון הכיס הוא שפוגע בחשיבה, אלא חינוך לקוי והזנחה.
3. אינטליגנציה וזרעונים ב-Ynet
"לגברים אינטליגנטים זרעונים איכותיים יותר", בישרה כותרת ב-Ynet ביום ראשון. הכותב, ד"ר איתי גל, קבע: "ניחנתם באינטליגנציה גבוהה מהממוצע? יש לכם יתרון מוכח גם בתחום הפוריות". כתבתו של גל עסקה במחקר שערכה קבוצת חוקרים מקינגס קולג' בלונדון, ושפורסם בכתב-העת Intelligence"". המחקר מצא מתאם סטטיסטי בין אינטליגנציה לאיכות הזרע של גברים (על-פי מדדים שונים כגון התנועתיות של תאי הזרע, ריכוזם וכמותם). לדברי ראש צוות המחקר, רוזלינד ארדן, הדבר עשוי ללמד ש"הברירה הטבעית מעדיפה אינטליגנציה", היות שיש קשר גנטי בין פוריות הגבר למנת המשכל שלו. ראוי לציין שהחוקרים בודדו משתנים הקשורים לאורח חיים (כגון עישון, צריכת סמים והשמנת יתר), ומצאו כי המתאם נשמר גם לאחר סילוקם של גורמים מתערבים אלה.
לאור אופיו ה"סקסי", תרתי משמע, של המחקר, אין פלא שעיתונאים בארץ ובעולם התלהבו לדווח על ממצאיו; אבל ראוי לצנן את ההתלהבות ולו במעט: הקשר שנמצא בין אינטליגנציה לאיכות הזרע הוא אמנם קשר מובהק מבחינה סטטיסטית (כלומר, הסיכוי לכך שהוא מקרי נמוך ביותר), אבל זהו גם קשר חלש מאוד. במקרים כגון אלה יש לנקוט זהירות רבה, משום שמתאמים סטטיסטיים מסוג זה (כלומר, חלשים ביותר) חשופים במיוחד להטיות בלתי מכוונות ("ארטיפקטים", בלשון מדעית) שעשויות לנבוע מגורמים מתערבים שונים.
הנתונים שבהם השתמשו לביצוע מחקר זה, למשל, נאספו מ-425 חיילים אמריקאים ששירתו במלחמת וייטנם (ושעברו מבחני אינטליגנציה ואף סיפקו דגימות זרע בתקופת שירותם). ייתכן מאוד שיש לעובדה זו קשר עם התוצאות שהתקבלו במחקר. זהו רק ניחוש, אבל ייתכן בהחלט שלפחות כמה מהחיילים האינטליגנטים שירתו בתפקידים שונים משל חיילים עם אינטליגנציה נמוכה יותר, וששתי הקבוצות נחשפו לתנאים נבדלים (ולוּ במעט), שהשפיעו באופן כלשהו על איכות תאי הזרע של החיילים. זכרו: המתאם שנמצא היה חלש מאוד, ופירושו של דבר שאפילו השפעה זעירה של משתנה מתערב כלשהו עלולה להטות את תוצאות המחקר.
במלים אחרות, דרושים מחקרים נוספים כדי לקבוע אם ניתן בכלל לשחזר את התוצאות. ארדן עצמה ניסחה זאת כך: "מכאן לא נובע שלגברים שמעדיפים לשחק בפלסטלינה על פני קריאת אפלטון יש זרע חלש. הקשר שמצאנו היה שולי בלבד". את הדברים האלה התקשורת הישראלית בחרה שלא לצטט.