שבועון. נוסד ב-1986 על בסיס עיתון התנועה הקיבוצית "יחד". עד 1996 יצא לאור על-ידי "דבר", ומאז על-ידי רשת ידיעות-תקשורת מקבוצת "ידיעות אחרונות", ששינתה את שמו ל"הקיבוץ" ראו הרחבה 

כינוי מזלזל של ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון לשבועון "העולם הזה" בעריכת אורי אבנרי, שהתנגד באופן עקבי למדיניותו של בן-גוריון

שם חלופי שניתן לעיתון הרביזיוניסטי "הירדן" כשיצא לאור חרף הוראת הצנזור הבריטי לסגור אותו ראו הרחבה 

שם חלופי לעיתון "דואר היום". בשנים 1928–1931, תקופתו הרביזיוניסטית של העיתון, סגרו אותו השלטונות הבריטיים מעת לעת לאחר שעבר על חוקי הצנזורה. במקרים כאלה יצא העיתון לאור באופן חד-פעמי תחת שמות אחרים, כגון "ירושלים", "היישוב" או "השלום" ראו הרחבה 

קבוצת תקשורת בשפה הערבית. נוסדה על ידי הפובליציסט, העורך ואיש הפרסום לוטפי משעור, שקרא לה על שם אשתו. בקבוצה נכללים העיתון א-סינארה, רדיו 2000 (שנסגר) ומגזין הנשים "לילכ" ראו הרחבה 

ועדה ציבורית שהוקמה ב-1996 כדי להמליץ בנושאי חקיקה הקשורים לעיתונות. נקראת על שם היו"ר, חיים צדוק. במסקנותיה המליצה הוועדה, בין היתר, לבטל את הצורך ברישיון כדי להוציא לאור עיתון ולאסור בחוק מתן הוראה לעיתונאי להפר את כללי האתיקה. ככלל, נטתה הוועדה להמליץ על צמצום החקיקה המגבילה בנושאי חופש הביטוי ולהחמיר את החקיקה בנושאי ריכוזיות ובעלויות צולבות בתחום העיתונות ראו הרחבה 

שמה של פינה בחדשות ערוץ 2, שמגיש הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר. האמירה הנ"ל, מלווה בהנפת אצבע, הפכה לסימן ההיכר שלו

עורך, משורר, איש חינוך ועסקן. ערך את "דבר לילדים", היה קצין חינוך ראשי, מורה בבית חינוך לילדי עובדים בתל-אביב ושליח ליהודי התפוצות

סופר, עורך, עיתונאי וחבר-כנסת. ערך את העיתון "אל-איתיחאד" במשך 45 שנה. ייסד את ההוצאה-לאור ערבסק ואת כתב-העת לספרות פלסטינית "משארף". חבר-כנסת מטעם המפלגה הקומוניסטית. פירסם ספרים רבים והיה חתן פרס ישראל לספרות לשנת 1992 ראו הרחבה 

עיתון יומי. נוסד ב-1984 על-ידי המו"ל עמוס שוקן. הצליח לערער את בלעדיותם של "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" בשוק עיתוני הערב, אולם נכשל כלכלית ונסגר ב-1993. הנהיג נורמות עיתונאיות, שפה וסגנון חדשים ושנויים במחלוקת בעיתונות הישראלית, והיה היומון הראשון ששבר את מסגרת חוזי העבודה הקיבוציים ראו הרחבה 

שם חלופי שניתן לעיתון הרביזיוניסטי "הירדן" כשיצא לאור חרף הוראת הצנזור הבריטי לסגור אותו ראו הרחבה 

ראו חוזה עבודה קיבוצי ראו הרחבה 

הסדר השכר שנחתם בין איגוד העיתונאים הארצי למו"לים, שנגע לתנאי העסקתם של עיתונאים. באמצע שנות השבעים החלו להיחתם חוזי עבודה אישיים, עד שדחקו לגמרי את החוזים הקיבוציים. מהלך זה שחק כמעט לגמרי את כוחן של אגודות העיתונאים. העיתון היומי הראשון שזנח לחלוטין את חוזי העבודה הקיבוציים היה "חדשות" ראו הרחבה 

בטאון הארגון הרביזיוניסטי ברית-הבריונים. נוסד ב-1931 על ידי יהושע השל ואבא אחימאיר. נסגר ב-1935 על ידי הזרם המרכזי של התנועה הרביזיוניסטית ראו הרחבה 

מגזין אינטרנטי בנושאי מחשבים ואינטרנט. החל להתפרסם כעלון המופץ בדואר אלקטרוני על ידי חברת נטוויז'ן, ועבר להופיע באתר נענע. מהראשונים בישראל, בעיתונות המקוונת והמודפסת, שהתייחס בהרחבה לנושאים אלו ולהוויה שהחלה נרקמת סביבם ראו הרחבה