מה שהחל לפני כשבועיים כסקופ על אב-טיפוס של מכשיר סלולרי חדש בבלוג טכנולוגי הופך כעת לסיפור חדשותי גדול פי כמה, כשאת מקומו של המכשיר כגיבור הפרשה תופסים העיתונאים שחשפו את הסיפור ודרכי העבודה שלהם. באמצע פברואר צצו ברחבי הרשת תמונות של אב-טיפוס סודי של האייפון החדש מבית אפל. התמונות עוררו ספק באשר לאותנטיות שלהן, אך ב-19.4.10 יצא הבלוג "גיזמודו" עם הסיפור המפורט, תמונות וניתוח מדוקדק של המכשיר.

כבר אז תפס הסיפור שמאחורי החשיפה תשומת לב רבה, כשעל המוקד הועלתה השלומיאליות של מהנדס תוכנה באפל, גריי פאוול, שהצליח לשכוח את הטלפון בבר במסעדה בקליפורניה, אחרי ששתה בירה ("לא ידעתי שבירה גרמנית היא כל-כך טובה", היה העדכון האחרון שלו בפייסבוק לפני שיצא מן המסעדה). אותו מכשיר טלפון שהגיע לבסוף לידי אנשי "גיזמודו".

ג'ייסון צ'ן, עורך "גיזמודו", מראה את האב-טיפוס של האייפון החדש(צילום מסך: האתר "גיזמודו")

ג'ייסון צ'ן, עורך "גיזמודו", מראה את האב-טיפוס של האייפון החדש (צילום מסך: האתר "גיזמודו")

הדיון הער ברחבי הרשת עסק בשאלה המתבקשת: האם מדובר בהדלפה מכוונת לצורכי פרסום של מכונת השיווק המשומנת מקופרטינו, קליפורניה, או שאכן מדובר בפשלה קולוסלית של חברה שידועה כשומרת קנאית על סודיות מוצריה לפני שהם מושקים באופן רשמי (כך, למשל, את האייפאדים שניתנו לעיתונאים לבדיקה מוקדמת קשרו בשלשלאות לשולחנות ונערכו ביקורי פתע כדי לוודא שהם עדיין במקום).

כפועל יוצא של הדיון עלתה השאלה אם "גיזמודו" שיתף פעולה עם אפל מטעמים כלכליים (ביום שבו פורסם הסיפור זכה האתר ליותר מ-20 מיליון כניסות, כמעט פי עשרה מהממוצע היומי), או אם אכן מדובר בסקופ ייחודי שנפל לידיהם במקרה, כפי שהם עצמם טענו. נשאלה גם השאלה, האם אנשי "גיזמודו", שקנו את המכשיר ב-5,000 דולר ממי שמצא אותו בבר, פעלו בהתאם לכללי החוק והאתיקה העיתונאית? מנהלי "גיזמודו" טענו כי המוצא הישר ניסה להחזיר את המכשיר לאפל בדרכים שונות, ללא מענה מצדה של החברה, וכי לאחר שרכשו אותו, הם מוכנים להחזירו לאפל בכל עת.

(צילום: docpop, רישיון cc-by-nc)

(צילום: docpop, רישיון cc-by-nc)

סביר להניח שהדיון היה מגיע לנקודה זו ונעצר, אלמלא ההתפתחויות האחרונות בפרשה. ביום שישי האחרון, מצוידים בצו משופט פדרלי, הגיעו שוטרי היחידה לפשעי מחשב בקליפורניה לביתו של ג'ייסון צ'ן, העורך האחראי של "גיזמודו" והאחראי על הסיקור של מכשיר האייפון המסתורי, והחרימו כמה מחשבים ושרתים, כמו גם רשימות של אנשי קשר. Gawker, החברה ש"גיזמודו" בבעלותה, טענה באמצעות פרקליטיה כי פעולות המשטרה הן עבירה על החוק הקליפורני, וזאת בשל האיסור להחרים חומרים ורשומות עיתונאיות כראיות בחקירה.

באתרי החדשות, כמו גם באתרי הטכנולוגיה המסקרים את הסיפור בלהיטות, יש הטוענים כי הסיפור עלה כעת מדרגה, ויש מי שמביא את פרטי צו החיפוש בביתו של העורך כהוכחה לכך שהמכשיר לא אבד כי אם נגנב. יש גם מי שכתב כי "גיזמודו" נאבק בבלוג המתחרה, "אנגאדג'ט", על האפשרות לקנות את המכשיר מידי המוצא המסתורי, ששמו לא נחשף עד כה.

העורך הראשי של "אנגאדג'ט", ג'ושוע טופולסקי, טוען כי "מדובר בעורבא פרח" וכי עורכי-הדין של "אנגאדג'ט" יעצו שלא לנסות לקנות את המכשיר בשל הבעייתיות החוקית שאולי כרוכה בכך. זאת נוסף לעובדה שאנשי המערכת לא הצליחו לקבוע אם מדובר בזיוף. עם זאת, טוען טופולסקי, כי אף שהוא עצמו לא היה נוהג כפי שנהגו עורכי "גיזמודו", הוא יכול להבין את התנהלותם, ובכל מקרה (כך משתמע מדבריו בראיונות עיתונאיים), הוא עצמו אינו סבור שאכן מדובר במעשה לא חוקי.

כשחקירת המשטרה נמשכת, לא ברור כיצד תתפתח הפרשה. אפל, כהרגלה, שומרת על שתיקה ועד כה לא פירסמה כל תגובה בעניין זה מעבר למכתב הרשמי שדרש מ"גיזמודו" להחזיר את האב-טיפוס לחברה. מומחים משפטיים בארה"ב טוענים כי לאפל יש עילה לתבוע את "גיזמודו", ואילו באתר ממשיכים לטעון שמדובר בסקופ לגיטימי לגמרי.

סביר גם שסוגיית החשיפה של מקורות, בראש וראשונה זהותו של המוכר המסתורי של האב-טיפוס, תעלה בקרוב, ובמסגרתה תיבחן השאלה המעניינת, האם רשויות החוק בארה"ב רואות בבלוגים כלי תקשורת לכל דבר ועניין, וכפועל יוצא מכך, את זכותם לשמור על חסיון מקורות.

ניתן להניח שהתקשורת תנסה להבין מה בעצם חוקרת משטרת קליפורניה. צו החיפוש אינו מגלה הרבה, ועד כה לא הוברר מה הביא להוצאת צו החיפוש ואם הוגשה תלונה מצדה של אפל. גם שתיקתה המוחלטת של החברה, אפילו כשהדברים נוגעים לחקירה פלילית בעלת פרופיל ציבורי גבוה, טעונה הסבר, כמו גם המציאות שבה נראה כאילו מערכות המשפט והאכיפה בקליפורניה מופעלות על-ידי חברה פרטית, וזאת ללא מתן הסברים ברורים. כעת נטען גם כי אפל היתה קשורה באופן אישי לכוח המשימה המיוחד שפשט על ביתו של עורך "גיזמודו".

ונקודה נוספת: הסיפור, על כל ספיחיו וגלגוליו, הגיע מבלוג טכנולוגי, ובלוג טכנולוגי אחר הוזכר כמי שהיה קרוב גם הוא לפרסם אותו. אמנם אין מדובר בבלוגים אישיים אלא בכלי תקשורת לכל דבר ועניין, המעסיקים מערכת של עיתונאים, אולם אי-אפשר שלא להבחין כי שמותיהם של כלי התקשורת המסורתיים נעדרים לחלוטין מן הפרשה. האם משום שמי שנופל לידיו אב-טיפוס סודי של מכשיר סלולרי פונה למי שנחשבים כלי התקשורת הדומיננטיים השולטים בתחום, או אולי דווקא משום שהסטנדרטים האתיים של כלי התקשורת האינטרנטיים החדשים נופלים מאלה של אחיהם הוותיקים?