מעגל הדמים הקווקזי
המלחמה בגיאורגיה (גרוזיה), בין הגיאורגים, הבדלנים האוסטים והרוסים, תופסת היום את שערי העיתונים, שאינם מוותרים גם על מראות מהאולימפיאדה. הניגוד בין המאורעות ("בין מלחמה לשלום, בין מציאות לחלום", מתפייט חמי שלו על שער "ישראל היום") מעסיק את עורכי השערים בטבלואידים, והם נותנים לכך ביטוי פילוסופי ואף משתמשים ברמיזות ספרותיות. ו"ו החיבור היא המרוויחה העיקרית מכל הסיפור.
כך, למשל, שער "ידיעות אחרונות" מחולק לשניים: בחלקו העליון תמונת שני גברים שרועים בין הריסות, האחד מקונן על חברו המוטל מת. בחלקו התחתון של השער מובאת תמונה (מעט לא ברורה) מטקס הפתיחה של האולימפיאדה ביום שישי. כותרת החלק העליון היא "מלחמה", וכותרת התחתון היא "ושלום". עורך השער גם דאג להציג את האותיות בצבע שונה ("מלחמה" באדום", "ושלום" בלבן) ובפונט שונה ("מלחמה" בפונט משונן, "ושלום" בפונט מעוגל).
ב"מעריב" לא קוראים כנראה טולסטוי, ולכן כותרת השער היא "מלחמה" (ובקטן: "בקווקז", כדי שלא ניבהל ונחשוב שאולמרט שוב הוציא אותנו לקרב), והכותרת התחתונה היא "ובינתיים בבייג'ינג". אותם שני גברים מופיעים בתמונת השער, והפעם מזוהים כשני אחים מהעיר גורי. גם ב"ישראל היום" הולכים על "מלחמה", אבל חציו השני של משחק המלים על השער אינו "שלום", אלא "חגיגה". סליחה, "וחגיגה".
כותרת המשנה על שער "ידיעות אחרונות" מסכמת את הנושאים שבהם מטפלת העיתונות בהקשר של המלחמה בגיאורגיה: "מראות הזוועה ברחובות, החשש ממשבר חריף בין רוסיה למערב, מעורבות הנשק הישראלי". הסדר הזה נשמר בטבלואידים, וב"הארץ" הוא מתהפך. אמנם מראות הזוועה (שוב, אותה תמונת קינה של רויטרס) מככבים בשער, אולם הכותרת הראשית היא "מש' החוץ: להקפיא מכירת נשק ישראלי לגיאורגיה".
סחר הנשק בין ישראל לגיאורגיה היה הנושא של כתבה מפורטת במוסף "סופשבוע" של "מעריב" משלשום (כתבה שהוכנה לפני שפרצו הקרבות הנוכחיים). בכתבה הודגש כי המתיחות שהסחר הזה גורם בין רוסיה לישראל הביאה את משרד החוץ לדרוש ממשרד הביטחון לבטל את ההיתרים למכירת נשק התקפי לגיאורגיה. היום ממליץ משרד החוץ לבטל את ההיתרים כולם. "בישראל חוששים [...] ש[רוסיה] תשנה את מדיניותה ותספק למדינות ערב או לאיראן נשק איכותי, שיסכן את יתרונה הצבאי של ישראל", כותבים ברק רביד ועמוס הראל.
מה בעצם קורה שם? לפי "הארץ", הגיאורגים כיתרו את בירת המחוז הבדלני דרום-אוסטיה, המבקש להסתפח לרוסיה. בתגובה שלחו הרוסים כוחות שריון ורגלים לאזור. לגבי מספר ההרוגים ותשובה לשאלה מי הוא התוקפן, ב"הארץ" לא החליטו, והם מביאים את ההצהרות הסותרות של שני הצדדים. לפי הרוסים והאוסטים, בקרבות נהרגו כ-2,000 בני-אדם (1,400 בידיעה אחרת בעיתון), רובם המכריע אזרחים. לפי "מקורות רוסיים", הגיאורגים מבצעים "טיהור אתני". הגיאורגים מדווחים על מספר נפגעים שהוא עשירית מהמספר שמנפקים המקורות הרוסיים, וטוענים כי רוסיה מפציצה ערים והופכת אותן לעיי חורבות.
דמיטרי פרוקופייב ועופר פטרסבורג מספקים ב"ידיעות אחרונות" דיווח מפורט הרבה יותר, אם כי גם הם לא יודעים "איזה צד החל באש", הגיאורגים או האוסטים. ד"ר איזבלה גינור, הכותבת טור בעמ' 4 ב"ידיעות אחרונות", מאשימה את רוסיה וקובעת כי היא זו המחוללת את המשבר, בדומה לזה שחוללה במזרח התיכון לפני מלחמת 67'. לפי "ידיעות אחרונות", תמונת השער, שגיבוריה מופיעים על שערי כל העיתונים, היא דווקא של אזרחים גיאורגים שנפגעו מהפצצה רוסית.
והישראלים? לפי "הארץ", מאה ישראלים יחזרו היום מגיאורגיה, ומשרד הביטחון קורא לישראלים להימנע מנסיעה למקום. לילי גלילי מדווחת ב"הארץ" על הפגנות נגד רוסיה של יוצאי גיאורגיה בישראל. לרגל המשבר בארץ מוצאם, מספרת גלילי, התפייסו הקהילות הגרוזיניות היריבות באשדוד ובירושלים.
אולמרט 5
טובה צימוקי מדווחת ב"ידיעות אחרונות" על פרשיות אולמרט. הטון של הדיווח, או למצער של המסגור העריכתי שלו, שונה מזה שאנו רגילים לו ב"ידיעות אחרונות" של לפני הודעת הפרישה(?) של ראש הממשלה. הכותרת היא "מסתמן: כתב אישום גם בפרשת מרכז ההשקעות". צימוקי מדווחת גם על מכתב ששלח פרקליט המדינה משה לדור לעורכי-הדין במחוזות פרקליטות המדינה, ובו הוא מסביר כי לא ניסה להדיח את ראש הממשלה בכך שביקש עדות מוקדמת של משה טלנסקי.
פרקליט המדינה משה לדור (צילום: מיכל פתאל)
קצבאות הילדים
אחת הכותרות על שער "הארץ" היום עוסקת בקצבאות הילדים: "הקיצוצים חסכו לקופת המדינה 19 מיליארד שקלים מאז 2002". שחר אילן כותב כי הנתון הזה הוא לפי "בדיקת 'הארץ' הנסמכת על נתוני הביטוח הלאומי", ומדגיש כי הדרישה של ש"ס להגדלת הקצבאות לא תיטיב עם כלל הציבור, אלא בעיקר עם "חרדים ובדווים", שהם הרוב בקרב המשפחות ברוכות הילדים.
האולימפיאדה – טקס הפתיחה
"הייתי אחד מ-91 אלף יחידי הסגולה שהשיגו כרטיסים לטקס הפתיחה של האולימפיאדה", כותב יוסי מלמן בכתבה המופיעה היום על שער "הארץ". 91 אלף כרטיסים נשמע די הרבה כרטיסים, אבל כשמדובר בסין, המספרים כנראה משתנים. מה שלא משתנה הוא האופן שבו מקבלים כרטיס, ומלמן אינו מספר לקוראים כיצד הוא השיג כרטיס, שלפי עדותו, מחירו בשוק השחור עומד על 30 אלף דולר.
מלמן מתפעל מאוד מהטקס, אך מתלונן כי "בטקס הפתיחה חסר חיוך", שהוא היה "סכמטי ומכני", ואף "נשא גוון צבאי, אפילו פשיסטי". ירון טן-ברינק, מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות", צפה בטקס מהבית והתרשם בצורה דומה: "טקסי פתיחה אולימפיים נגועים תמיד במגלומניה ובסממנים פרוטו-פשיסטיים, אבל יוצר הטקס הסיני, במאי הקולנוע ז'אנג יימו, הצליח להרים את רף הצמרמורת תוך עיקורו של המופע מכל רמז לשמחת חיים".
אסף שניידר, מבקר הטלוויזיה של "מעריב", כותב טור שטותניקי, אבל גם הוא חושב ש"לני ריפנשטהל היתה נהנית".
(אילוסטרציה: הארלד גרובן CC)
פלילים
יובל יועז מדווח ב"ידיעות אחרונות" כי מעצרו של ראש ארגון הפשע יצחק אברג'יל הוארך בעשרה ימים, אחרי שנמצאה עדות חדשה הקושרת אותו לרצח מרגריטה לאוטין בחוף בת-ים. אברג'יל חשוד כי שלח את המחסלים, שפגעו, אגב ניסיון להרוג שני עבריינים אחרים, בלאוטין החפה מפשע, שבילתה על החוף עם בעלה ושני ילדיה.
בוקי נאה מדווח באותו עמוד על זלמן אלפרון, ממשפחת אלפרון הידועה לשמצה, שהשליך צמיג על אופנוע משטרתי באופן מאיים ובלי להזדהות. הצמיג פגע באופנוע, ואחד השוטרים שבר רגל. אלפרון שוחרר ממעצר כיוון שלא היה במה להאשים אותו, אולם לפי נאה, המשטרה תטריד אותו כעת.
ועוד ידיעה, לאו דווקא פלילית. רוני בר, כתבת "מעריב" בפריז, מאווררת את השמועות שנזכרו בזמנו בכתב ההגנה שהגיש "הארץ" מול תביעת דיבה של ארקדי גאידמק, ולפיהן גאידמק הוא סוכן ביון רוסי. בר מצטטת תחקיר שהתפרסם ב"לה-מונד", הטוען כי גאידמק היה קולונל בקג"ב.