בחירות
"הכנסת תתפזר בשבוע הבא, בחירות ב-4 בספטמבר", מוסרת הכותרת הראשית של "מעריב". "התאריך המוסכם לבחירות: 4 בספטמבר", מתמצתת הכותרת הראשית של "הארץ". "המירוץ מתחיל", מכריזה הכותרת הראשית הנלעגת של "ישראל היום", העיתון שבשבילו ממילא יש רק משתתף אחד במירוץ. "4.9.2012", לשון הכותרת של "ידיעות אחרונות", העיתון שלעולם אינו שוכח את קוראיו האנאלפביתים.
מה הן חדשות הבחירות ביום הראשון לעיתונות הבחירות? ב"מעריב" וב"הארץ" מתמקדים בסקרים. התמונה המרכזית על השער מראה שלושה ראשי מפלגות (נתניהו, יחימוביץ' ומופז) לצד מספר אחוזי המשיבים לסקר התומכים בהם (48%, 15% ו-6% בהתאמה). גם ב"מעריב" התמונה המרכזית מראה תוצאות סקר: לצד תמונותיהם של לפיד, מופז, יחימוביץ' ונתניהו נרשם, בהתאמה: 11 מנדטים, 11 מנדטים, 18 מנדטים ו-31 מנדטים.
"המסע ארוך. הסקרים יבטיחו עליות וירידות. בכל שבוע ניתוח אחר, סותר את קודמו. ברור שגורלה של כל סיעה מעניין, ישראל-ביתנו וש"ס ואפילו מרצ. אבל התוצאות טבולות בסיפור אנושי מלודרמטי בשתי פינות של הזירה: אהוד ברק ואריה דרעי. האם הם יכולים? כמה הם יכולים? והאם זה כדאי? יהיה מרתק. קרב הישרדות. יוצאים לדרך", כך חותם דן מרגלית את טורו, טור הפרשנות המרכזי שמציע היום "ישראל היום".
כל אלו הם סימנים מבשרי רע לעיתונות הבחירות. ההתמודדות על הצבעתם של אזרחי ישראל עלולה להיות מוגשת על-ידי העיתונות לקוראים כ"מירוץ", שחזור מציאותי של תוכנית ריאליטי כמו "הישרדות", תחרות ספורטיבית שעיקר סיקורה מתמצה בניתוחים סטטיסטיים, תחזיות והימורים. סיקור הבחירות יכול להתמקד ב"סיפורים האנושיים", ב"מלודרמה" ובמה ש"מרתק".
למעשה אין כאן ספק: הבחירות הדמוקרטיות לכנסת ה-19 של מדינת ישראל אכן יוגשו לקוראים כמירוץ כלבים או תחרות סוסים. השאלה תהיה רק מינון ידיעות ההבל והקש שיתפרסמו בעיתונים בחודשים הקרובים בנוגע למערכת הפוליטית לעומת מספר הידיעות הרציניות, האחראיות והמעמיקות. תשובה לשאלה זו אינה נמצאת בתוצאות אף סקר שמתפרסם היום בעיתונים.
חדשות הבחירות
"אמש הצהיר מופז: 'מוכן לשריין את לבני כמס' 2 במפלגה", נכתב בכותרת המשנה לראשית של "מעריב". "ברק: לא מעוניין בשריון מנתניהו", נכתב בכותרת ידיעה של מזל מועלם בכפולה הפותחת של "מעריב". "לפני הבחירות: ליברמן מגבש רוב לחוק גיוס חרדים", נכתב על שער "ידיעות אחרונות". "תפנית דרמטית במפלגת הימין", נכתב בפתח ידיעה של עקיבא נוביק ב"ידיעות", "הרב דב ליאור, מהבולטים ברבני הימין, החליט להדיח בפועל את ראש סיעת האיחוד-הלאומי ח"כ יעקב כץ (כצ'לה), כך דווח אתמול בערוץ 10".
מלה על הקמפיינים הצפויים
"לכן, בכל הנוגע לפרסומות, אני ממליצה על כלל זהב", כותבת רחל טלשיר במדורה במוסף "גלריה" של "הארץ" המוקדש לתזונה נכונה, "עדיף להתעלם מהן. עדיף להתנהג כאילו הן שקופות. מפני שככל שמוצרי מזון משתדלים למשוך את הלב ומשתמשים לשם כך בפעלולי פרסום, מודעות ענק, פרזנטורים מפורסמים, דוגמניות יפהפיות, זמרירים, סרטונים - ככה הם יותר חשודים. למה? כי כדי להכשיר מוצרים מזיקים, חלקם ממכרים, ולמכור אותם, צריך לרתום למשימה כמה שיותר ידוענים, רעיונאים, פרסומאים, מוחות מבריקים, מערכי מחקר מפותלים ויחצנים ממולחים, המון רעש וצלצולים.
"ולהפך: כדאי לשים לב למוצרי מזון שלא זוכים ליחסי-ציבור ולתקציבי פרסום ולאכול דווקא אותם. מתי, למשל, ראיתם את הפטרוזיליה מככבת בפרסומות עתירות תקציבים? מישהו ראה אי-פעם דוגמנית-על שקיבלה מיליונים כדי להמליץ על צנונית? סביר להניח שמעולם לא. למה? כי אף אחד לא מקדיש משאבים כדי להוכיח את המובן מאליו".
כלכלת בחירות
"כלכלת בחירות: בכנסת ובממשלה חוששים מגל חקיקה פופוליסטית ערב הבחירות, שתביא לפריצת הקופה הציבורית, תקשה על גיבוש תקציב המדינה לשנה הבאה - ותעמיד בסכנה שורה של רפורמות חיוניות לקידום התחרות במשק", נכתב בפתח הידיעה הפותחת את "דה-מרקר". גדעון עשת טוען ב"ידיעות אחרונות" כי הריצה של נתניהו לבחירות נובעת מהצפי לתפנית לרעה בכלכלת ישראל, ובמיוחד גידול באבטלה. באופן יוצא דופן, טורו מקבל הפניה בשער העיתון.
"הקדמת הבחירות עוצרת את ועדת הריכוזיות והוזלת הטיסות", קובעת הכותרת הראשית של "דה-מרקר". "חברי ועדת הכלכלה החליטו פה אחד להקפיא את הרפורמה לתחרות חופשית על הטיסות לאירופה", נכתב בכותרת המשנה לידיעה של צבי זרחיה וזהר בלומנקרץ. "יחימוביץ': היה ברור שנתניהו לא מתכוון לטפל בריכוזיות. לפיד: נפעל ליישום המלצות ועדת הריכוזיות".
"אנחנו יודעים שמלחמה לא תהיה. ביבי פחדן", אומר עמי פדרמן, מבעלי רשת מלונות דן, לארי ליבסקר במוסף "כלכליסט", "אבל בכל פעם שהוא מדבר או רומז על תקיפה, אנחנו בענף התיירות חוטפים עוד מכה מתיירים שחוששים לבוא לכאן".
אתנחתא
"הח"כים הציעו: התלמידים שהתפרעו בתיאטרון יצפו בהצגה 'גטו' בפעם השנייה", נכתב בכותרת הנדפסת ברצועה צרה על שער "מעריב". לא נמסר אם הנערים יצטרכו גם להקשיב לדקלום מטוריו של שי גולדן. אגב, לפי הדיווח של יובל גורן, מי שננזף על-ידי חברי ועדת החינוך של הכנסת שדנה בנושא היה שחקן ההצגה "גטו" עודד ליאופלד, שקשר את התנהגות התלמידים בהצגה לזו של סא"ל שלום אייזנר, שתקף בקת רובהו מפגין לא חמוש, תקיפה שאירעה סמוך למועד ההצגה.
תוכניית ההצגה "גטו"
2 הערות על תאגידים ורגולציה
1. "9 שנים מהרכישה: אי.די.בי נסחרת במחירי שפל", מדווחת הכותרת המרכזית על השער האחורי של "דה-מרקר". "שאלתי מה דעתו על חברות שנמכרות לפני הזמן בשל לחצים של משקיעים בעלי הון", כותב ארי ליבסקר בטורו הקבוע במוסף "כלכליסט" על שיחה עם גיל וייזר, לשעבר מנכ"ל HP ישראל. "חבל שזה קורה", הוא משיב. "אלרון, לדוגמה, מכרה סטרט-אפ שלה לפני הזמן כי נוחי דנקנר הסתבך עם מניות קרדיט-סוויס והפרויקט בלאס-וגאס. חבל".
2. "מגוחך", כותב גולן פרידנפלד במוסף "כלכליסט" על הקנס שהשיתה הרשות לניירות ערך על לימור גרובר בשל "ניגוד עניינים". במה מדובר? גרובר היתה אנליסטית. לא סתם אנליסטית, אלא ראש מחלקת האנליזה בפסגות, ובמסגרת עבודתה המליצה למשקיעים לקנות את מניית כיל. אלא שבאותו זמן היתה במגעים עם אותה כיל עצמה, לקראת מעבר, שהתממש, למשרת שיווק בחברה. "מה עם כל אותם משקיעים שקנו מניות כיל על סמך העבודה של גרובר ולא ידעו שהם גם תורמים לעלייתה של מניית גרובר? נדרשים עכשיו כמה משקיעים ממורמרים שיגישו תביעה בעניין, וישימו סוף לאנשי השיווק הפיננסיים שמתיימרים לקרוא לעצמם אנליסטים", כותב פרידנפלד.
המלצת קריאה
בכמה דרכים אפשר להסתכל מחלון של משרד, שואל הבמאי ערן קולירין בראיון שעורך עימו אורי קליין ב"גלריה" לרגל צאת סרטו החדש, "התחלפות", לבתי-הקולנוע (ובמדור הראיונות הקצרצרים במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות" מראיין דני ספקטור את דב נבון, המשחק בתפקיד משנה בסרט: "כבר אחרי 20 עמודים צילצלתי לבמאי ערן קולירין ואמרתי לו שפשוט התאהבתי בטירוף. הסרט מביא בצורה מיוחדת את השגרה של היומיום. זה גמר אותי").
דו"ח המבקר
"כלכליסט" מקדיש זה היום השני את הכותרת הראשית שלו לדו"ח המבקר. והיום: סיקור מקיף של הפרטת מערכת החינוך, כפי שעולה מהדו"ח. "ההורים מממנים 15% מתקציבי בתי-הספר", נכתב בכותרת, ובכותרת המשנה: "דו"ח מבקר המדינה מצא שהורי התלמידים שילמו מיליארד שקל יותר מדי. זה קורה כשמשפחה עם שלושה ילדים הנמצאים בטווח גילי בית-ספר משלמת כ-9,000 שקל בשנה נוסף לתשלומי מס ההכנסה השוטפים שאמורים לכסות את עלות החינוך. שש ועדות שניסו לטפל בבעיה כבר נגנזו".
"דו"חות המבקר יהפכו לנשק של האופוזיציה", נכתב בכותרת ידיעה של נועם שרביט ב"מעריב". "זמן קצר לפני פרישתו צפוי לינדנשטראוס להגיש את שלושת הדו"חות האחרונים של משרדו", נכתב בכותרת המשנה, "אבל נראה כי בעקבות השינויים הפוליטיים, יאבדו המסקנות את משמעותן ובמקום להשפיע הן ישמשו ככלי ניגוח בקואליציה". בידיעה עצמה מדייק שרביט: "השפעתו המרכזית [של הדו"ח על השריפה בכרמל] תהיה על דרגי השטח במשטרה, במערך הכבאות ובגופים אחרים".
ענייני תקשורת
"רבקה זוהר חוזרת לתחנות חייה בראיון חושפני: ההירואין, האורגיות, החיים עם הגורו שלמה קאלו והפגישה הטעונה עם בתה, אחרי 25 שנה שלא התראו", נכתב בכותרת על שער "ידיעות אחרונות", המפרסמת את מוספי סוף-השבוע של העיתון. במדור הטורים הקצרים הפותח את מוסף "כלכליסט", בפינת הציטוט (והשבוע: סטיבן קינג על אנשים עשירים), מודפסות שלוש כוכביות במקום המלה "זין".
גם היום מודפסת מודעת עמוד של תנועה מיסיונרית (הכת הנוצרית היהודים-המשיחיים או יהודים-למען-ישוע) במוסף "כלכליסט". זה לא מכבר התפרסמה מודעה דומה גם ב"מעריב".
במוסף "כלכליסט" מתפרסם ראיון של הכתבת המצוינת בסין, רחל בית-אריה, עם איש העסקים אריק לי, "הפרשן ומליץ היושר הרהוט והאפקטיבי ביותר של המשטר הסיני, האידיאולוגיה שלו ושיטותיו, האכזריות לעתים". גם ללא העיתוי האקטואלי - בריחתו של פעיל זכויות האדם וחושף השחיתויות העיוור צ'ן גואנג-צ'נג, שבית-אריה עצמה פירסמה את סיפור ההתעללות המתמשכת של השלטון הסיני בו ובבני משפחתו (ואף נעצרה בשל כך) - יש משהו צורם בראיון ובאופן הנונשלנטי שבו הוא מוגש. הרי לכל משטר אפל ורודני שביצע מעשי זוועות היו מליצי יושר.
התמונה המרכזית על שער "ידיעות אחרונות" אינה של בנימין נתניהו ואפילו לא של אביגדור ליברמן. על השער מתנוסס בגדול תצלום פניהם של שניים מהכוכבים הגדולים של העיתון: הזמר שלמה ארצי והחייל המשוחרר גלעד שליט. העילה: "אחרי חטיפתו של גלעד שליט הקדיש לו הזמר שלמה ארצי שיר בכל אחת מהופעותיו, ואמש נסגר המעגל: גלעד הגיע לפתיחת סיבוב ההופעות החדש של ארצי", כותב, כמובן, רז שכניק, הכתב לענייני מוזס בעיתון. לטובת מי שקוראים את העיתון מגבו, תמונה דומה מתפרסמת גם בשער האחורי, בליווי ידיעה (רז שכניק!), היחידה בעמוד.
זו אינה הפעם הראשונה בשבועות האחרונים שב"ידיעות אחרונות" מצאו תירוצים כדי לדווח על מעשי שליט הבן ולפרסם תצלומים שלו ושל המשפחה. בעוד שקידום מסע ההופעות של ארצי, בעל טור בעיתון שנועד להחליף בבוא העת את לפיד כבעל הטור המרכזי, מי שהאמרגן שלו הוא מקורב של בעל הבית ומי ש"ידיעות אחרונות" מעורב עסקית במסע ההופעות הנוכחי שלו, הוא אינטרס ברור של העיתון, מעניין מה הסיבה לקידום המכירות של שליט ב"ידיעות אחרונות". עם שחרורו, הבטיחה היחצנית של הקמפיין לשחרור שליט כי לא נחתם חוזה עם אף הוצאת ספרים לפרסום זכרונותיו של החייל החטוף. אבל מאז עברו כבר חודשים ארוכים.
"לקחו לדודו את הלב" היא כותרת ידיעת עמוד המתפרסמת ב"ידיעות אחרונות", העיתון שעורכיו הראשיים טוענים כי אינו צהובון. הידיעה הפתטית (גיא ליברמן) מעוטרת בלוגו "מחלקת תחקירים - הכתובת לחשיפות", ומקבלת הפניה בשער: "לקחו לו את הלב", "המכון הפתולוגי הסתיר כי לבו של דודו טופז הוצא בשלמותו ונשאר במכון".