אחת מתופעות הלוואי של ההצלחה המסחררת של הריאליטי המאוס "האח הגדול" היא הפאניקה שממנה סובל ערוץ 10 עם השקת העונה השנייה של "הישרדות". הערוץ, שנמצא במאבק הישרדות משל עצמו, מרגיש שהוא לא יכול, פשוט לא יכול, שלא לעמוד בסטנדרטים הגבוהים שהציבה זכיינית קשת.
מעבר לעובדה שערוץ 10 הפקיע במשך יותר משבוע חלק מהמסך כדי למקם בפינתו השמאלית העליונה לוגו גדול ולבן המדווח ש"הישרדות חוזרת", ולצדו הוסיף שעון שמונה את הזמן לאחור משל היתה זו חללית שעומדת לצאת למסע להצלת האנושות; מעבר לעובדה שהלוגו לא הוסר לאחר שידור פרק הבכורה, אלא החל לדווח על "פרק ההדחה" ההולך ומתקרב; מעבר לכל אלה נראה שבמחלקת החדשות של ערוץ 10 ינקטו כל תעלול, מביך וילדותי ככל שיהיה, כדי לשלב כמה פריימים מהעונה הראשונה של "הישרדות".
דוגמה לכך היא כתבה ששודרה ביום חמישי האחרון במהדורה המרכזית על הפופולריות הגואה של משחק השחמט בקרב ילדי ישראל. משחק השחמט הוא אחד המורכבים והעתיקים בעולם, אבל הכתבת, סיוון כהן, לא ראתה שום בעיה להקדיש את החלק הראשון של האייטם להשוואה בין משחק האסטרטגיה שחמט למשחק האסטרטגיה "הישרדות". כך זכו צופי המהדורה לראות שוב את דן מנו, את הישבן המפורסם של מרינה ועוד. כדי לאזן את האייטם הביאה כהן ציטוטים של השר לשעבר נתן שרנסקי, שאמר שבעיניו הריאליטי הוא "בושה וחרפה". כאשר נשאלו הילדים מי הגיבור שלהם, הם ענו "גארי קספרוב". "לא דן מנו?", שאלה הכתבת, ואחד הילדים ענה: "לא. סתם דפוק". דפוק דפוק, אבל במקרה יש לנו כמה תמונות שלו.
מה הסיבה לחיבור המשונה? הכתבת קבעה כי "בתקופה האחרונה ישנה עלייה של מאות אחוזים בילדים שמתעניינים בשח לא רק בגלל ההצלחות העולמיות של הנבחרת, אלא גם בגלל היסטריית הריאליטי ובעיקר בגלל הכלים הנדרשים לנצח בה". תקראו שוב את המשפט הזה. גם בפעם העשירית תתקשו להאמין שהוא נשמע במהדורת חדשות מרכזית בישראל.
החיבור בין שחמט ל"הישרדות" הוא מופרך ברמות שקשה בכלל להתחיל להסביר. על-פי ההיגיון העיתונאי הזה, ניתן לקשור כל אייטם במהדורה ל"הישרדות": פילה מתה בספארי במאבק עם פילה אחרת? טוב, ככה זה בג'ונגל – החזק שורד (פריים של נועם השרירי). אבי נמני עדיין מאמן מכבי תל-אביב? בחור שרדן! (תמונה של משה המלצר). אובמה זכה בבחירות בארה"ב? הוא כזה וינר (תמונה של נעמה מחייכת). אולמרט מאיים על חמאס? רגע, הוא לא עף כבר בפרק ההדחה? (תמונה של דן מנו בולע רוק).
חולפות 24 שעות, ומהדורת "שישי" עם עפר שלח ורביב דרוקר מקדישה נצח במונחי טלוויזיה, כמעט תשע דקות, לכתבה על דן מנו. הכתב ינון מילס הסביר: "גם שנה אחרי שהתוכנית ירדה, כוכבי התוכנית 'הישרדות' ממשיכים להיות רלבנטיים". טוב, נו, זה בטח סתם צירוף מקרים. שלושה ימים קודם לכן, ביום שלישי בשבוע שעבר, שודר ראיון בתוכנית "לונדון וקרשנבאום" (הראיון מתחיל בדקה ה-52:20), ובמהלכו שוחחו המנחים עם "מלהק לתוכניות ריאליטי" כדי שיסביר איך בוחרים מתמודדים לריאליטי, כלומר ל"הישרדות". במשך שניות ארוכות נחצה המסך לשניים: בחצי האחד נראה המרואיין ובחצי האחר, איך לא, "הישרדות". כזו מקריות.
עובדים או עבדים?
בעוד שהפקעה גסת רוח של המסך לטובת קידום אינטרסים מסחריים עצמיים (שיטה שלא הומצאה על-ידי ערוץ 10, אך נראה שבחסותו היא מגיעה לדרגת אמנות של ממש) עוד איכשהו מובנת, קשה קצת יותר להבין כיצד המנהלים המסחריים של הערוץ מרגישים בנוח להפקיע גם את העובדים לטובת תוכנית הריאליטי.
נתי דינר, סמנכ"ל שיווק ופרוגרמינג בערוץ 10, שלח בשבוע שעבר הודעת דואר אלקטרוני לעובדי ערוץ 10 ונענע10. דינר מבהיר בה כי "ההצלחה של 'הישרדות' בנתוני הצפייה תביא איתה הצלחה מסחרית שתאפשר לנו להמשיך להתקיים ולהתחרות בשוק הטלוויזיה המסחרית".
לדברי דינר, נדרש מאמץ גדול כדי לשלוף את הצופה מערוץ 2 לערוץ 10, ולכן יש צורך במאמץ קולקטיבי של העובדים. אי לכך מתבקשים העובדים: "החליפו את הפאן-טון בסלולרי ל'הישרדות'. שלחו SMS לחברים הקרובים לראות הערב את הפרק. שנו הסטטוסים שלכם בפייסבוק ל''הישרדות' איי הפנינה – היום וביום שישי בערוץ עשר', פתחו כל הודעת מייל היום ב'שלום, הערב 'הישרדות'!'". דינר מסכם ואומר שההצלחה של העונה לא תיקבע על-ידי נתוני הרייטינג בפרק הראשון, ולכן "חשוב להמשיך ולתזכר כל הזמן עד אשר נהנה שוב לראות את המספרים אליהם התרגלנו בעונה שעברה".
ההלם מקריאת ההודעה כה גדול שנדרש לעשות קצת סדר. ארגונים רבים משתמשים בעובדיהם כמקדמי מכירות. אחרי הכל, מהי המדבקה על כלי הרכב של חברות הייטק אם לא סוג של קידום מכירות? ב"ידיעות אחרונות" נוספה באחרונה חתימה אוטומטית לכל הודעה הנשלחת מתיבת דואר של העובדים ובה משולבת פרסומת לעיתון. זו פרקטיקה מוכרת גם בעיתונים ובארגונים אחרים. אף שהחתימה מעצבנת, אפשר להבין את האינטרס של העיתון: אנחנו נותנים לעובד תיבת דואר אלקטרוני, מדוע לא להשתמש בהודעות שנשלחות ממנה כזרוע שיווקית? אי לכך, אם ערוץ 10 נותן לעובדיו טלפון סלולרי, אפשר להבין (בקושי רב, אבל אפשר להבין) את בקשתו שהעובדים יחליפו את הצלצול לנעימת הפתיחה של "הישרדות". מילא.
אלא שדינר חוצה את הגבול העדין שבין שימוש במשאבי הערוץ לשם קידומו ובין שימוש בעובדים כלוח פרסומת נייד. מדוע עובדי נענע10 וערוץ 10 צריכים לשנות את הסטטוס בפרופיל האישי שלהם בפייסבוק ל"'הישרדות' איי הפנינה"? ובכלל, מי רוצה להיות חבר של מישהו שמשנה את הסטטוס שלו ל"'הישרדות' איי הפנינה"? מהיכן שאובה החוצפה לבקש מעובדים להזדהות עם האינטרסים המסחריים של מקום העבודה באופן שיציג אותם כאווילים גמורים? (פתחו כל הודעת מייל במלים "שלום, הערב 'הישרדות'"!? תגיד, אתה רציני?!).
העובדה שבערוץ 10 לא חשים בושה לפני ששולחים כזו הודעה, והעובדה שתוכן ההודעה קובע כי ההצלחה של התוכנית תאפשר לערוץ לשרוד עוד שנה בשוק, מלמדות על ההיסטריה של הערוץ, היסטריה שהופכת אותו, על עובדיו ועיתונאיו, למשרת נרצע של תוכנית ריאליטי אחת.
אני מבטיח לראות את כל פרקי "הישרדות", לקנות את כל המוצרים שמפרסמים המפרסמים בזמן הפסקת הפרסומות, לפתוח כל שיחה עם אמא שלי ב"היי אמא, הערב 'הישרדות' בערוץ 10" ולקעקע על המצח שלי "'הישרדות' איי הפנינה". האם עכשיו אפשר לקבל את הערוץ שלי חזרה?