עמירה הס היתה מה זה מאוכזבת. כתבת "הארץ" היתה על ספינת המחאה כראמה, שנעצרה על-ידי חיל הים בדרכה לעזה. והנה, לא פרץ ולא צווחה. לא אלימות צבאית ואפילו לא שריטה קטנה על לחיו של מפגין שוחר שלום. שום כלום.
החיילים הישראלים עוד הגדילו לעשות והציעו מזון ושתייה לנוסעי הספינה ולצוות. לאן תוליך הס את החרפה? האם ייגזר עליה, בתום שליחות ארוכה, לדווח על התנהגות הומאנית של קלגסי צה"ל? איכה תישא פנים אל ידידיה ברמאללה ובעזה, המורגלים לקבל מידיה, מעל דפי עיתונה, תיאורים מפלצתיים של הצבא המדכא והאכזר?
עיתונאית "הארץ" עמירה הס (צילום: רופאים לזכויות אדם, רשיון cc)
אבל, אחרי שעות מעטות של אלם, התעשתה הס ושבה לאיתנה. לא עיתונאית כהס תלך שולל אחרי המניפולציות השקופות של שודדי הים הישראלים. אותה לא ייקנו במגשי פירות ובקנקני מים, שאולי אפילו נשאבו מבארות פלסטיניות בשטחים. אין ברירה. את הכותרות שמן הסתם כבר ניסחה לעצמה תיאלץ לגנוז, אבל קו העלילה החדש שטוותה, גם הוא לא יעשה חסד עם הצבא הכובש. אם לא אכזריות בלתי אנושית, אפשר ללכת על קו ה"לא כוחות". "מעטים מול רבים". וכך דיווחה הס לאתר "הארץ" על שהתרחש בלב ים:
"שלוש אוניות קרב ושבע סירות קומנדו מהירות מגדלים ומסוגים שונים גויסו היום (שלישי) כדי להשתלט על גיגית ששמה כראמה-דיגניטה, 'כבוד', במרחק של כשלושים מיילים ימיים מהחוף. כמאה וחמישים חיילים לפחות נשלחו השכם בבוקר ללב ים כדי לבצע את המשימה: למנוע מעשרה אזרחים, פעילים של 'משט החופש', ועוד שלושה אנשי צוות ושלושה עיתונאים, להגיע לנמל עזה".
לב מי לא יחמץ? מעי מי לא יתחמרמרו למקרא הדו-קרב הלא שוויוני הזה בין "עשרה פעילים" על גבי "גיגית" ובין "מאה וחמישים החיילים" על סיפונן של "אוניות קרב וסירות קומנדו מהירות"? וכל זה מתרחש לו "השכם בבוקר", לטרוף את שנת הישרים של פעילי השלום.
ואם רוחנו לא נסערה למקרא התיאור הזה, יש באמתחתה של הס עוד טיעון אחד מנצח שיטה את דעת הקהל נגד המבצע: הטיעון הכלכלי. "הבוקר, לשעה קלה, שגו הפעילים באשליה שחיל הים הישראלי יוותר על המבצע היקר, על חשבון משלם המסים הישראלי, ויניח להם להגיע לרצועת עזה".
לא היתה אלימות, מודה הס בלב נחמץ, אבל מה על בזבוז הכסף? אולי אפשר, בכל זאת, לעורר קצת תרעומת ציבורית בסעיף הבזבוזים? ושימו לב, בבקשה, לעובדות שפורשת הס לפנינו: הפעילים, אזרחים זרים, הם שחרדים לכספו של "משלם המסים הישראלי", בשעה ש"חיל הים הישראלי" זורה את מעותינו בלב ים ב"מבצע יקר" ומיותר. עולם הפוך.
עכשיו, לאחר תיאורה המצמרר של הס, שב הסדר על כנו. הטובים חזרו להיות טובים, והרעים, שכמעט התפתינו לחשוב שנמצא בהם שמץ אנושיות, שבו לתפקידם המסורתי. רק עובדה אחת לא התפענחה. כאשר הס מונה על סיפון הגיגית השלווה "עשרה פעילים, עוד שלושה אנשי צוות ושלושה עיתונאים", היכן בדיוק היא מציבה את עצמה? אשת צוות? ודאי שלא. פעילה פוליטית? בלי ספק. אבל רגע... האם ייתכן שהס מונה את עצמה עם העיתונאים?
חיים זיסוביץ הוא ראש היחידה לתקשורת בבית-הספר לתקשורת באוניברסיטת בר-אילן ויועץ תקשורת