כיצד תתאר ההיסטוריה את ארה"ב של ראשית המאה ה-21? שקיעתה של ארה"ב כמעצמה כלכלית נראית כמעט ודאית אל מול עלייתן של מדינות כמו סין והודו. יש שיטענו כי מדובר בנצחון הכמות על האיכות, אולם כשבוחנים את התרבות האמריקאית כפי שהיא משתקפת בטלוויזיה שהיא מייצרת, נדמה שגם היא נמצאת בשלב הניוון.
קשה אמנם להשליך מתוכנית טלוויזיה אחת על תרבות שלמה, ובכל זאת אני מוצא שתוכנית חדשה בשם "ג'יגולוס", שפרק הבכורה שלה שודר לפני כשבוע ברשת הכבלים שואו-טיים, משקפת דבר-מה שלא ניתן להכחישו.
התוכנית עוקבת אחר חייהם של סרסור ושל חמש זונות ממין זכר ומתעדת את הזיונים שלהם עם נשים. אבל זה נשמע לא טוב. ננסח מחדש. התוכנית מלווה את חייהם של סוכן וחמישה גברים מלאס-וגאס המגשימים פנטזיות עבור נשים.
אם זה נשמע לכם לא ייאמן, נראה שאתם סבורים שהטלוויזיה האמריקאית היא פרק של "חברים" בשידור חוזר. בפועל, לצד יצירות טלוויזיוניות מרשימות דוגמת "מד-מן" ו"אימפריית הפשע", הטלוויזיה האמריקאית מציעה לציבור הצופים טראש מרוכז.
"ג'יגולוס" אינה מתיימרת להציג את האמת מאחורי הזוהר המזויף ולא נראה שהיא מתמקדת בנסיבות החיים שהובילו גברים למכור את גופם תמורת כסף. תחת זאת היא מציגה את הקלישאה: גברים נאים, בטוחים בעצמם, רבי און ואיבר מין מקועקע (מיד נחזור לנקודה הזו), בסצינות של פיתוי וסיפוק יצרים.
"ג'יגולוס" היא במלה אחת "פורנו". "זה נשמע דומה מאוד לפורנו", כתבה טרייסי קלארק-פלורי, מי שחשפה בכתב-העת המקוון "סלון" כי לא רק הגברים שמשתתפים בסדרה עושים זאת תמורת תשלום, אלא גם כמה מהנשים (שלכאורה משלמות לגברים כדי לקיים איתן יחסי מין).
אבל לא צריך לחשוף את המכניקה של התשלום כדי לקבוע ש"ג'יגולוס" היא פורנו. אני יודע שלניק יש קעקוע על איבר המין שלו כיוון שזה נשלף למול המצלמה כבר בדקה הראשונה של התוכנית. שתיים וחצי דקות לאחר מכן מתועד ניק כשהוא פוגש מורה שנראית כמו כוכבת פורנו בעצמה, ולאחר שיחה קצרה, השניים עולים לחדרה.
בטלוויזיה ה"רגילה", כאן בדרך כלל המצלמה מסתלקת, אבל "ג'יגולוס" מגדירה מחדש את הטלוויזיה הרגילה: השניים מתפשטים ומקיימים יחסי מין מלאים, בעירום מלא, בתאורה מלאה, מול המצלמה. תנוחה מקדימה, תנוחה מאחור, קונדומים שמושלכים הצדה לאחר השימוש, הכל שם. קוראים לזה "פורנו", וזו הטלוויזיה האמריקאית.
בהמשך יוצגו גברים נוספים, כולם נראים כאילו עוצבו בתבנית, כיאה לעיר הכי פלסטיקית בעולם, לאס-וגאס. 14 דקות בתוך התוכנית וג'ימי מקיים יחסי מין עם אשה נשואה כאשר בעלה צופה מהצד ונותן לו הוראות, כמו גם מלות עידוד. אחרי שהיא תגמור, לא לפני שינגוס בפטמותיה, יבצע בה מין אוראלי (והיא בו) מול המצלמה, והיא תודה לג'ימי על שנתן לה "להשתמש במוט שלו".
"ג'יגולוס" היא ייצוג הולם לתרבות האמריקאית הנוכחית המשתקפת בטלוויזיה שלה. חבורה של גברים ונשים שמוכנים לעשות הכל מול המצלמה רק כדי לזכות בקצת חשיפה טלוויזיונית ואולי גם בקצת מזומנים. העובדה שבעתיד הם יוכלו, כפי שכתב סת אברמוביץ' מ-TV.com, לשמש תשובה לשאלה "מדוע בני-האדם נכחדו?", לא מפריעה לאף אחד להציג אותם לראווה.
כל התוכן הדוחה הזה עטוף בעטיפה מגושמת ומרשרשת של צביעות. שהרי הביקוש לזונות ממין זכר פופולרי בעיקר בקהילה ההומוסקסואלית, בעוד שנשים המשלמות על קיום יחסי מין עם גברים הן עניין נדיר באופן יחסי. למרות זאת, הטלוויזיה בוחרת להציג את הצד ההטרוסקסואלי של התעשייה. פלא שהיו צריכים לשלם לנשים כדי להופיע בתוכנית?
לא תמצאו קבוצה יותר מנותקת רגשית מ"מגשימי הפנטזיות" ו"הסוכן" שלהם, אבל אין לכך כמעט כל רמז בתוכנית. תחת זאת "הסוכן" מסביר לגברים שהם צריכים לקחת כסף לפני שהפגישה מתחילה, כי זה לא חוקי לקחת כסף בתמורה ליחסי מין. אף שהכסף הוא כוכב התוכנית, הוא אינו מוצג לראווה ולא רואים שטרות מחליפים ידיים.
כסף הוא מה שכולם רוצים, אבל כשלעצמו הוא מלוכלך, הוא נמצא רק ברקע, הוא התשובה לשאלה מדוע סטיבן, שיש לו ילד בן חמש, מוכן לקיים יחסי מין עם נשים שיכולות להיות אמא שלו. כסף מלבין הכל. כסף הוא מה שמניע את העלילה. כסף ותהילה. הרי לכם אמריקה בקליפת אגוז, הרי לכם הסבר מדוע "סנוקי" הפכה לאחת מגיבורות התרבות המדוברות באמריקה.
"ג'יגולוס" היא המשכה הטבעי של מגפת הריאליטי שכבשה את העולם בסערה. אחרי הכל, ז'אנר הריאליטי הוא סוג של פורנו רגשי, ומכאן שאין סיבה שהפורנו הגופני לא יגיע מיד אחריו. יש מי שטוען שבתוך כמה שנים, כל תוכניות הריאליטי יהיו כאלו.
ב"האח הגדול", כך הבנתי, התרחשה מהומה העונה (לבושתי לא ראיתי אפילו פריים אחד שלה) כאשר אחת המשתתפות הודיעה לארוס שלה שהיא עוזבת אותו תוך כדי התוכנית, או משהו מעין זה. היש פורנו רגשי מוצלח מזה?
לפני כמה ימים הזדמן לי לראות קטע קצר מתוך "הישרדות" בערוץ 10. אורית(?), שנראית כמי שסובלת ממקרה חמור של הרעלת סיליקון, לימדה את שאר הבנות על האי כיצד לנענע את האגן בתנועות ריקוד כלשהן. הבנות היו לבושות בבגד ים זעיר, אבל המצלמה לא הותירה מקום לדמיון והתמקדה במה שמעניין. הבנות מנענעות כי הן יודעות שזה מוכר. הצלם מצלם כי הוא יודע שזה מוכר. העורך לא חותך כי הוא יודע מה מוכר. והצופים, במקום להקיא על המסך, קונים.
הדוגמאות הללו מציגות תרבות מערבית, שבמרכזה אמריקה, כשהיא שטופה בהתבהמות שהיתה מנת חלקה של האימפריה הרומית; גברים שריריים שנלחמים במרכזה של זירה לקול תשואות ההמונים שדורשים לחם ושעשועים ונשים שמתייחסים אליהן כאל סחורה. לאחר שהאימפריה הרומית התמוטטה, שקע העולם המערבי אל "חשכת ימי הביניים". אז אל תלכו לשום מקום – יש למה לחכות.