שופט העליון יצחק עמית הורה לעצור את פעולת ועדת האיתור של תאגיד השידור עד להחלטה אחרת, זאת לאחר התמהמהות ממושכת בתגובה לעתירה נגד מינוי השופט בדימוס משה דרורי ליו"ר הוועדה.
ועדת האיתור היא המפתח לקביעת המינויים הבכירים בתאגיד השידור, במיוחד לאור פרישתו הצפויה של יו"ר התאגיד גיל עומר בנובמבר הקרוב. שר התקשורת שלמה קרעי, אחד המשיבים לעתירה, הצהיר כי הוא מעוניין לחסל את העצמאות העיתונאית של התאגיד ומנסה לפעול לשם כך באמצעות שליטה בוועדת האיתור.
משמעות החלטתו של השופט עמית היא עיכוב נוסף בניסיון ההשתלטות של קרעי על תאגיד השידור, שהוא בפני עצמו חלק ממסכת של ניסיונות חקיקה, תקנות ומינויים של ממשלת נתניהו שנועדו להשתלט על כלי תקשורת או לפגוע בהם ולחילופין להיטיב עם כלי תקשורת המשרתים את הממשלה.
כבר עם כניסתו לתפקיד בינואר 2023, אמר קרעי כי הוא רוצה לחסל את השידור הציבורי בישראל ואף יזם מספר ניסיונות חקיקה לשם כך - שכשלו, בינתיים, לאחר שקומם נגדו את כלל הגורמים בתעשיית הטלוויזיה והתקשורת בישראל.
במקביל לניסיונות לסגור את התאגיד או לפגוע בתקציבו, פנה קרעי לנסות ולשלוט במינויים הבכירים בתאגיד. החוק מכוחו פועל תאגיד השידור נחקק על-ידי ממשלת הליכוד ויש-עתיד ב-2014 ונועד לנתק את ההשפעה הפוליטית מהשידור הציבורי, זאת כלקח מההסתאבות וההשחתה שגרמה ההתערבות הפוליטית הבלתי פוסקת ברשות השידור.
מימין: שר התקשורת גלעד ארדן, חברת הכנסת קארין אלהרר ושר האוצר יאיר לפיד, ועדת המשנה לדיון בחוק לשידור ציבורי חדש, 11.6.14 (צילום: פלאש 90)
לשם כך הוקם מנגנון שבראשו ועדת איתור בת שלושה חברים, שמחליפה את הדרג הפוליטי כמי שבוחרת את חברי מועצת התאגיד. בראש הוועדה עומד שופט מחוזי או עליון בדימוס, שנבחר על-ידי שר התקשורת. מינוי זה, של יו"ר ועדת האיתור, הוא היחיד בו יש דריסת רגל לדרג הפוליטי. זו החוליה דרכה מנסה קרעי לשבור את המנגנון שקבע החוק על מנת להבטיח את העצמאות העיתונאית והניהולית בתאגיד השידור.
בפברואר 2023 מינה קרעי את השופטת בדימוס נחמה נצר ליו"ר ועדת האיתור, כנראה במחשבה שיוכל להשפיע באמצעותה על מינוי החבר החסר הנוסף בוועדת האיתור ואחר-כך על המינויים במועצת התאגיד.
ביולי 2023 נחשף ב"עין השביעית" כי בן-זוגה של נצר ושותפה למשרד עורכי הדין, אריק נצר, קורא בעקביות לסגור את התאגיד וכלי תקשורת אחרים שאינם תומכים בנתניהו, משמיץ עיתונאים ותוקף אותם.
גדי טאוב בערוץ 14 (צילום מסך)
ביוני חשף נתי טוקר ב"דה מרקר" כי ד"ר גדי טאוב מועמד לתפקיד החבר השלישי והאחרון בוועדת האיתור, זאת למרות שמדובר במינוי פגום על פניו: טאוב הוא איש פוליטי מובהק ומוצהר, מתומכי נתניהו היותר קולניים, ואילו ועדת האיתור נועדה, כאמור, לנתק את הזיקה הפוליטית מהמינויים בתאגיד, והחוק אוסר במפורש על מינוי חבר ועדה בעל זיקה פוליטית.
אלא שבדצמבר הודיעה נצר במפתיע על פרישתה מהתפקיד, וקרעי נאלץ לחפש מועמד חדש. הפעם נבחר השופט בדימוס משה דרורי, שעמדותיו הפוליטיות היו ידועות: תומך המהפכה המשטרית ומי שהתבטא נגד הפרקליטות בנוגע לתיקי נתניהו, הסוגיה החשובה ביותר עבור ראש הממשלה מאז הואשם בפלילים.
קופת שרצים
דרורי הביא איתו לתפקיד לא רק זיקה פוליטית ברורה אלא גם קופת שרצים לא קטנה, שגררה עתירה של עמותת זולת, ליאורה ניר מתנועת רגולציה הוגנת ואגודת יהודי אתיופיה. העותרים הזכירו מקרים מבישים מעברו של דרורי, שעמדו ברקע ביטול מינויו לשופט העליון, וגם את הסתייגותו של ממלא מקום נשיא בית-המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, מהמינוי (זאת במסגרת חובת ההיוועצות של קרעי איתו לפני המינוי, שמתוכנה בחר להתעלם).
דרורי, שכיהן כסגן נשיא ביהמ"ש המחוזי בירושלים, ביקש בשנת 2009 להתמנות לשופט בבית המשפט העליון, אך בסופו של דבר נאלץ להסיר את מועמדותו לאחר שפרצה שערורייה ציבורית.
מחברי חוות-הדעת הצביעו על היסטוריה של הערות לא ראויות, פסקי דין בעייתיים וראיונות לתקשורת ללא אישור של השופט דרורי
שנה קודם לכן, כך התברר, החליט השופט דרורי שלא להרשיע חרדי שדרס במתכוון קופאית ממוצא אתיופי שניסתה למנוע ממנו לעזוב חניון ללא ששילם. הוא גרר אותה במכוניתו כמה עשרות מטרים והפקיר אותה כשהיא פצועה. השופט דרורי נמנע מלהרשיע את הנאשם, אף שהודה בדריסה ובהפקרה, מחשש שהרשעתו תפגע בסיכוייו להתמנות לבית הדין הרבני. דרורי אף הסביר כי הפרשה היטיבה עם הקופאית שנדרסה משום שבגין המקרה והדיון המשפטי שבעקבותיו "התקבלה סופית לחברה הישראלית, כשווה בין שווים".
מ"מ נשיא ביהמ"ש עליון פוגלמן הפנה את תשומת לבו של השר קרעי לחוות דעת שכתבה המחלקה המשפטית בהנהלת בתי המשפט בשנת 2020, בנוגע לאפשרות מינויו של דרורי לכהונת שופט עמית בבית-המשפט, שכאמור בסופו של דבר לא יצא אל הפועל.
חוות הדעת נותרה חסויה בפני הציבור ונחשפה השבוע ב"וואלה" על-ידי דוד ורטהיים אחרי שנמסרה לעמותת הצלחה. מחברי חוות-הדעת הצביעו על היסטוריה של הערות לא ראויות, פסקי דין בעייתיים וראיונות לתקשורת ללא אישור של השופט דרורי. דרורי אכן לא מונה גם בפעם זו ונוטר טינה, בלשון המעטה, למערכת המשפט, טינה אותה הוא חולק עם הציבור לא פעם.
טינה זו עמדה גם בבסיס מינויו של דרורי על-ידי שר המשפטים יריב לוין לראשות "ועדת הרוגלות", זאת על רקע התבטאויותיו בעד ההפיכה המשטרית ונגד מערכת המשפט. פוגלמן הדגיש בפני השר כי בחוק השידור הציבורי מובהר כי "לא ימונה לחבר ועדת האיתור ולא יכהן בה, מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר ועדת האיתור, לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו".
פגיעה קשה באמון הציבור
טענה נפרדת של העותרים נוגעת למניעיו של השר קרעי. העותרים נגד המינוי טענו כי במינוי דרורי, קרעי פעל במכוון ובאופן מודע כדי לגרום ל"פגיעה בשידור הציבורי ומתן יד חופשית להתערבות פוליטית בתאגיד השידור". לפי העתירה, החלטתו של השר קרעי למנות את דרורי לתפקיד נבעה "אך ורק מדעותיו וממעורבותו הפוליטית" של המועמד, נעשתה באופן פסול ו"מהווה פגיעה קשה באמון הציבור".
השר קרעי, ועדת המינויים שאישרה את מינוי דרורי ודרורי עצמו, ביקשו ארכה אחרי ארכה על מנת לענות לעתירה נגד המינוי. היום אישר השופט עמית ארכה נוספת - שר התקשורת וועדת המינויים יגיבו עד ל-29.9 ודרורי עד ל-10.10.
"לנוכח הארכות שהתבקשו", כתב השופט עמית, "חזקה על המשיבים כי לא יפעלו למינוי חבר נוסף בוועדת האיתור ולאיתור מועמדים למועצת תאגיד השידור הציבורי הישראלי עד להחלטה אחרת".
המינוי שעומד על המדוכה כעת, ונבלם זמנית, הוא בוועדת האיתור עצמה - עוד לפני המינויים הצפויים במועצת התאגיד. בוועדה חסר חבר נוסף, ודרורי מעוניין למנות לתפקיד את פעיל הימין חנן עמיאור, העוסק בין היתר בכתיבת נאומים לשרי הליכוד, כפי שנחשף ב"עין השביעית" כבר ב-2017.