"קיץ של הכחשה", פרויקט משותף של "העין השביעית" ו"המרד בהכחדה"

כיצד קורה שחזאי מזג האוויר בתקשורת מתעלמים מההתפתחות המשמעותית והדרמטית ביותר שמתרחשת בתחום הסיקור שלהם – משבר האקלים? משיחות עם חזאים עולה דוגמה מובהקת הממחישה את הטכניקות שבהן נוקטת התקשורת כדי להדחיק ולעמעם את הנושא: הממוצע העונתי שאליו מתייחסת הקביעה "יחסית לעונה" השתנה כבר לפני עשר שנים, אבל אותנו לא טרחו לעדכן.

צופי הטלוויזיה בישראל מכירים היטב את המונח. החום הולך ומתגבר מדי שנה אך ממשיך להיות "ממוצע לעונה", ואילו החום הקיצוני, שהולך ונעשה נפוץ גם הוא, מוצג רק כ"חם יחסית לעונה". כיצד זה שלמרות מגמת ההתחממות, במהלך השנים האחרונות עדיין ניתן לשמוע את האִמרה המשומשת הזו בתחזיות מזג האוויר?

בשירות המטאורולוגי, המספק לחזאי הטלוויזיה את התחזית, מסבירים מדוע עדכנו את ממוצע הטמפרטורות העונתי: "עד העשורים האחרונים היו מחשבים ממוצע אקלימי ל-30 שנה. התקופה שבין 1960 ל-1990 הוגדרה כתקופה תקנית לאקלים, וכולם חישבו ממוצעים לפיה", מסביר ניר סתיו, מנהל השירות. אלא שחישוב זה נסמך על ההנחה שהשינויים בין התקופות אמורים להיות קטנים. מרגע שמשבר האקלים נעשה מוחשי – השינויים הלכו ותכפו והממוצע הפך לא-רלבנטי עבור צורכי השירות המטאורולוגי. לכן הוחלט לעדכן את הממוצע.

מנהל השירות המטאורולוגי: השינויים בטמפרטורה הלכו ונעשו תכופים והיינו חייבים לעדכן את הממוצע. אנחנו רודפים אחרי האקלים

"ב-2011 עשינו עיבוד של הנתונים של 1980 עד 2010. לפני כמה שנים עשינו שוב חישוב של 1995 עד 2015, ובזה אנחנו משתמשים היום. זו תקופה קצרה אבל חמה יותר. עוד שנה נעשה עוד חישוב של 1990 עד 2020. כעת צריך לעדכן את הממוצע פעם בחמש שנים או עשר לכל היותר", מסביר סתיו, ומסכם: "אנחנו רודפים אחרי האקלים".

ואכן, לפי דו"ח נאס"א 18 השנים האחרונות היו החמות ביותר מאז החלו המדידות, כששנת 2016 נמדדה כשנה החמה ביותר. לא רק בעולם כמובן, גם בישראל: דו"ח של השירות המטאורולוגי מ-2016 שעסק באירועי מזג אוויר קיצוניים בישראל קבע כי "חל גידול מובהק בשכיחות גלי החום בשני העשורים האחרונים, שבהם הטמפרטורה היומית הממוצעת עולה על הממוצע בשש מעלות במשך שלושה ימים רצופים". דו"ח של השירות המטאורולוגי שפורסם שנתיים לאחר מכן קבע: "קיימת מגמה מובהקת של התחממות בכל הארץ".

האם הממוצע האחרון חם יותר, שאלתי את סתיו, האם אתם רואים התחממות? "בטח", השיב, "זה ממוצע חם יותר". מדוע אפוא הדבר לא בא לידי ביטוי בתחזית מזג האוויר, שהיא הצוהר הפופולרי והנגיש ביותר שמקבל הציבור הרחב לידע המדעי על האקלים?

עדכון הממוצע על-ידי השירות המטאורולוגי נעשה מצרכים מדעיים, אך מבחינה תקשורתית הוא גורם להצגת תמונה מסולפת של האקלים בישראל. כשהחזאים מציגים את החום המתגבר כ"ממוצע", הם מסתירים בפועל את ההתחממות ההדרגתית שחלה לאורך השנים. כשהם מציגים את החום הקיצוני הגובר כ"חם יחסית לעונה", הם מעלימים מהציבור את העובדה כי במציאות של משבר אקלים, אין כבר דבר כזה "יחסית לעונה". למעשה, לפי הנתונים, אין כבר דבר כזה "עונה" רגילה ונורמלית.

עונת הקיץ היום חמה משמעותית מבעבר, והיא צפויה להוסיף ולהתחמם בשנים הקרובות. השנה נמדד שיא חום שלא היה כמותו מאז קום המדינה, והוא צפוי להישבר לא עוד 70 שנה, אלא בשנים הקרובות. לפי התחזיות, הטמפרטורות בעולם צפויות לעלות בכ-5 מעלות, כשבישראל העלייה בטמפרטורות צפויה להיות כפולה. האם בשנת 2070 נשמע מפי החזאים כי 50 מעלות בתל-אביב הן "ממוצעות לעונה"?

החזאים בטלוויזיה מדברים בסמכותיות, אך למעשה נסמכים על עבודה מקצועית של מדענים המעבירים להם את הנתונים שהם מדווחים עליהם. ובכל זאת, החזאים יכולים לבחור אם להיות דוגמני מזג אוויר או עיתונאים. הבחירה להשתמש בעדכון ממוצע הטמפרטורות באופן עיוור, בלי להסביר לצופים כי החום הקיצוני הולך ומתגבר או כי הממוצעים הולכים ועולים, היא בחירה באפשרות הראשונה.

מחדשות 13 נמסר כי "מערכת התחזית של חדשות 13 עוסקת בנתוני האקלים והממוצעים שמקבלים ממערכת השירות המטאורולוגי. המערכת אינה עוסקת בחקר האקלים". בחדשות כאן 11 ובחדשות 12 העדיפו שלא למסור תגובה.

מיטל לוקוף היא ראש צוות תקשורת בסניף הישראלי של "המרד בהכחדה" (XR). הכתבה מתפרסמת כחלק מפרויקט משותף של "המרד בהכחדה" ו"העין השביעית", תחת הכותרת "קיץ של הכחשה". במסגרת הפרויקט נבדוק כיצד מתייחסת התקשורת לתופעות השונות שמחולל משבר האקלים בקיץ הישראלי

"המרד בהכחדה" (Extinction Rebellion) הוא ארגון בינלאומי שנוסד באנגליה ב-2018 ומ-2019 פועל גם בישראל. באמצעות מרד אזרחי, הארגון הביא להכרזה על מצב חירום אקלימי במדינות כגון אנגליה, צרפת, אירלנד וכן במאות ערים אחרות ברחבי העולם. דרישותיו העיקריות הן: ספרו את האמת לגבי משבר האקלים, צמצמו פליטות מזהמות לאפס עד 2025, השתמשו באנרגיה מתחדשת ושתפו את הציבור באמצעות מועצות אזרחים