צפון-קוריאה היא מדינה מטורללת. צרכן מדיה שיעקוב באדיקות אחר הסיקור התקשורתי של הדיקטטורה הרחוקה יגיע למסקנה ששליטיה אינם רק אכזריים וריכוזיים באופן קיצוני, אלא גם בעלי חוש דרמטי חולני ואיזון נפשי רעוע.

"הבעיה היא שהשקרים של צפון-קוריאה משתווים בקלות לבלופים שבהם מעוניינת דרום-קוריאה להזין את עיתונאי העולם"

בשנים האחרונות, כך עולה מעת לעת בדיווחים של כלי תקשורת מרכזיים בעולם ובישראל, הורה הדיקטטור הצעיר של צפון-קוריאה, קים ג'ונג-און, להשליך את דודו למלתעותיהם של 120 כלבים מורעבים, גזר על כל הגברים במדינה להסתפר כמוהו, ועל הנשים ציווה לבחור תספורת מתוך רשימה סגורה של תספורות מותרות. המשותף לשלושת הסיפורים הללו ואחרים הוא שאלו רק סיפורים – מבחינה עיתונאית, מדובר בברווזים.

שמועות ועובדות מעוותות בנוגע לצפון-קוריאה הן חומר גלם נפוץ לדיווחים עיתונאיים שזמן מה לאחר פרסומם זוכים להפרכה. בסוף השבוע שעבר נחשף עוד סיפור כזה, שהצליח להסוות את העובדה שהוא בעצם ברווז במשך כמעט שנה.

בקיץ 2013 דיווחו בהרחבה כלי תקשורת בעולם, ובעקבותיהם כלי תקשורת ישראליים ("ישראל היום", חדשות ערוץ 2 באינטרנט, "וואלה", ynet ואחרים), על הוצאתה להורג של היון סונג-וול – זמרת פופולרית ועל-פי הדיווחים גם זוגתו לשעבר של השליט קים ג'ונג-און, בגין מה שתואר כהשתתפות בסרטים פורנוגרפיים והפצתם. על-פי הדיווחים, מלבדה הוצאו להורג 11 מוזיקאים נוספים שלקחו חלק ב"עבירות פורנוגרפיה".

היון סונג-וול נושאת את הנאום ש"הוכיח" כי לא הוצאה להורג, 16.5.14 (צילום מסך)

בזמן אמת הכחישו גורמים רשמיים בצפון-קוריאה את עובדת הוצאתה להורג של הידוענית המקומית. אך כיאה לנציגיו של משטר דיקטטורי, הטענה נתפסה כשקרית. אלא שביום שישי האחרון (16.5.14) התברר כי השלטונות הצפון-קוריאניים צדקו, והתקשורת המערבית טעתה: היון סונג-וול התייצבה בכנס רב-משתתפים בבירה פיונגיאנג, ונשאה נאום שהילל את המשטר. בכך הפריכה את עובדת מותה – והולידה שורה של כותרות בסגנון "האקסית של שליט צפון-קוריאה 'שבה לחיים'". הגורמים לכך שניתן היה לדווח על מותה ללא הוכחות של ממש, חרף הכחשות מפורשות, נחסכו מהקוראים או הוצנעו.

"קוריאה-הצפונית: האקסית של קים שבה מן המתים", חדשות ערוץ 2, 18.5.14

לעתים קרובות מקורן של השמועות בכלי תקשורת בדרום-קוריאה, שלשלטונותיה אינטרס ישיר בהצגת השכנה מצפון באור גרוע. "הבעיה היא שהשקרים של הצפון משתווים בקלות לבלופים שבהם מעוניינת דרום-קוריאה להזין את עיתונאי העולם", הסביר בהקשר זה ברוס קאמינגס, היסטוריון אמריקאי המתמחה בתחום, בראיון לאתר NK News.

לכלי תקשורת ברחבי העולם, ועל אחת כמה וכמה בישראל, קשה לאמת מידע המיוחס למקורות צפון-קוריאניים. בחסות מסך הברזל המפריד בין המדינה המסוגרת ושאר העולם, ומן הסתם גם בשל קשיי השפה ומידה מסוימת של בורות, לעיתונאי מערבי אין הרבה דרכים להעריך את מהימנותן של השמועות הנקשרות בשלטונות צפון-קוריאה.

אל הוואקום שמייצר חוסר האונים הזה משתחל הצורך הקבוע בכותרות מושכות, יוצאות דופן – עדיף על משהו שהוא בלתי נתפס עבור קהל היעד המקומי, שבעצמו אינו יודע כמעט דבר על צפון-קוריאה ולכן יתקשה להפריך את המידע השגוי.

את הסדקים באמינות – ההיסמכות על דיווחים בכלי תקשורת עלומים מהמזרח הרחוק, ההיגיון הפנימי הלא-תמיד-קיים של המעשים המדווחים – סותם אולי הרצון האקטיביסטי להפיץ ברבים את עוולותיו של משטר חשוך המתעלל בנתיניו. מטרה חשובה, ההופכת לרגע עיתונאים מן השורה לפעילים פוליטיים. ואם המטרה פוליטית, העובדות כבר ממילא פחות חשובות.

* * *

מן הארכיון: אתרי חדשות ישראלים ו"ויקיפדיה" בעברית על הוצאתה להורג של היון סונג-וול (צילומי מסך)