העיתונאי והפעיל הפוליטי ג'וזף דנה הורשע באחרונה בהתפרעות והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, זאת בעקבות אירוע שהתרחש בנבי סאלח בשלהי 2010. דנה, עיתונאי עצמאי שכיום משמש כתב מזרח הים התיכון של המגזין "מונוקל", עבד בעבר מישראל וסיקר רבות את הסכסוך הישראלי-פלסטיני עבור מבחר כלי תקשורת בינלאומיים, וכן עבור האתר הישראלי באנגלית "972+".
לפני שבועיים קיבלה השופטת חנה מרים-לומפ מבית-משפט השלום בירושלים את גרסת מדינת ישראל לאירוע, וקבעה כי דנה יידה אבנים לעבר כוחות הביטחון הישראליים, תוך שהיא דוחה את טענתו כאילו שהה במקום מתוקף תפקידו כעיתונאי ומותחת ביקורת על מהימנותו.
ג'וזף דנה (צילום: יוסי גורביץ, cc-by-nc-nd)
על-פי כתב האישום, ב-24.10.10 התקיימה הפגנה של יהודים, פלסטינים ואזרחים זרים בנבי סאלח שבשומרון. אחד השוטרים, יניב אוחנה, ראה את דנה ואדם אחר, יובל אורון, זורקים אבנים לעבר כוחות הביטחון (בכתב האישום מצוין כי האבנים שזרקו לא פגעו במטרה). כחצי שעה לאחר השלכת האבנים נעצרו השניים. "במתואר לעיל עשו הנאשמים מעשים בכוונה להפריע לשוטרים ממלאים תפקידם כחוק או להכשילם בכך. וכן השתתפו הנאשמים בהתקהלות אסורה, אשר המתקהלים נהגו בה בדרך שהפרה את השלום והטילה אימה על הציבור", נכתב בכתב האישום.
"הבחנתי בשני חשודים, שכעת אני לא זוכר את פרטי לבושם, אך זה רשום בדו"ח הפעולה, שהבחנתי בהם לא רק על-פי פרטי לבוש, אלא גם על-פי פרטי פנים בשלב של עשרים מטר ממני שיידו לעבר הכוח שלי אבנים ולעברי", העיד השוטר אוחנה בפני בית-המשפט. "במהלך חצי שעה, ארבעים דקות, לזכרוני, הם היו באזור אך לא יכולתי להתקרב ולבצע מעצר עקב זריקות האבנים שהיו לעברי ולעבר הכוח. כעבור חצי שעה, ארבעים דקות, התפזרו מיידי האבנים ונוצר מצב בו החשודים עם גבם אלי. הנחיתי את השוטרים שהיו עימי לבצע מעצר של השניים. בוצע מעצר שבמהלכו נאזקו השניים. [...] מלבד האזיקה לא נעשה כלל שימוש בכוח".
דנה טען, באמצעות עו"ד גבי לסקי ועו"ד לימור גולדשטיין, כי לא השליך אבנים וכי היה במקום מתוקף תפקידו כעיתונאי. לדבריו, הגיע לאזור כרבע שעה לפני שנעצר, אחרי ששהה באזור הכפר נעלין ודיווח על הנעשה שם באמצעות חשבון הטוויטר שלו. משום כך, טען, לא יכול היה להיות מי שהשליך את האבנים כחצי שעה לפני מעצרו.
"אני מעולם לא זרקתי אבנים בחיים", העיד דנה בפני בית-המשפט. "יהודי אמריקאי שעזב את משפחתו כדי לעלות לארץ והפך לעיתונאי יהיה מעורב באירוע כה אלים? זה שערורייתי להאשים אותי בכך". בהזדמנות אחרת אמר לבית-המשפט כי "אישום שכזה, לי כעיתונאי, הוא שערורייתי בהתחשב בקרדיט שניתן לעיתונאי. לא אוכל לעבוד ללא קרדיט ואמינות אלה".
Soldiers just insulted a palestinian btsleem photographer calling her a bitch in arabic
— joseph dana (@ibnezra) December 24, 2010
"הצטרפתי לפעילים לנבי סאלח, וכשהגענו היה בלגן בכפר", תיאר דנה את אירועי אותו היום. "היו ענני גז מדמיע וקולות של כדורי גומי נשמעו. [...] קבוצת חיילים הגיעה לעברי והסתכלו על הידיים שלי כדי לראות אם ידי מלוכלכות בעפר, כדי לוודא אם זרקתי והשלכתי אבנים [...] מאחר שלא זרקתי אבנים, ידי היו נקיות, לכן נשלחתי לדרכי על-ידי החיילים. הסיטואציה עבורי היתה דרמטית והיסטרית והחזקתי בידי את מכשיר הטלפון הנייד וצייצתי לטוויטר, ולאחר מספר דקות הגיעה קבוצה נוספת של חיילים כאשר אני עומד ומשתמש במכשיר הטלפון הנייד שלי, והם צעקו עלי והצביעו עלי.
"אני מיד אמרתי שאני עיתונאי באנגלית ובעברית, ואזקו אותי באגרסיביות ואיך שאזקו את ידי באגרסיביות והידיים שלי היו אזוקות באופן הדוק, וכל פעם שאמרתי שאני עיתונאי הם דחפו אותי או תפסו בזרועי או היכו אותי עם ברכיהם ברגלי. הם לקחו אותי ואת יובל לכניסה לכפר למרות המחאה שלי שאני עיתונאי ולא עשיתי מאומה".
השופטת לומפ קיבלה את גרסת השוטרים, שלפיה זיהו את דנה ואת הנאשם הנוסף כמי שהשליכו אבנים על הכוח הישראלי. "זיהוי הנאשמים נעשה על-ידי שני שוטרים שונים, מטווח שאינו גדול, על-פי סימני זיהוי בולטים", כתבה בהכרעת דינה. "אינני סבורה כי השוטרים בחרו לטפול אשמה דווקא על הנאשמים, בפרט כאשר באזור נכחו עשרות מפגינים [...] הנאשמים נעצרו לאחר מעשה על סמך זיהוי חזותי, כאשר נאשם 1 [דנה] חובש כובע קסקט שהוא בבחינת סממן ייחודי".
השופטת לומפ פסלה את טענת דנה כי הגיע לאזור נבי סאלח זמן קצר לפני שנעצר, וזאת בין היתר על סמך מסרון ששלח הפעיל הפוליטי יונתן פולק, שממנו עלה כי השניים שהו בנבי סאלח יחדיו כבר קודם לכן. נוסף לכך דחתה את גרסתו כי בואו לאזור נבע מעבודתו כעיתונאי. "הנאשם לא הציג כל כתבה או הקלטה מיום האירוע, כיאה לעיתונאי בתפקיד", כתבה בהכרעת הדין.
פלסטיני מיידה אבנים לעבר חיילי צה"ל בעת הפגנה נגד הרחבת היישוב חלמיש שליד נבי סאלח, 28.12.12 (צילום: עיסאם רימאווי)
השופטת מציינת כי עדותה של עדת ההגנה נרימן תמימי, פעילה פוליטית המתעדת את הנעשה בשטחים עבור ארגון בצלם, פעלה לרעת דנה. כשנשאלה תמימי אם דנה נהג להשתתף בהפגנות בנבי סאלח מדי שבוע, השיבה בחיוב. "כאשר נתבקש נאשם 1 [דנה] ליישב את הסתירה בין גרסתו לבין גרסת תמימי, הוא מסר הסבר מעורר תמיהה, לפיו: 'אני אמרתי שאני עיתונאי ואולי תמימי לא יודעת את ההבדל בין עיתונאי לפעיל, ויש עיתונאים בינלאומיים רבים לסקר שם, ולכן אני סולח לה על הטעות באבחנה'", ציינה השופטת לומפ. "והרי לא ייתכן שהגב' תמימי, אשת תקשורת בעצמה, אינה מודעת להבחנה בין עיתונאי לבין פעיל.
"בראי האמור", הוסיפה השופטת, "הרי שלא ניתן לקבל את טענת נאשם 1, לפיה הגיע למקום האירוע במסגרת תפקידו כעיתונאי, ולא לשם ההפגנה שהתקיימה במקום. נסיונו לעטות על ביקורו בשטח ארשת תמימה, כחלק מתפקידו המקצועי, נסתר מיניה וביה, הן בעדותה של תמימי והן בעובדה כי שום חומר עיתונאי לא הופק על-ידיו ביום רווי פעילות, הן בנעלין והן בנבי צלאח, זאת זולת פרסומה של תמונה אחת בטוויטר, פעולה אשר אינה נחלתם הבלבדית של עיתונאים, אלא שמורה היא לכל החפץ לעשות בה שימוש.
"זאת ועוד, וכפי העולה מסרט הצילום שהוגש [...] נאשם 1 אינו נושא שום סממן המזהה אותו כעיתונאי – לא תג זיהוי, לא מצלמה, לא מקלט – מאום. דומה כי עשה הנאשם שימוש בעצם היותו עיתונאי כאצטלה לסיבה האמיתית לשהותו בשטח, וברגע האמת, עת נחקר על-ידי המשטרה, שלף קלף זה על מנת להכשיר את שהותו במקום, אשר, כפי שיבואר להלן, ידע כי אין הוא מורשה שהייה בו".
בהמשך דחתה השופטת את גרסתו של דנה באשר לאלימות שהופעלה עליו כביכול בעת מעצרו, בטענה כי לא אמר על כך דבר בהודעתו המשטרתית הראשונה, אלא רק במסגרת חקירת מח"ש שבדקה את המעצר. "דומה, אם כן, כי תכלית הוספת הפרטים הינה להטיל דופי בהתנהלות השוטרים, ומשכך לא ניתן לתת אמון בגרסת נאשם 1 בנקודה זו, שכן מדובר בגרסה כבושה ולא קוהרנטית", כתבה. "[...] גרסאות הנאשמים בנקודה זו תלויות על בלימה, ולהן השלכה ישירה על מהימנות הנאשמים באשר למעשיהם באירוע".
"נחה דעתי כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה במשפט הפלילי לעניין עבירת ההתפרעות ועבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ואני מוצאת להרשיע את הנאשמים בעבירות אלו", נכתב בסיכום הכרעת הדין.
בדיון שנערך בבית-המשפט לפני שבועיים, עם מתן הכרעת הדין, ביקש בא-כוחה של המדינה להטיל על הנאשמים עבודות שירות. באת-כוחם של הנאשמים ביקשה לבחון את ביטול ההרשעה. דיון בטיעונים לעונש ומתן גזר דין אמור להתקיים בחודש ספטמבר.
11068-11-11