מתוך פסק הדין

בג"ץ 1858/96

בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' טירקל

העותרת:
אסם, השקעות בע"מ
נגד
המשיבות:
1. רשות השידור
2. עלית, תעשיות בע"מ

עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: י"א בסיוון תשנ"ז (16.6.97)
בשם העותרת: ד"ר גולדנברג; עו"ד בנד
בשם המשיב 1: עו"ד אורית קורן
בשם המשיבה 2: עו"ד רון רוטמן

פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן: 1. עניינה של העתירה שלפנינו הוא בבובת חיפושית - "שוש" - המככבת במקביל בתכניות טלוויזיה לילדים המשודרת על ידי רשות השידור ובפרסומות לחטיף, המיוצר ומשווק על ידי חברה מסחרית והמיועד אף הוא לילדים. כפל תפקידים זה הוא המעורר את השאלה שביסוד העתירה: האם רשאית רשות השידור לשדר תכנית בה מככבת דמות שמוסחרה על ידי רשות השידור ומופיעה בפרסומות למוצרים המשווקים על ידי גופים מסחריים ואף ליהנות מרווחי השיווק של מוצרים אלה, על דרך של קבלת תמלוגים?

העובדות
2. בובת החיפושית "שוש" הופיעה בצורות שונות בתכניות טלוויזיה לילדים
המשודרות על ידי רשות השידור. "שוש" פופולרית מאד בין הילדים. במסגרת פעילותה, הגישה רשות השידור בקשה לרישום סימני מסחר הכוללים את עיצוב דמות הבובה "שוש" בואריאציות שונות. רשות השידור כרתה הסכם עם חברה מסחרית, לפיו ניתנו לאותה חברה זכויות למסחורה של "שוש" - היינו, שימוש בשם ובדמות לשם שיווק וקידום מכירות של מוצרים שונים - ובתמורה התחייבה החברה המסחרית לשלם לרשות השידור תמלוגים מהכנסותיה מפעילויות אלה. מכוח הסכם זה התקשרה החברה המסחרית עם עלית תעשיות בע"מ (להלן: עלית). לעלית הוקנתה זכות שימוש בלעדית בדמות של "שוש" לצורכי פרסום, שיווק, הפצה וקידום מכירות של חטיפים מלוחים שישאו את שם הסדרה ו/או הדמות. עלית מצידה החלה לשווק חטיף בטעם בוטנים הנושא את השם "שוש". במהלך הקשר העסקי בין רשות השידור לבין עלית באמצעות החברה המסחרית קיימה רשות השידור מגעים עם עלית בשאלת גודלה וצבעה של "שוש" ועלית מימנה (בסכום של 15,000 ש"ח) את עלות יצירתה של דמות חדשה של "שוש".
רשות השידור דרשה כי תתקיים אחדות חזותית בין הדמות שעוצבה על ידה לצורך תוכניותיה בטלוויזיה לבין הדמות שתופיע בפרסומת של החטיף על-ידי עלית. רשות השידור הגישה בקשה נוספת לרישום סימן מסחרי על דמותה החדשה של "שוש". "שוש", בדמותה החדשה, הופיעה על גבי שקית החטיף וכיכבה בערוץ השני בפרסומות למוצר זה כדמות חיה, רוקדת ושרה. כמו כן כיכבה היא בתכנית טלוויזיה לילדים ששודרה על ידי רשות השידור הקרויה "החברים של שוש".

העתירה
3. העותרת, אסם השקעות בע"מ (להלן: אסם), מייצרת מזה זמן חטיף בטעם בוטנים הקרוי "במבה".
מטבע הדברים, מתחרות עלית ואסם על אותו קהל יעד, כך ששיווקו של החטיף "שוש" פוגע או עשוי לפגוע בשיווקו של החטיף "במבה". לטענתה של אסם, פועלות רשות השידור ועלית בעצה אחת במטרה לקדם אינטרסים כלכליים משותפים. כך נוצרה, במימונה של עלית, דמותה החדשה של "שוש"; כך החליטה רשות השידור לשדר את תכנית הטלוויזיה "החברים של שוש" בכיכובה של הבובה "שוש".
לטענת אסם, שיתוך הפעולה בין רשות השידור לעלית בכל הנוגע ל"שוש" הוא פסול. רשות השידור אינה רשאית - כך על פי הטענה - לשדר תכנית טלוויזיה בה מופיעה דמות שהפכה לסמלו של מוצר צרכני. יש בכך כדי להוות שידור פרסומת מסחרית אסורה; יש בכך משום הפרת חובת הנאמנות של רשות השידור לציבור, תוך שרשות השידור העמידה עצמה במצב של ניגוד עניינים בין חובותיה לפי חוק רשות השידור, התשכ"ה- 1965 לבין האינטרסים המסחריים שלה; יש בכך משום הפליה של אסם והעדפה שלא כדין של עלית. בעתירתה מבקשת אסם, כי נורה לרשות השידור להימנע משימוש בדמות של "שוש" ובשמה, במסגרת תוכניותיה. לחלופין מבקשת היא, כי ההרשאה שניתנה לעלית לעשות שימוש בשם ובדמות "שוש" תבוטל.

לקריאת פסק הדין המלא