עיקרי הפסיקה
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 2467/05
בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופט א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
העותרים:
1. גרשום גורנברג
2. האגודה לזכויות האזרח בישראל
נ ג ד
המשיבים:
1. הממונה על ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
2. הוועדה לאישור חוקרים מורשים בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון
3. ראש הממשלה
עתירה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: כ"ח בניסן התשס"ט
(22.04.2009)
בשם העותרים: עו"ד אבנר פינצ'וק
בשם המשיבים: עו"ד דנה בריסקמן
נדחתה עתירה הנוגעת לתהליכי חשיפת חומר ארכיוני המצוי בארכיון צה"ל. העתירה מוצתה נוכח מכלול השינויים שהתרחשו בעתירה זו מאז הוגשה - הן בהיבטיה הכלליים והן הפרטניים, ובמתכונתה הנוכחית היא אינה מגלה עילה למתן צו על תנאי.
העותר 1 (להלן: העותר) הינו חוקר ועיתונאי אשר עורך בשנים האחרונות מחקר על ראשית ההתיישבות היהודית באזור יהודה ושומרון ובאזור רצועת עזה בשנים 1977-1967. במסגרת מחקרו פנה העותר, בבקשה לקבל מעמד של "חוקר מורשה" ולעיין בחומר ארכיוני מוגבל בנושא מחקרו המצוי בארכיון צה"ל, בהתאם לתקנה 7(ב)(4) לתקנות הארכיונים. בקשותיו לעניין זה נדחו, ובעקבות זאת הוגשה העתירה, בה התבקשו סעדים בשני מישורים; במישור הכללי, ביקשו העותרים: א. כי יפורסמו ברבים הכללים והקריטריונים המשמשים את המשיבים בחשיפת המידע המצוי בארכיון צה"ל ובהענקת מעמד של "חוקר מורשה"; ב. כי במסגרת שיקולי "בטחון המדינה" – המונעים חשיפה של חומר ארכיוני – לא יכללו שיקולים של פגיעה בתדמית המדינה ואישיה ושל מניעת מחלוקות פוליטיות; ג. כי יתאפשר העיון ברשימות מלאי ובאינדקסים של החומר המצוי בארכיון צה"ל, בעזרתם ניתן יהיה לבחור את תיקי המידע בהם מבוקש העיון; ד. כי תבוטל תקנה 7 לתקנות הארכיונים, הקובעת את התנאים לעיון בחומר ארכיוני מוגבל. העותרים ביקשו כי יבוטל הסדר "החוקר המורשה", ולחלופין כי יוענק לעותר מעמד של "חוקר מורשה"; במישור הפרטני, ביקשו העותרים כי יינתן צו המורה למשיבים לאפשר לעותר לעיין בכל החומר המצוי בארכיון צה"ל הנוגע למחקרו.
בג"ץ (מפי הנשיאה ד' ביניש, בהסכמת השופטים ח' מלצר וא' רובינשטיין) דחה את העתירה מהטעמים הבאים:
בהיבטיה הכלליים עתירה זו מיצתה את עצמה בשלב זה – הן משום שהוענקו לעותרים חלק מן הסעדים שנתבקשו במסגרתה (הסעדים שעניינם בפרסום הקריטריונים המשמשים את המשיבים בחשיפת החומר המצוי בארכיון צה"ל ובהענקת מעמד של "חוקר מורשה", פרסום רשימות המלאי והאינדקסים של החומר המצוי בארכיון כמו גם בהשמטת שיקולי פגיעה בתדמית המדינה ואישיה ומניעת מחלוקת פוליטיות מגדר "שיקולי הבטחון" שיש בהם כדי להצדיק מניעת חשיפתו של חומר) והן נוכח העובדה שבכל הנוגע לסעד שעניינו ביטול חלק מן ההסדרים שבתקנות הרי שאלו מצויות בהליכי שינוי שטרם הושלמו, ומן הראוי כי יתאפשר למחוקק המשנה להשלים מלאכתו בהיבט זה טרם יועמדו הן לביקורת שיפוטית. לפיכך, לעת הזו היבטיה הכלליים של העתירה אינם מקימים עילה להוצאת צו על תנאי.
גם בעניינם של הסעדים הפרטניים שהתבקשו, אין עתירה זו מגלה עוד עילה להוצאת צו-על תנאי, עת שניים מן המסמכים שהתבקשו (לאחר צמצום העתירה) נמסרו לעותר ומסמך אחד נבחן על-ידי בג"ץ במעמד צד אחד ונמצא כי הוא אינו רלוונטי למחקרו של העותר כך שממילא אינו נופל לגדרי הסעדים שהתבקשו במסגרת העתירה.
עם זאת, צויין כי על-פני הדברים משך הזמן שנדרש למשיבים לצורך טיפול בבקשת העותר היה ארוך ביותר ויש לקוות כי במסגרת השינויים המשיבים ייתנו דעתם אף לפרק הזמן הסביר הדרוש לצורך טיפול בבקשותיהם של פרטים, כך שינתן מענה הולם לצורכי המחקר האקדמי כמו גם לאינטרסים ציבוריים כבדי משקל אחרים ובעיקרם החשיבות שבמימוש זכותו של הציבור להיחשף למידע המצוי בידי רשויות השלטון.