עיקרי הפסיקה
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 8707/08
בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה
כבוד השופטת א' חיות
כבוד השופט י' דנציגר
העותרים:
1. דוד אלהרר
2. שמואל אלקלעי
3. שירה בריח
4. עמיחי בורוש
נ ג ד
המשיבים:
1. יצחק טוניק – מפקד גלי צה"ל
2. רשות השידור
עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים
בשם העותרים: עו"ד דוד דנינו
בשם המשיבים: עו"ד גלעד שירמן
עתירה לביטול החלטת מפקד גל"צ להפסיק את שידור תכניתו של העותר "הפוגה", ולהורות לרשות השידור ולמפקד התחנה להתיר את המשך שידורה של התכנית במתכונת הנוכחית.
בג"ץ (מפי השופטת פרוקצ'יה - ובהסכמת השופטים חיות ודנציגר) דחה את העתירה ופסק כי:
תחום התקשורת בישראל כפוף "לדוקטרינת ההגינות" בשידורים, כך שלצורך מימוש חופש הביטוי המלא בחברה יש להעניק בשידורים במה לכל מגוון העמדות בסוגיות ציבוריות שנויות במחלוקת תוך איזון ראוי ביניהן. לצורך השגת האיזון, מתחייב שוויון בשידורים בין בעלי הדעה וההשקפה. לדוקטרינת ההגינות בשידורים משקל מיוחד בגופי שידור ציבוריים, כגון רשות השידור. חוק רשות השידור מעגן את עקרון הבטחת השידור המהימן, שהנו ביטוי לדוקטרינת ההגינות בלבושה הסטטוטורי.
בצד כפיפותן של רשות השידור וגלי צה"ל, הכפופה לה, לדוקטרינת ההגינות, נתון להן שיקול דעת מקצועי רחב להחליט על האופן שבאמצעותו יש להגשים את חובת השידור המהימן. מתחם הסבירות הנתון לגורם התקשורת בבניית לוחות השידורים ותוכנם רחב מאד. בענייננו אף יש לזכור כי מדובר בתחנת שידור בעלת ייחוד בהיותה פונה גם לחיילי צה"ל, דבר העשוי להשפיע במישרין על קביעת מדיניות שידוריה. בג"ץ יתערב באורח מצומצם עד מאוד בשיקולים מקצועיים של רשות שידור או של תחנת שידור הכפופה לה ודרכי הגשמת האיזון בשידורים, ויעשה כן אך בעילות מוגדרות מתחום המשפט הציבורי שעניינן שיקולים זרים, חוסר תום לב, סטייה קיצונית מדרישות הסבירות, וכיו"ב.
בענייננו אין פסול בדרך פעולת הנהלת גלי צה"ל בפרשה זו, ולא הונח יסוד לטענות בדבר סטייה מחובת ההגינות, קיומם של מניעים זרים, או חריגה מדרישת הסבירות. השינוי בתפיסת מבנה השידורים נעשה משיקול ענייני, מקצועי סביר. בפן הכללי של חופש הביטוי אין יסוד עובדתי לטענה כי גלי צה"ל אינה מקיימת את עקרון ההגינות, וכי הפסקת התכנית נועדה לפגוע באיזון הנדרש בשידורם של מכלול המסרים האידיאולוגיים המשקפים את הדעות השונות בחברה. אשר לפן הפרטי של חופש הביטוי, אין עומדת לפלוני זכות בלתי מוגבלת בזמן להמשיך ולשדר תכנית באמצעי שידור ציבורי. אין לאיש חזקה וזכות מוקנית על תכנית שידור ברשות שידור ציבורית, שינויים מקצועיים בתשתית השידורים עשויים להתרחש, ויש לקבלם.
מתוך פסק הדין
השופטת א' פרוקצ'יה:
רקע
1. העותר, מר דוד אלהרר, הינו דמות מוכרת בעולם התרבות, התיאטרון והמוזיקה בישראל. מבין מישורים מגוונים של פעילות בתחומים אלה, הגיש אלהרר תכנית רדיו קבועה בגלי צה"ל במהלך 10 השנים האחרונות. תכנית זו, הידועה בכותרת "הפוגה", שודרה בקביעות מידי יום שישי בשעה 16:00 אחר הצהריים, לקראת כניסת השבת. במהלך שנות שידורה של התכנית, היתה תחנת גלי צה"ל תחת פיקוד מספר מפקדים. ביום 1.8.07 נכנס לתפקידו מפקד גלי צה"ל הנוכחי, יצחק טוניק (להלן – מפקד גל"צ).
2. ביום 4.11.07 נפגש מפקד גל"צ עם העותר, והודיע לו על כוונתה של הנהלת התחנה להוריד את תכניתו מלוח השידורים, כחלק משינוי מתוכנן בלוח השידורים בכלל, ובלוח השידורים של יום ו' אחר הצהריים, בפרט. יחד עם זאת, הובהר לעותר כי מימוש השינוי יתבצע רק כעבור מספר חודשים.
3. ביום 23.9.08 התקיימה פגישה נוספת בין העותר למפקד גל"צ, ובפגישה זו הודיע המפקד לעותר כי תכניתו תוצא מלוח השידורים לאחר החגים. הוצע לעותר לשדר תכנית אחרת במסגרת התחנה, על פי שתי חלופות: האחת – להשתלב בתכנית "ציפורי לילה", שמתכונתה היא אישית, והיא משודרת בשעות לילה מאוחרות; והשניה – תכנית במתכונת דו-שיח בין שני מגישיה, שתשודר ביום ה' בשעה 22:00. הובהר עוד כי בתכנית זו ניתן לשלב גם תכנים אקטואליים ועמדות פוליטיות.
ביום 24.9.08 שיגר העותר מכתב למפקד גל"צ, בו טען כי הבין, שלמעשה, הוחלט להדיחו מהתחנה, והביע בו הערכות שליליות שונות ביחס לדרכה של התחנה.
4. ביום 10.10.08, במסגרת תכניתו האחרונה בתחנה, נפרד העותר ממאזיניו. הוא השתמש במיקרופון שהועמד לרשותו לצורך שידור התכנית כדי לתקוף את גלי צה"ל ואת העומד בראש התחנה, והטיח דברים קשים נגדם. בעקבות השתלשלות דברים זו, הוחלט כי שתי תכניות נוספות של העותר, שהיו מיועדות לשידור בחודש אוקטובר 2008, לא תשודרנה במסגרת התחנה.
העתירה
5. בתגובה למהלך הדברים המתואר, הגיש העותר עתירה זו, בה הוא עותר לבטל את החלטת מפקד גל"צ להפסיק את שידור תכניתו "הפוגה" בימי שישי, ולהורות לרשות השידור ולמפקד התחנה להתיר את המשך שידורה של התכנית במתכונת הנוכחית. לעותר הצטרפו שלושה ממאזיני התכנית, המעוניינים בהמשך שידורה.
6. בעתירתו, טוען העותר כי נתן בתכניתו ביטוי להשקפת עולמו היהודית-ציונית. לדבריו, החלטת מפקד גל"צ להפסיק את שידור התכנית נבעה אך ורק בשל התכנים היהודיים-ציוניים שבאו לידי ביטוי בתכנית, שהובנו על ידי הנהגת התחנה כתכנים המשקפים השקפת עולם ימנית קיצונית. על פי הטענה, ההחלטה לבטל את המשך שידור התכנית מהווה פגיעה חמורה ובלתי סבירה בחופש הביטוי של העותר, והיא פוגעת בד בבד גם בזכויותיהם של מאזיני התכנית הרבים
[...]
העותר פירט בטיעוניו כי בתכניתו הקבועה התייחס בהרחבה לענייני אקטואליה שוטפים על פי תפיסת עולמו היהודית-ציונית, תוך השמעת ביקורת נוקבת על מהלכים ותופעות חברתיות-פוליטיות המתרחשות בישראל. תכנית זו, על פי הנטען, מצאה אוזן קשבת בקרב ציבור מאזינים הולך וגדל, בהיותה חריגה וייחודית בתכניה. כנטען, סיבת הפסקת התכנית קשורה במישרין לתכניה של התכנית, אשר כונתה על ידי מפקד גל"צ כבעלת "מתכונת ימנית קיצונית חד-צדדית" בפגישה שנערכה ביניהם ביום 23.9.08.
[...]
עמדת המשיבים
7. המשיבים בתגובתם מציינים כי התכנית "הפוגה" בשידורו של העותר נערכה במקורה כתכנית של ערב שבת, ותכליתה היתה להכניס את המאזינים לאווירת שבת באמצעות קטעי מוסיקה, שירה, ותכנים רגועים המתאימים למשפחה כולה. בשנים האחרונות, שולבו בתכנית תכנים פוליטיים דומיננטיים, ואופייה הבסיסי של התכנית השתנה. לפיכך, חל אף שינוי מערכתי במובן זה שכפיפותה של התכנית עברה מכפיפות למחלקת התרבות של התחנה לכפיפות ישירה למפקד גל"צ, המשמש גם עורך ראשי של התחנה.
לאחר כניסתו לתפקיד של מפקד התחנה הנוכחי, הוכנסו מספר שינויים בלוח השידורים הכללי של התחנה. אחד השינויים נגע לשידורי יום שישי. לגביהם הוחלט, כי במועד זה, ולקראת ערב שבת, ראוי לשדר תכנים "רכים" ורגועים, ההולמים כניסה לאווירת השבת, ולהימנע משידור תכניות שהיבטן הדומיננטי הוא עיסוק באקטואליה ופוליטיקה.
תכניתו של העותר לא ענתה לסיווג זה, ולכן הוחלט להורידה מלוח השידורים.
[...]
מפקד התחנה חזר וטען כי ניתן לתת ביטוי לכישוריו הבולטים של העותר במסגרת תכניות אחרות שתשודרנה בתחנה, שהוצעו לו כחלופות, אשר תשודרנה במועדים אחרים, ובמתכונת אחרת, כפי שפורט לעיל. אחת החלופות לא שללה כל עיקר עיסוק בתכנים אקטואליים ופוליטיים, אולם התבססה על מתכונת של דו-שיח בין מספר מגישים, להבדיל מתכנית-יחיד. מפקד גל"צ טוען בתשובתו כי הבהיר לעותר כי סיבת ביטול תכניתו הקיימת אינה נובעת מתכניה המהותיים, אלא מקורה בתפיסה מקצועית-עיתונאית לפיה מתכונת שידורה אינה מתאימה ואינה נכונה.
[...]
ביום 10.10.08, במסגרת תכניתו "הפוגה" בגלי צה"ל, נפרד העותר ממאזיניו תוך תקיפה במילים חריפות ביותר את תחנת גלי צה"ל ואת העומד בראשה.
בין היתר, נאמר באותם דברי פרידה:
"נראה שחופש הביטוי מתכוון רק לביטוי מסוים; לא לכל ביטוי מגיע חופש; ביטויי יהדות לאומית, ציונות, פטריוטיות ואהבת מולדת, דיבורים על התיישבות כערך בכל חלקי ארץ ישראל, ביקורת נוקבת על מדיניות רופסת של התנתקויות אויליות שהביאו עלינו צרות בצרורות – לכל אלה אין מקום בשידור הציבורי המוטה, הנגוע, החולה במחלה ממארת. מי שלא מיישר קו עם תחלואי התקשורת הישראלית, אינו ראוי להשתמש בכלי התקשורת גם אם הם ממלכתיים... הרגשתי שאני עושה שליחות ממדרגה ראשונה לעם היהודי, למדינת היהודים ולארץ ישראל השייכת ליהודים. המקום הטבעי שלי הוא כאן ועכשיו. ממקומי הטבעי מסלקים אותי, אבל מה לי כי אלין אם נעשה פשע הרבה יותר חמור בגירוש והחורבן של גוש קטיף; לי עדיין יש בית, עד שיגרשו אותי גם ממנו ויחריבו אותו".
[...]
9. במישור הפרטני, טוענים המשיבים כי אין יסוד בעובדות לטענה כי התכנית "הפוגה" בוטלה על רקע התנכלות לעותר בשל טעם פוליטי.
[...]
הכרעה
התשתית הנורמטיבית – מעמדה של גלי צה"ל ודוקטרינת ההגינות
[...]
16. תחום התקשורת בישראל, וגלי צה"ל בכלל זה, כפוף "לדוקטרינת ההגינות" בשידורים. משמעותו של עקרון זה הוא כי לצורך מימוש חופש הביטוי המלא בחברה, יש להעניק בשידורים במה לכל מגוון העמדות בסוגיות ציבוריות שנויות במחלוקת תוך איזון ראוי ביניהן. ההגינות בשידורים נועדה לאפשר לקולות מן הציבור להשמיע את עמדותיהם בנושאים שונים.
[...]
מיתחם ההתערבות השיפוטיות
20. התערבות בית משפט זה בשיקולים מקצועיים של רשות שידור או של תחנת שידור הכפופה לה ביחס לאופן עיצוב תשתית שידוריה, תוכנם של השידורים, סגנונם, ודרכי הגשמת האיזון בשידורים במסגרת דוקטרינת ההגינות הם מצומצמים עד מאד.
[...]
מן הכלל אל הפרט
21. העותר בענייננו הופקד על שידור התכנית "הפוגה", ששודרה בימי שישי אחר הצהריים, לקראת שבת. במקורה, נועדה התכנית להיות ארוע שידור נינוח, באוירה של כניסה לערב השבת, המיועד בעיקרו למשפחה. עם הזמן, שולבו בתכנית תכנים בעלי אופי אקטואלי, ואף פוליטי-אידיאולוגי, שהעותר השקיע בהם תשומת לב מרובה, ונתן להם דגש ניכר.
עם כניסתו לתפקיד של מפקד התחנה מר טוניק, נשתנתה מדיניות התחנה ביחס לתשתית כלל התכניות המשודרות, ונעשו בה שינויים, הן במובן ביטול תכניות קיימות ויצירת תכניות חדשות במקומן, והן בשינוי מועדי שידור של תכניות קיימות, לצורך השגת יעדים שההנהלה החדשה בקשה להשיג.
אחת התכניות שביטולן התבקש היתה תכניתו של העותר "הפוגה", וזאת על רקע חשיבה מקצועית חדשה, שעיקרה בשניים: האחד – לקראת כניסת השבת, אין עוד מקום להמשיך ולשדר תכנית הטעונה בתכנים אקטואליים-אידיאולוגיים, המצויים במחלוקת ציבורית, אלא ראוי לשדר במועד זה תכנית המיועדת למשפחה, המתאימה בתכניה ובאוירה הרגועה האופפת אותה למועד שידורה. השני – הנהלת התחנה מצאה, כי אין מקום להמשך תכניתו של העותר כתכנית יחיד העוסקת בתכנים אקטואליים-פוליטיים, וראוי לאזן את השידור – על תכניו האקטואליים – באמצעות יצירת דו-שיח בין יותר משדר אחד, אשר יגביר ענין, ויצור גיוון ואיזון הן בתכנים המושמעים והן בסגנון הגשתם. עשוי אף להיות, כי ראשי התחנה מצאו כי סגנון ההגשה האינדיבידואלי של העותר ודרך הבעת עמדותיו כשדר יחיד בתכנית קבועה אינם עונים לתכלית האיזון הנדרש בשידור, הן מבחינת התכנים והן מבחינת סגנון הביטוי הננקט, וכי שני אלה יושגו בדרך טובה יותר בשיח בין מספר אנשים, להבדיל ממונולוג של אדם אחד.
לעותר הודע זמן ניכר קודם להורדת התכנית מהשידור על כונת התחנה לעשות כן. הוצע לו להשתלב בתכנית אקטואליה עם מגיש נוסף, במסגרת דו-שיח, או להצטרף לתכנית לילית בעלת אופי אישי. הוא סירב לשתי ההצעות גם יחד, ופתח בחזית יריבות קשה עם גלי צה"ל ועם מפקדה. יריבות זו קבלה ביטוי קשה ביותר במכתבים בוטים שהעותר שלח לגורמי ההנהלה, בניצול המיקרופון הציבורי בשידורי התחנה עצמה, ובמתן ראיונות לתקשורת הכתובה שבכולם השמיע חרפות וגידופים כנגד אנשי התחנה ומנהליה. התנהגות זו, החורגת מכל מסגרת מקובלת לניהול מאבק בעל אופי אישי, יצרה משבר אמון חריף ביותר בין העותר לבין אנשי התחנה, שלאחריו אין עוד נכונות לשלב את העותר בשידורים במסגרת התחנה.
22. אין למצוא עילה להתערב בדרך פעולתה של הנהלת תחנת גלי צה"ל והעומד בראשה. לא מצאתי פסול בדרך פעולתם בפרשה זו, ולא הונח יסוד לטענות בדבר סטייה מחובת ההגינות, קיומם של מניעים זרים, או חריגה מדרישת הסבירות המתחייבת על פי דין.
הנהלת גלי צה"ל היתה רשאית, במסגרת סמכויותיה, להביא לשינוי בתפיסת מבנה השידורים, לערוך שינויים והסבה של תכניות, ואף להחליף מגישי תכניות, כדי לרענן את תכניות השידורים, ואף להביא רוח חדשה ואחרת במבנה התכניות וסגנונן. בידה של ההנהלה היה לשנות את דרך עיצובן של התכניות מבחינת התכנים, הסגנון, הגישה, הטעם, סדרי העדיפויות, והמינונים. שינוי אופייה של תכנית ערב יום שישי הונחה משיקול ענייני, והרעיון לעצב תכנית אקטואליה חלופית שתתבסס על דו-שיח בין שני אנשים או יותר, גם הוא שיקול מקצועי סביר המתבסס על טעמים שלגופם של דברים.
העותר, משיקוליו הוא, סירב לקבל את דין ביטול תכניתו, וכפר במרותו של הגורם המקצועי הממונה עליו, שלו נתונה סמכות ההחלטה. דחיית החלופות שהוצעו לו על אתר, ופתיחה בחזית עימות פומבית עם התחנה וראשיה, תוך ניצול המיקרופון הציבורי והתקשורת הכתובה להשמצתם ולפגיעה בכבודם, הן עצמן עשויות היו לשמש עילה להפסקת הקשר המקצועי של התחנה עמו. אולם גם בנסיבות מורכבות אלה, היתה הנהלת התחנה נכונה, בכפוף להתנצלות, ליצור המשכיות מסויימת בהעסקת העותר, שתאפשר לו להשתלב בשידורי התחנה במתכונת כזו או אחרת בעתיד, אך הוא סירב לכך. בנסיבות שנוצרו, לא היתה כל חובה על התחנה ועל מפקדה להמשיך להעסיק את העותר במסגרת שידורי התחנה, בכל הקשר שהוא.
[...]
24. אף שדין עתירה זו להידחות, יש לקוות כי העותר, במרי לבו, לא הרס לחלוטין כל גשר אפשרי העשוי לחברו שוב עם התחנה בימים שיבואו. גם בעצם ימי היריבות הקשים, מפקד התחנה, מר טוניק, בהגינותו, הפליג בשבח כישוריו של העותר בתחומי תרבות שונים, וציין את יכולותיו לתרום תרומה משמעותית לשידוריה של התחנה בתחומי מומחיותו. עם שוך הזעם ובחלוף הזמן, ובכפוף להתנצלותו הכנה של העותר, אפשר שניתן יהיה לחדש בעתיד את הקשר בינו לבין התחנה, והכל בשים לב לצרכיה, למדיניותה המקצועית, ולעצמאותה בעיצוב תשתית תכניותיה במסגרת דוקטרינת ההגינות ועקרון הבטחת השידור המהימן.
העתירה נדחית. אין צו להוצאות.
ש ו פ ט ת
השופט י' דנציגר:
אני מסכים.
ש ו פ ט
השופטת א' חיות:
מקובלות עלי קביעותיה של חברתי השופטת א' פרוקצ'יה
[...]
מטעמים אלה אני מצטרפת לדעת חברתי כי דין העתירה להידחות.
ש ו פ ט ת
לפיכך, הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה.