עיקרי הפסיקה
בית משפט השלום תל אביב-יפו א 069995/04
לפני:
כבוד השופטת מיכל ברק נבו
תאריך:
27.04.2008
בעניין: שלמה ערד התובע
נ ג ד
1. משכל הוצאה לאור והפצה בע"מ
2. רשות השידור (נמחקה)
3. חדשות 10 בע"מ
4. זמורה ביתן מוציאים לאור בע"מ שולחת ההודעה לצד ג
הנתבעות
נ ג ד
אילן כפיר צד ג
ב"כ התובע - עו"ד שירלי קדם
ב"כ נתבעת 1 - עו"ד תום נוימן
ב"כ נתבעת 3 - עוה"ד רומינה מאיר-רפה ועיינה סולן
ב"כ נתבעת 4 - עו"ד ליאת שחורי-דקל
ב"כ צד ג - עו"ד יורם מושקט
התובע, צלם עיתונות, הגיש תביעה לפיצוי בגין הפרת זכות יוצרים והפרת זכותו המוסרית בצילומים שצילם במהלך מלחמת יום הכיפורים ואחריה.
ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע:
הנתבעת 1 הפרה את זכויות היוצרים של התובע בצילום שפורסם בספר של צד ג שאותו הוציאה לאור. לא חלה על הנתבעת ההגנה שבסעיף 8 לחוק זכויות יוצרים, 1911. יש לדחות את טענתה כי לא ידעה שהיא מפיצה יצירה מוגנת, מאחר שבגב התמונה הופיעה חותמתו של התובע. אולם אף אם אנשי הנתבעת 1 לא ראו את החותמת, יש לקבוע כי הם חשדו שביצירה קיימת זכות יוצרים ולמצער התרשלו בבדיקתם. אמנם, צד ג עשה מצג כלפי הנתבעת 1 שבידיו כל זכויות היוצרים ביצירה. עם זאת, האחריות לבדיקת קיומן של זכויות יוצרים הייתה מוטלת בראש וראשונה על הנתבעת 1, כמוציא לאור, והפסיקה מטילה עליה נטל כבד מאוד בעניין זה. לכן, לא די היה בהסתפקות באישורו של הדיוט בתחום כצד ג על מנת לחלץ אותה מחובתה לבדוק באופן עצמאי את שאלת קיומה של זכות יוצרים. יש להעמיד את תרומתו של צד ג להפרה של הנתבעת 1 בשיעור של 20% ולקבל את הודעת צד ג נגדו בשיעור זה. הנתבעת 1 הפרה את גם זכותו המוסרית של התובע בתמונה.
הנתבעת 3 הפרה את זכותו המוסרית של התובע בצילומים שפרסמה במסגרת כתבה ששידרה, מאחר שלא נתנה לו קרדיט בגין הצילומים. גם על הנתבעת 3 מוטלת האחריות לבדוק את קיומן של זכויות יוצרים. הרציונל שעומד מאחורי הטלת האחריות המוגברת על מדפיס חל גם לגבי חברה שעוסקת בשידור בטלוויזיה. על כן, הייתה מוטלת על הנתבעת 3 חובה לבדוק מיהו הצלם של התמונות שפרסמה. התנהגותה של הנתבעת הייתה של חוסר אכפתיות לגבי זהות היוצר, והניסיון להטיל את האחריות לעניין על התובע, שלא דאג לסמן את תמונותיו, איננו ראוי.
הנתבעת 4 הפרה את זכותו המוסרית של התובע בצילומים שפרסמה בספר שהוציאה לאור. גם הנתבעת 4 לא עשתה את הנדרש כדי לברר את נושא הזכויות כראוי, וגם היא אינה יכולה לחסות תחת ההגנה שבסעיף 8 לחוק זכויות יוצרים.
כאשר מדובר בהפרה של זכות מוסרית, יחול סעיף 4א(5) לפקודת זכות יוצרים, הדן במצב שבו לא הוכח נזק ממון לבעל הזכות. במקרה כזה לא יחול סעיף 3א לפקודה, העוסק בפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק. מקום שבו מופרות הן זכות יוצרים והן זכות מוסרית, הפיצוי בגין הפגיעה בזכות הכלכלית איננו חופף את הפיצוי בגין הפגיעה בזכות המוסרית. יש לחייב את הנתבעת 1 בתשלום פיצויים לתובע בגין הפרת זכות היוצרים ובגין הפרת הזכות המוסרית. צד ג יחויב בתשלום 20% מסכום הפיצויים שנפסקו בגין הפרת זכות היוצרים. יש לחייב את הנתבעת 3 ואת הנתבעת 4 בתשלום פיצויים בגין הפרת זכותו המוסרית של התובע.
מתוך פסק הדין
3. התובע התלווה כצלם לכוחות הצבאיים בפיקוד דרום, בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, באום-חשיבה. במהלך אותם ימים בתחילת אוקטובר 1973 צילם ערד, לטענתו, מספר תמונות בעלות חשיבות וערך היסטורי רב, וביניהן - תצלומים של ישיבות מטה פיקוד הדרום, בהם מופיעים יצחק רבין ז"ל (להלן - רבין), אלוף הפיקוד האלוף שמואל גונן (גורודיש) ז"ל (להלן - גורודיש), האלוף אריאל שרון יבדל"א (להלן - שרון), שר הביטחון משה דיין ז"ל (להלן - דיין), האלוף רחבעם זאבי (גנדי) ז"ל (להלן - גנדי) ואחרים. לטענת התובע, הוא היה הצלם היחיד שצילם במטה פיקוד דרום באותם ימים ראשונים של המלחמה.
[...]
5. לטענת ערד, לקראת יום השנה השלושים של מלחמת יום הכיפורים, פרסמה חדשות 10 כתבה שעסקה במלחמה, ובמהלכה שודרו ארבעה צילומים שצולמו על ידו באוקטובר 1973, מבלי שנתנה לו קרדיט, ללא ששמו צוין כיוצר התצלומים, ובכך, לטענת התובע, הפרה זכותו המוסרית בצילומים.
[...]
13. חדשות 10 טוענת כי ערד הוא שהתרשל בכך שלא השכיל לסמן על גב התמונות דבר, וכיום הוא מנסה להיבנות ממחדליו אלה.
הנתבעת 3 שידרה ארבעה מהצילומים שהתובע טוען שצילם אותם, ונתנה קרדיט למי שחשבה שצילם אותם: דובר צה"ל. שתיים מהתמונות נמסרו לפרשן הצבאי של חדשות 10 שעשה חלק מהתחקירים לקראת הכתבה, מר אלון בן דוד, על ידי מר עמיר פורת, מי ששימש בתקופת המלחמה כקשר של גורודיש. שתי תמונות נוספות נמסרו לידי מפיק מהדורת החדשות מאת דובר צה"ל. עמיר פורת אמר לאלון בן דוד כי מדובר בצילומים שקיבל מחבריו הלוחמים, אשר החליפו ביניהם צילומים אחרי המלחמה ובצילומים שצולמו על ידי דובר צה"ל או צלמים ששהו בשטח בשירותו של דובר צה"ל. פורת לא זכר ממי קיבל כל צילום, ואין בגב הצילומים שמסר לבן דוד קרדיט כלשהו. כך, לגבי שניים מהצילומים, לא יכלה חדשות 10 לדעת שהם קשורים לערד, ולגבי שני צילומים נוספים, שהתקבלו מדובר צה"ל, ניתן קרדיט לדובר צה"ל. מכאן, כי חדשות 10 היתה משתמש תמים והתנהלותה חוסה תחת הגנת תום הלב.
[...]
אלון בן דוד, עד מטעם הנתבעת 3, טען בתצהירו (סעיף 10), כי עד עתה איננו יודע ואיננו יכול לדעת שהתמונות אכן צולמו על ידי התובע. עם זאת, אין הכחשה של עובדה זו. בחקירתו בבית המשפט, אמר בן דוד (עמוד 47 לפרוטוקול*, שורות 17-18): "היום, בדיעבד, כפי שזה נחזה בלע"מ בדיעבד, אני יודע שהתובע הוא שצילם".
[...]
51. חדשות 10 אינה מכחישה את קיומה של הזכות המוסרית לגבי הצילומים ג/1-ג/4, אלא טוענת שהיא הייתה משתמש תמים בצילומים הללו והתנהלותה חוסה תחת הגנת תום הלב. היא ממשיכה וטוענת, כי רשלנותו של ערד בכך שלא סימן את הצילומים בשום צורה, היא הגורם העיקרי לכך שלא ידעה כי היא מפירה את זכותו המוסרית. הנתבעת 3 טוענת גם כי עומדת לה הגנת השימוש ההוגן בצילום. חדשות 10 לא טענה שהתובע איננו הצלם שצילם את התמונות נושא תביעה זו.
52. מטעם חדשות 10 העידו שניים: אלון בן דוד, המשמש כפרשן צבאי אצל הנתבעת 3, אשר השתתף בתחקירים ובראיונות שהיוו בסיס לכתבה שבה שודרו הצילומים ג/1-ג/4, וכן עמיר פורת אשר מסר לבן דוד תמונות וצילומים מאלבומו, לרבות חלק מהצילומים הנ"ל.
לפי עדותו של בן דוד, פורת התיר לו לשלב את התמונות שמסר לו בכתבה. לפי מיטב זכרונו, על גבי התמונות לא צויין דבר, ופורת אמר לו כי מדובר בתמונות שצולמו בחלקן על ידי דובר צה"ל, או צלמים ששהו בשטח הלחימה בשירותו של דובר צה"ל, ונמסרו ללוחמים. חלק מהצילומים צולמו, לדברי פורת (כפי שמעיד בן דוד) על ידי הלוחמים עצמם. פורת לא ציין באזני בן דוד כי מדובר בתמונות שצולמו על ידי התובע, וממילא לא הורה או ביקש להעניק לפלוני קרדיט כזה או אחר (סעיף 6 לתצהירו של אלון בן דוד). עוד ציין בן דוד בתצהירו, כי למיטב ידיעתו שתיים מהתמונות שמסר לידו פורת שולבו בכתבה, ושתי התמונות הנוספות נמסרו לידי מפיק המהדורה מאת דובר צה"ל, ועל כן במהלך שידור הכתבה, ובעת שהוצגו התמונות, ניתן קרדיט לדובר צה"ל, כמי שנחזה על ידי חדשות 10 כבעל זכויות היוצרים בתמונות (סעיפים 7-8 לתצהירו של אלון בן דוד).
בעדותו אמר בן דוד כי קיבל חבילה של תמונות מעמיר פורת ואינו יכול לדעת איזה מהתמונות קיבל מפורת ומה קיבל מדובר צה"ל (פרוטוקול, עמוד 41, שורות 7-11 וכן עמוד 42, שורות 7-8). בן דוד מסר בתצהירו כי על פי מיטב ידיעתו, התמונות היו מצויות גם בידי לע"מ, לאחר שהתובע עצמו מסר אותן לידי לע"מ, ללא כל תמורה, והן נגישות לציבור כולו (סעיף 9 לתצהיר אלון בן דוד). באשר לדברים האמורים בתצהירו, לפיהם חלק מהתמונות התקבלו מדובר צה"ל, אמר בן דוד בעדותו, כי נדמה לו שהיה עליהן סימון של דובר צה"ל וגם היה קרדיט בכתבה לגבי התמונות האלה, לכן הוא מניח שאם המפיק נתן קרדיט, התמונות התקבלו מדובר צה"ל (פרוטוקול, עמוד 44, שורה 19 עד עמוד 45, שורה 4).
בן דוד ציין בעדותו כי לא ניסה לברר עם עמיר פורת מי בעל הזכויות בתמונות. הוא לא שאל את פורת איזה תמונות צולמו על ידי דובר צה"ל ואלו על ידי הלוחמים. הוא הבין מדברי פורת, שהתמונות צולמו חלקן על ידי צלמים אזרחיים וחלקן על ידי לוחמים ואזרחים שהועסקו על ידי דובר צה"ל. בן דוד לא ניסה לברר מי הם אותם צלמים (פרוטוקול, עמוד 46, שורות 1-6). בן דוד ציין כי מי שאחראי על השגת החומרים ומתן קרדיט הינו מפיק המהדורה. הוא איננו זוכר מי היה במקרה זה מפיק המהדורה, אך מכל מקום - אותו מפיק לא הובא לעדות (פרוטוקול, עמוד 46, שורה 21 עד עמוד 47, שורה 6). בן דוד ציין עוד, כי בדיעבד, לאחר שראה שהתמונות אכן קיימות בלע"מ, ידוע לו שערד הוא הצלם (פרוטוקול, עמוד 47, שורות 10-18).
עמיר פורת ציין בתצהירו כי לא ציין בפני בן דוד שהתמונות צולמו על ידי צלם פלוני זה או אחר, בין היתר בשל העובדה שחלף זמן רב (כ-30 שנה) מעת שצולמו, ובנוסף, אינו זוכר אלו מהתמונות צולמו על ידו, אלו צולמו על ידי חבריו ואלו נמסרו על ידי צלמים כאלה ואחרים, או דובר צה"ל, בשטח. אשר על כן לא דרש מבן דוד להזכיר שמו של צלם כזה או אחר במהלך הצגת התמונות (סעיפים 5-6 לתצהירו של עמיר פורת). פורת לא זכר אף הוא איזה מבין התמונות ג/1-ג/4 מסר לבן דוד (פרוטוקול, עמוד 49, שורות 21-22).
[...]
54. אני מאמינה כי חדשות 10 לא ידעה שהצלם של התמונות שהציגה בכתבה הינו ערד, אלא שהיתה עליה חובה לבדוק מיהו הצלם. התברר, כפי שגם בן דוד ציין בעדותו, שעיון פשוט באתר לע"מ (עיון שהנתבעת 3 נוהגת לעשות מעת לעת במסגרת עבודתה, כפי שהעיד בן דוד, במטרה לרכוש תמונות מלע"מ - פרוטוקול, עמוד 47, שורות 7-15), היה מלמד שהתובע הוא הצלם, שכן באתר ניתן לו קרדיט בצד התמונות. דוקא אצל דובר צה"ל לא ניסתה הנתבעת לבדוק האם הצלומים מופיעים, אלא העדיפה לתת קרדיט לדובר צה"ל מבלי לבדוק את הענין, שכן "לחפש על בסיס תמונה בדובר צה"ל, זה חיפוש שאין לעשותו. יש לדובר צה"ל מיליוני תמונות" (עדותו של אלון בן דוד, פרוטוקול, עמוד 45, שורות 6-8). למרות עדותו של עמיר פורת לגבי עצמו, כי הוא מתמצא בנושא של זכויות יוצרים, הרי שהדברים שאמרתי לעיל בדבר איסור ההסתמכות על אחר בבוא איש מקצוע, שהוא מו"ל או בעל ערוץ שידור, לפרסם יצרה - נכונים ביתר שאת במקרה דנן. ההתנהגות של הנתבעת 3 במקרה זה היתה של חוסר אכפתיות לגבי זהות היוצר, והנסיון להטיל את האחריות לענין על התובע, שלא דאג לסמן את תמונותיו, איננו ראוי.
56. עוד עומדת לרועץ לחדשות 10 העובדה כי לאחר שהוגשה התביעה דנן, במסגרת כתבה אחרת שאיננה נושא תביעה זו, שָׁבָה הנתבעת 3 ושידרה כתבה, כשלושה שבועות לפני דיון ההוכחות בתיק זה, במסגרתה שולבו שניים מהצילומים שהופיעו גם בכתבה נושא תביעה זו (ג/3 ו-ג/4). בבואי לבחון את טענתה כי היתה תמת לב במועד שידור הכתבה ב-2003, ושאילו ידעה שהתובע הוא הצלם, היתה נותנת לו קרדיט, יש משקל (אם כי קל) לעובדה שגם לאחר שבוודאות ידעה הנתבעת 3 שהזכות המוסרית בתמונות הללו שייכת לתובע, שידרה אותן במסגרת כתבה אחרת, וגם שם לא ניתן לערד כל קרדיט.
57. סיכומו של דבר, אני מגיעה למסקנה כי הנתבעת 3 הפרה את זכותו המוסרית של התובע שעה שלא נתנה לו קרדיט בגין הצילומים שצילם, אותם שילבה בכתבה, ולא עומדות לה איזה מההגנות להן טענה.
[...]
73. חדשות 10 הפרה את זכותו המוסרית של ערד עת שידרה ארבעה צילומים בשידור אחד. אף על פי שמדובר בשידור אחד, בהתאם למבחנים בענין ניניו, אני קובעת שמדובר בארבע הפרות, אחת לגבי כל צילום.
[...]
הנתבעת 3 ציינה לזכותה את העובדה שניתן קרדיט לדובר צה"ל, כהוכחה לכך שאילו היה עולה בדעתה שערד הוא הצלם, היתה מציינת אותו. לטעמי, טענה זו פועלת גם לצד השני: לערד נגרמה עגמת נפש גדולה עוד יותר עם הנתן קרדיט לאחר, לו לא הגיע קרדיט. וכאמור: בירור פשוט היה מלמד את הנתבעת 3 מי הוא בעל הקרדיט הנכון. אפילו בירור פשוט זה לא נעשה. חדשות 10 טוענת שיש לקחת בחשבון שניתן היה לרכוש את הזכויות מלע"מ ב-20 ₪ לצילום, אלא שאינני מוצאת שטיעון זה רלוונטי. העובדה שמעשה שנעשה בדרך המלך, בהתאם לחוק, יכול להיות כרוך בעלות נמוכה יחסית, אמורה להוות תמריץ עבור עושה המעשה ללכת, אכן, בדרך המלך. משלא נעשה הדבר והזכות הופרה, המחיר של ההפרה ראוי שיהיה יקר בהרבה, שאם לא כן, כדאי יהיה למפר הפוטנציאלי לנסות את מזלו, ואם יתפס, פעם בכמה הפרות, ישלם קנס קטן. אסור שההפרה תהיה כדאית.
בגין הפרת הזכות המוסרית של התובע ארבע פעמים אני מחייבת את חדשות 10 לשלם לו 15,000 ₪ בגין כל הפרה, ובסך הכל 60,000 ₪.