פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 6926/97

בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופט י' אנגלרד

העותר: איתן פלג, עו"ד

נגד

המשיבים:

1. היועץ המשפטי לממשלה
2. אמנון אברמוביץ'
3. רשות השידור הטלויזיה הישראלית
4. תא"ל יצחק שני
5. שירות הבטחון הכללי

בקשה למתן צו על תנאי
תאריך הישיבה: י"ט באלול התשנ"ח (10.09.98)
בשם העותר: בעצמו
בשם המשיבים 1, 5-3: עו"ד עוזי פוגלמן

פסק-דין

העיתונאי א' אברמוביץ פרסם ביום 17.11.95 בתכנית "יומן השבוע" ידיעה לפיה מר אבישי רביב הינו מקור של שירות הבטחון הכללי, ושהקוד המבצעי להפעלתו הינו "שמפניה". ההודעה שודרה מבלי שהועברה לצנזור הצבאי הראשי לבדיקה מוקדמת. יצויין כי באמצעי התקשורת פורסמו אותה עת ידיעות לפיהן מר רביב הוא סוכן של שירות הבטחון הכללי. העניין נחקר על ידי המשטרה. זו חקרה מי מסר המידע לעיתונאי וכן את העיתונאי עצמו על עבירה שעבר לכאורה (סעיף 113(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977).

לאחר בחינת ממצאי החקירה החליט היועץ המשפטי לממשלה לסגור את תיק החקירה. ביסוד החלטה זו עומדת גישתו של היועץ המשפטי לממשלה, כי אין עניין לציבור בקיום משפט פלילי. העדר עניין לציבור מבוסס על מספר טעמים:

ראשית, זהות המדליף לא נתגלתה, ובנסיבות אלה, לא נמצא מקום להעמיד לדין עיתונאי שהביא מידע זה לציבור, מה גם שעובדת היותו של אבישי רביב סוכן שב"כ פורסמה לפני כן וצוטטה ברובה בתקשורת; שנית, אפקט ההתרעה פעל את פעולתו כלפי העיתונאי, אשר נחקר תחת אזהרה, והתחייב להעביר מראש לצנזורה הצבאית כל מקרה של ספק לגבי ידיעות בטחוניות. כן הביע העיתונאי צער וחרטה על מעשיו.

כפי שציין מר פוגלמן, עניין לנו במקרה שבו הן ההחלטה להעמיד לדין והן
ההחלטה להימנע מהעמדה לדין הן החלטות סבירות. עניין הוא למדיניותה של התביעה, הצריכה בכל מקרה, לאזן בין שיקולים נוגדים.

בנסיבות אלה, אין לומר כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה היא בלתי סבירה, עד כי שום יועץ משפטי סביר לא היה מקבלה. אכן, העיתונאי הפר לכאורה את החוק. חומר ראיות לכאורה קיים. עם זאת, קיימים שיקולים לכאן ולכאן בעניין אינטרס הציבור. ההכרעה בין שיקולים אלה היא של היועץ המשפטי לממשלה. לא מצאנו מקום להתערב בשיקולים אלה. העתירה נדחית.

ניתן היום, י"ט באלול התשנ"ח (10.09.98), בפני העותר ועו"ד פוגלמן.