בפתח התוכנית מעיר עמנואל רוזן על היחסים הכפולים בין המשטרה לבין כתבי הפלילים. כשהדבר נוח למשטרה - מידע אודות פרשיות פליליות נפרש באופן בוטה בתקשורת והעיתונאים זוכים לנגישות מלאה לחומרי החקירה; כשהדבר נוח למשטרה - החקירות מואפלות ופי העיתונאים נסתם. העיתונאים, מצידם, נוטים לשתף פעולה.
בהמשך משוחח רוזן עם גיא פלג, כתב חדשות ערוץ 2; הדס שטייף, כתבת גלי צה"ל, ועמי בן-דוד, עד לאחרונה כתב פלילים וכיום חלק ממערך הדוברות של משטרת ישראל.
האם התנהלות המשטרה עם פענוח רצח משפחת אושרנקו היתה חריגה? האם המשטרה משחררת ראיות וחומרי חקירה לתקשורת על מנת להשתלט על השיח הציבורי ולהפוך את העיתונאים למריונטות? האם, במקרים בהם המשטרה מעדיפה שלא ינברו בחקירותיה, העיתונות נכנעת בקלות רבה מדי לצווי איסור פרסום?