(צילום: ג'ניפר רוז, רישיון cc)
בשנה שעברה הזמין חבר הנאמנים של ה-BBC, רשת השידור הציבורית האנגלית, דו"ח שיבחן את סיקור הנושאים המדעיים ברשת. על הכנת הדו"ח הופקד הגנטיקאי וסופר המדע הידוע פרופ' סטיב ג'ונס מיוניברסיטי קולג', לונדון. בשבוע שעבר התפרסם הדו"ח.
ג'ונס מצא כי סיקורי המדע של ה-BBC היו טובים מאוד, לא פחות ואולי אף יותר מאלה של יתר גופי התקשורת האנגליים. הרשת מעניקה כיסוי נרחב ומעמיק לנושאים מדעיים, וכתביה עוסקים בנושאים אלו באופן הוגן, בהיר ומדויק בדרך כלל.
עם זאת, היו גם נקודות משמעותיות של ביקורת בדו"ח: בין היתר טוען ג'ונס כי כתבי ה-BBC תלויים בעיקר בהודעות לעיתונות ואינם יוזמים די כתבות עצמאיות. הדיווח המדעי לוקה אפוא בפסיביות, וסדר היום של תחום זה מוכתב בעיקר על-ידי גורמים חיצוניים – אנשי מדע ופוליטיקאים.
כמו כן – וזוהי הנקודה החשובה ביותר לדעת ג'ונס – הסיקור של נושאים מדעיים שנויים במחלוקת לוקה במידה רבה מדי של איזון פורמלי ("אי-פניות", impartiality), בייחוד ככל שהדבר נוגע לסוגיות שיש להן גם היבטים פוליטיים. בסוגיות כגון אלו, עיתונאי ה-BBC מעניקים משקל רב מדי לדעות שוליות של מדענים חריגים (או סתם "מומחים" בעיני עצמם), על חשבון עובדות מדעיות מבוססות שבמרכזו של הקונסנזוס המדעי.
שלושת התחומים העיקריים שעליהם מצביע ג'ונס בהקשר זה הם ההתחממות הגלובלית, הקשר בין חיסונים לאוטיזם וסוגיית הגידולים החקלאיים המהונדסים גנטית.
שני הנושאים הראשונים מוכרים בוודאי גם לצרכן התקשורת הישראלי. במקרה הראשון, מדובר בוויכוח על אודות מקורותיה של ההתחממות העולמית, וליתר דיוק בשאלה אם ההתחממות היא (לפחות בחלקה) מעשה ידי אדם; המקרה השני קשור לטענה שהועלתה לראשונה על-ידי חוקר אנגלי והופצה מאז ברחבי העולם, שהחיסון המשולש נגד המחלות אדמת, חצבת וחזרת (MMR) עלול לגרום לאוטיזם אצל תינוקות.
הנושא השלישי מעסיק אזרחים רבים באירופה (בעיקר בגרמניה ובאנגליה ופחות בארצות-הברית ובישראל), ונוגע לפחד מפני אוכל שמקורו בגידולים חקלאיים מהונדסים גנטית (Genetically Modified Crops).
לגבי שלושת הנושאים שורר קונסנזוס מדעי רחב ביותר: רוב אנשי המדע סבורים כי ההתחממות הגלובלית נגרמת, לפחות בחלקה, על-ידי פליטות של גזי חממה (בייחוד פחמן דו-חמצני) לאטמוספירה, וכי הפחתה של שריפת דלקים פחמניים עשויה למנוע לפחות חלק מהנזקים הצפויים כתוצאה מהמשך ההתחממות; הקשר בין החיסון המשולש לאוטיזם לא הוכח מעולם, ולאמיתו של דבר נמצא שהמחקר שבו אובחן לראשונה קשר מסוג זה היה ככל הנראה זיוף; גם הפחד מפני הנדסה גנטית של גידולים חקלאיים אינו נתמך על-ידי ממצאים מחקריים, ורוב המדענים העוסקים בתחום זה סבורים שהתועלת עולה בהרבה על הסיכון.
מדוע אפוא נוצר הרושם בציבור שמדובר בנושאים הנתונים ב"מחלוקת מדעית"? הדו"ח של פרופ' ג'ונס מפנה חלק מהאשמה כלפי התקשורת (ה-BBC במקרה זה), וטוען כי דווקא הניסיון, הנאצל בפני עצמו, להציג את הסוגיות הללו בצורה הוגנת, אובייקטיבית וניטרלית גורם לעיוות של הממצאים המדעיים ולהטעיית הציבור.
כאשר כתבת חדשות (נניח), העוסקת בסוגיית החיסונים והאוטיזם, מעניקה משקל שווה לחוקר (המייצג את הממסד המדעי הרשמי) ולמרפא אלטרנטיבי (הטוען בזכות קיומו של קשר סיבתי בין חיסונים לאוטיזם אצל תינוקות), נוצר מצג שווא כאילו מדובר בשתי דעות שוות ערך.
אם עורך הכתבה נמנע מלציין כי במקרה אחד מדובר בעמדה הנתונה בקונסנזוס מדעי, בעוד שבמקרה השני מדובר בדעה משוללת בסיס רציונלי, עלולים הצופים לקבל את הרושם ששתי העמדות הללו ניתנות לביסוס במידה זהה, או שהאמת מצויה "איפשהו באמצע".
רוב כלי התקשורת (וה-BBC בכללם) אינם מקפידים להבחין בין עובדות מדעיות ובין סברות או דעות בלתי מוכחות, ואף אינם מקפידים לציין מהי הכשרתם של המשתתפים בדיון, ואם מדובר באנשים בעלי כישורים מדעיים ממשיים או בפנטזיונרים ושרלטנים. כתוצאה מכך, הדיווחים בנושאים מדעיים סובלים לעתים קרובות מהטיות חמורות. אין פלא אפוא שעמדות שוליות לחלוטין – כגון הדעה שחיסונים עלולים לגרום לאוטיזם – זוכות לנרְאוּת ששיעורה עולה בהרבה על חשיבותן הממשית.
ראוי להעיר כי גישתו "חסרת הפניות" של ה-BBC אינה מוגבלת אך ורק לסוגיות מדעיות. מבקריה של רשת השידור הזו הצביעו כבר לפני זמן רב על הבעייתיות הכרוכה בגישה זו גם כשמדובר בסוגיות פוליטיות, ובייחוד בנוגע לסירובה של ה-BBC להשתמש במונח "טרור" ובנגזרותיו – אפילו בנוגע לפיגועים שבוצעו בלונדון ב-2005 (המכונים "ה-11 בספטמבר של אנגליה").
גם במקרים אלה נקט ה-BBC, ועודנו נוקט, גישה ניטרלית, ונמנע מלהחזיק בעמדה ערכית ברורה ביחס לפעולות האיבה. מדיניות זו מדגימה היטב עד כמה אבסורדית עלולה להיות הגישה "חסרת הפניות" שבה דבק ה-BBC, ושעליה מצביע כעת הדו"ח של פרופ' ג'ונס.
תופעה זו אינה ייחודית ל-BBC או לתקשורת האנגלית, וניתן להבחין בה גם בעיתונות הישראלית. למעשה, בישראל נראה שהמצב חמור אף יותר: דעות שוליים זוכות לכיסוי נרחב – ולעתים קרובות אף אוהד – על-ידי כלי התקשורת.
יש לכך שתי סיבות עיקריות: ראשית, בישראל כמעט שאין כתבי מדע (כלומר, עיתונאים בעלי הכשרה מדעית) של ממש, ומשום כך הכתבים והעורכים העוסקים בתחום זה מתקשים לקבוע מתי מדובר בדעה מדעית מבוססת ומתי מדובר בשטות שניתן להתעלם ממנה.
העדר האוריינות המדעית של עורכים וכתבים מתבטא גם בכך שאינם מסוגלים לשפוט בכוחות עצמם מתי מתעוררת מחלוקת מדעית אמיתית (דהיינו, מחלוקת המתקיימת בתוך הקהילה המדעית עצמה), ומתי פורצת המחלוקת בין הקהילה המדעית ובין גופים חיצוניים, בעלי מניעים דתיים, פוליטיים או אידיאולוגיים.
בחדשות ערוץ 10 למשל רואיין לפני שבועות אחדים רופא שטען כי שתיית חלב גורמת לכל מיני תחלואים, ובהם גם לסרטן השד(!). אף שדבריו "אוזנו" על-ידי דבריהם של רופאים אחרים, שאמרו (בצדק) כי אין שום בסיס אמפירי לדברים, בכתבה עצמה חסרה השורה התחתונה שתקבע מהי העמדה הבדוקה.
במקרה אחר דיווח "הארץ" על מאמר שבו טענו שני פיזיקאים כי "כוח מהעתיד" מחבל בפעילותו של מאיץ החלקיקים ב-CERN; גם שם ניתנה במה לדעות מנוגדות, אבל בסופו של דבר נמנע הכתב עצמו מלציין שמדובר בשטות מוחלטת ולא ב"מדע" אמיתי.
שנית, העיתונות הישראלית מעניקה כיסוי דל ביותר לסוגיות מדעיות (אין לנו אלא לקנא ב-BBC מבחינה זו), ונוטה לעסוק בנושאים מדעיים (אם בכלל) בעיקר כחלק ממדורי הפרפראות, בעמודים האחוריים של העיתונים או לקראת סוף מהדורות החדשות. במלים אחרות, סיקור הנושאים המדעיים בישראל נוטה להיות רציני פחות וסנסציוני יותר מלכתחילה, ולהדגיש "מחלוקות" או "ויכוחים" גם כאשר אלה אינם קיימים לאמיתו של דבר.
כך, למשל, כאשר נחשף שחוקרים מסוימים זייפו נתונים הקשורים לתיאוריית ההתחממות הגלובלית, מיהר "ידיעות אחרונות" לקבוע שכעת ניתנו רגליים לסברה כי "ההתחממות הגלובלית היא לא יותר מקונספירציה"; שום חוקר רציני לא חשב כך, אבל הכותרת בעיתון עשתה את שלה, ובוודאי שיכנעה עוד כמה קוראים שאפשר להמשיך לזהם את כדור הארץ ללא חשש.
בתגובה לדו"ח של ג'ונס הכריזו עורכי ה-BBC כי יחלו ביישום של ממצאיו, כי הגישה חסרת הפניות בנוגע למדע תיבחן מחדש, וכי בקרוב ימונה לחדשות ה-BBC עורך מדעי במשרה מלאה. אפשר לנבא שהעיתונות הישראלית לא תלמד את הלקחים המתבקשים מההתנהלות הזו.