מדוזה, אתמול בתל-אביב (צילום: אורי לנץ)
האירוע המכונן של השופט דרורי
הכותרת הראשית של "ישראל היום" הבוקר יוצאת מגדר הרגיל. היא אינה עוסקת בביטחון או בפוליטיקה, אלא בדיון משפטי סביב פסק דין על דריסת קופאית, שעורר לאחרונה הדים בישראל. פסק הדין, למי שאינו מעורה בפרטים, ניתן על-ידי השופט משה דרורי, שנמנע מלהרשיע אברך שדרס במודע קופאית אתיופית לאחר שהלה התנצל וכדי שלא לפגוע בסיכוייו להתמנות לבית-הדין הרבני. ההערה של דרורי כי הדריסה והמשפט הן "האירוע המכונן" בחיי הקופאית, אירוע "שבו היא התקבלה לחברה הישראלית, כשווה בין שווים", עוררה זעם רב, ובסופו של דבר הביאה להסרת מועמדותו של דרורי לכהונה בבית-המשפט העליון.
"ארגוני האתיופים לעליון: 'בטלו את פסק הדין הגזעני'", קוראת הכותרת הראשית של "ישראל היום", ומובילה את הקוראים לידיעה בינונית בגודלה בעמ' 15 [עדנה אדטו]. בידיעה אין הרבה חדש מעבר לסיכום הפרשה ומעט פירוט של הכותרת המופיעה בשער.
דווקא "הארץ", שבו הידיעה על הדיון מופיעה בחלקו התחתון של השער, מספק חידוש: גרסת השופט דרורי. תומר זרחין מצליח, בפעם השנייה השבוע, לדובב שופט הנמצא במרכז תשומת הלב הציבורית. "לא הייתי משנה אפילו מילימטר מהאות הכי קטנה שכתבתי", אומר לו דרורי, ומביע אמון בשופטי העליון: "אוי ואבוי לנו אם נפסוק לפי מה שפוסקים בעיתונות ולא לפי מה שכתוב בתיק". על טענת הנדרסת כי הוא מתנשא אומר השופט דרורי: "אני כבר לא יודע מי אמר לה להגיד את זה".
השופט משה דרורי (צילום: פלאש 90)
הבחירה של "ישראל היום" להפוך לכותרת ראשית סיפור משפטי שולי יחסית, נטול פרטים בלעדיים, שטרם הוכרע בבית-המשפט העליון, מלמדת על המחסור של העיתון בכותרת ראשית אטרקטיבית, אבל עוד יותר מכך היא מלמדת על מחויבותו לשוויון זכויות האתיופים, ועל כך יש לברכו. הרי באותה מידה היה העיתון יכול להפוך את אחד הסיפורים הסטנדרטיים על צבא ופוליטיקה, המופיעים בעמודיו הראשונים, לכותרת ראשית.
ממש כך, למען ההשוואה, בחרו ב"מעריב". הנאום שנשא אתמול הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף במילואים דן חלוץ, ובו מתח ביקורת על דברי אהוד ברק מהשבוע שעבר ("גבורת הלוחמים בלבנון חיפתה על הכשלים של הדרגים הבכירים"), הפך בעיתון זה לכותרת ראשית. "רמטכ"ל מלחמת לבנון נגד שר הביטחון", נכתב בראש שער "מעריב", ומעל שני תצלומי ראש של חלוץ וברק מופיעה הכותרת "ראש בראש". תמצית טורו של בן כספית, המופיעה בשער "מעריב", כוללת משפט מחץ כספיתי אופייני, שלפיו הטענות שהעלה ברק הן "הרבה מעבר לשיא החוצפה".
ל"ידיעות אחרונות" ול"הארץ" כותרות ראשיות מסקרנות יותר. ב"ידיעות אחרונות" מדווח שמעון שיפר על ניסיון אמריקאי לחדש את המשא-ומתן בין ישראל לסוריה, ואילו ברק רביד מדווח ב"הארץ" כי בריטניה הטילה סנקציות על ייצוא נשק לחיל הים הישראלי, בעקבות השתתפות החיל במבצע "עופרת יצוקה". לפי הדיווח, בלגיה היא הבאה בתור להטיל סנקציות על ישראל, ותחדל לייצא למדינה ציוד לפיזור הפגנות.
לוטומאניה
הפניה בשער וכמעט מחצית מכפולת האמצע של "מעריב" מוקדשות הבוקר לידיעה [מיכל שפירא] על זכיית קשיש ב-26 מיליון שקל במסגרת הגרלת הלוטו. זה נפח גדול, במיוחד בעיתון בן 20 עמודי חדשות בלבד, ועל אחת כמה וכמה בעיתון שבו לא נמצא אפילו רבע עמוד לדיווח על החלטת ועדת הכספים של הכנסת אתמול לאשר את הצעת החוק שנועדה לבטל את ההכרה לצורכי מס בהוצאות על טיפול בילדים.
ילדים, ניתן להניח, יש לרבים מקוראי "מעריב", אבל גם פנטזיות על התעשרות מהירה. בבחירה בין מסירת מידע רלבנטי על הנושא הראשון או עידוד האחרון, "מעריב" הכריע באופן ברור. הידיעה המופיעה תחת הכותרת "מילא לוטו 30 שנה, הפך למיליונר בגיל 90", נראית כולה כפרסומת להגרלה שעורך מפעל הפיס. חלק ממנה אף כולל המחשה מטופשת של מוצרים שניתן לקנות בסכום הזכייה, כמו "6 פנטהאוזים ברמת-אביב ג'", "19 מכוניות פורשה" או "2 יאכטות יוקרתיות". ידיעה קצרה על החלטת ועדת הכספים מוצנעת בתחתית עמ' 4 של המוסף "עסקים", וגם היא אינה כוללת את המידע המעניין על נציגי רשות המסים שמסרו טבלאות עם נתונים שגויים על אודות שווי ההטבה שהציע האוצר לאמהות, כתחליף להכרה בהוצאה על מטפלות לצרכי מס (לשם כך ראו "דה-מרקר" ו"כלכליסט").
ב"ידיעות אחרונות" מופיעה ידיעה על זכיית הקשיש בהגרלת הלוטו בעמוד האחורי, וכוללת מסגרת היתולית למחצה של עצות למתעשר החדש. ב"ישראל היום" מופיעה ידיעה קצרה בעניין בתחתית עמ' 15. ב"הארץ" אין זכר לידיעה בנושא זה.
מנפגעי מזג האוויר
גם כשמקדישים ב"מעריב" נפח לסיקור החלטות בעלות השלכות על מאות אלפי ישראלים, הגישה לא תמיד מעמיקה. במוסף "המגזין" של "מעריב" מופיעה הבוקר כתבה של שני עמודים [יונתן הללי ואלי לוי] על משה דורון, בן 84, בעל מפעל לייצור תבליטים. דורון מתנגד נחרצות להצעת חוק הסכמים קיבוציים, שאושרה אתמול בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. לפי הצעת החוק, מעסיק יחויב לנהל משא-ומתן עם ארגון עובדים יציג בהתארגנות ראשונית. לפי דורון, נציג ההסתדרות הראשון שייכנס למפעל שלו ויבקש "להשתלט" עליו, כהגדרתו, יחטוף ממנו מכות.
דורון מצולם לכתבה עם אלה בידו ומבט תקיף בעיניו. המניע, לדבריו, לאיבה כלפי התארגנות עובדים הוא נסיון חייו תחת משטרים פשיסטיים וקומוניסטיים. לפי הנכתב, העובדים במפעל "אוהבים אותו כמו סבא טוב ומלאים כבוד והערצה כלפיו", ואילו הוא עצמו שוקל להתאגד עם בעלי מפעלים נוספים שחושבים כמוהו כדי למנוע את המהלך. אין ניסיון ממשי מצד העיתון להתעמת עימו על עמדתו, מרבית הכתבה מתארת את סיפור חייו. אין בה גם דברי פרשנות או אפילו הסבר מפורט על הצעת החוק החדשה (חיים ביאור כותב ב"דה-מרקר" כי "אין לצפות שהחוק החדש יביא לפתע למבול של הסכמי עבודה").
אבל גם יחס לא מעמיק עדיף על הקדשת כפולת עמודים לקש וגבבה מוחלטים. בחום הקיץ הישראלי קשה לחשוב, ועוד יותר קשה לעבוד, אך קשה למצוא בכך הצדקה לכתבה המתפרסמת היום במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות". הנה כותרת המשנה לכתבה: "במסגרת הנטייה לעשות דברים מטופשים כשכל-כך חם, החלטנו לבדוק אם יש ממש באזהרות מפני סכנות השמש, ולראות מה קורה לכל מיני דברים – ביצה, דיסק, איריס אברמוביץ' – אחרי שעתיים בשמש". בלשון מליצית מתארת אברמוביץ' מה קרה לתשעה חפצים ולה עצמה לאחר שעתיים של שהייה בשמש. זו כתבה שמקומה בפח האשפה ולא בעיתון, אפילו לא בעיתון המכוון לבני הנעורים, כמו "ראש 1" (או "ידיעות אחרונות").
תזכורת
היום אמורה היתה להתקיים הפרזנטציה של "מדבקת מיליארד הדולר" בפני עיתונאים ובהשתתפות רופאים. בכמה עיתונים מדווח הבוקר כי הפרזנטציה נדחתה וטרם נקבע לה מועד חדש.
ענייני תקשורת
לי-אור אברבך מדווח במוסף "עסקים" של "מעריב" כי זכיינית ערוץ 2, רשת, ביקשה מבעלי המניות שלה להזרים לה 40 מליון שקל. אופיר בר-זהר מדווחת ב"דה-מרקר" כי הזכיינית עתידה לסיים את השנה בהפסד של למעלה מ-70 מיליון שקל.
גד פרץ מדווח ב"גלובס" כי חברת הוט עומדת להעלות את כל ערוציה לאינטרנט. "למהלך שלושה יעדים מרכזיים", מדווח פרץ, "פרסום בכל הערוצים, שידור פורנו וכניסה לתחום ההימורים". לפי דיווחו, הפורנוגרפיה וההימורים "טומנים בחובם פוטנציאל לגידול של מאות מיליוני שקלים בשנה בהכנסות".
שלומי דיאז, כתב "ישראל היום", מדווח על פריצה לביתו של עמיתו לעיתון, הכתב לענייני דתות יהודה שלזינגר. על-פי הדיווח, בסוף השבוע נפרץ ביתו של שלזינגר, נמחקו תיקיות עם מסמכי עבודה ממחשבו האישי, וגופת חתול הושארה במקום.
במדור חדשות החוץ של "הארץ" מתפרסמת כתבה מאת אלן בארי מה"ניו-יורק טיימס" על משפט רצח עיתונאי ברוסיה, החושף כמה מהליקויים במערכת המשפט הרוסית. לדיווח מתלווה מסגרת על הגירת עיתונאים רוסים לאוקראינה, מחמת מיאוס בתנאי העבודה הבלתי אפשריים ברוסיה. "אפילו הקרמלין לא מדבר איתנו", אמר ל"פייננשל טיימס" יבגני קיסלב, שהיה עיתונאי מוביל ברוסיה וכעת מגיש מהדורת חדשות באוקראינה.
עמוד שלם ב"מעריב" מוקדש הבוקר לזכרו של העיתונאי, השחמטאי וחוקר המקרא שאול הון, שמת אתמול. לי-אור אברבך כותב כי רק בשנה שעברה פרש הון סופית מ"מעריב", שאליו הצטרף ב-1953 ובו כיסה את תחום המשפט וערך את מדור השחמט. צבי בר-שירה כותב בנימה אישית יותר על הון ומתאר כיצד שיכנע הון את בובי פישר להמשיך בתחרות מול בוריס ספאסקי.