בעומדם מול איסורי פרסום, יצייתו כלי תקשורת לעתים ללשון החוק, אבל לא לרוחו. החוק אוסר, למשל, על פרסום פרטיהם של קטינים החשודים במעשים פליליים, אולם כשקטין בן 17.5 נעצר בחשד להצתת המסגד בכפר יאסוף, קילפו ynet ואתר "הארץ" יחד את זהותו: ב-ynet חשפו את ייחוסו המשפחתי של החשוד, ובאתר "הארץ" פרשו היסטוריה משפחתית ייחודית.

מי שחיבר 1 ועוד 1, כפי שעשה הבלוגר שמוליק ליברמן, גילה את זהות החשוד. בניגוד לעקיפה היצירתית והמכוונת לעיל, החשיפה של שמה של האשה מנתיבות שאנסה את ילדיה היא תוצאה של רשלנות שמקורה בכוונה טובה. החוק אינו אוסר על פרסום שמות מורשעים בעבירות מין, אולם הוא אוסר חשיפה של נפגעי עבירות כאלה, כמו במקרה שבו מדובר בפשע בתוך המשפחה. לפיכך, כשהזין מי שהזין את תמונת האם למערכת ניהול התמונות של ynet, הוא טישטש את פניה, ולאזהרה "יחסי מין עם הילדים נתיבות השם לא לפרסום !!!" צירף את שמה המלא.

בסוף דצמבר פורסמה באתר ידיעה על עונש המאסר שנגזר על האם, והתמונה המטושטשת הופיעה בה. אולם מי שקיבל את העדכון בקורא ה-RSS, או עבר עם הסמן מעל התמונה, נחשף לשמה המלא של המורשעת, עד שב-ynet גילו זאת והסירו את הכיתוב.